משפט ראש הממשלה בנימין נתניהו נדרש היום (שני) לדיון סוער סביב ההליכים שקדמו לפתיחת החקירה בתיק 4000, כשהיועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט עמד תחת חקירה נגדית ממושכת של סנגורו של נתניהו, עו"ד עמית חדד. החקירה הנגדית התמקדה באישורים שנתן מנדלבליט לחוקרים, בפעולות שביצעו לפני קבלת האישור הרשמי, ובשאלה אם נבדק בפועל הסיקור באתר וואלה שעמד בבסיס חלק מהחשדות.
חלק ניכר מהדיון עסק בשאלה מתי בדיוק אישר מנדלבליט לפתוח בחקירה נגד נתניהו, ואילו חשדות בדיוק נכללו באישור. חדד הציג פרוטוקולים מישיבות שקדמו לפתיחת החקירה, וטען כי החלקים שנחשפו מהם אינם מציגים באופן ברור את מלוא ההחלטות שעליהן העיד מנדלבליט.
אישורים ששאלת מועדם שנויה במחלוקת
בין המסמכים שהוצגו היה פרוטוקול מ-17 בינואר 2018, שכלל אישור להרחבת החקירה בחשדות הנוגעים לבני הזוג שאול ואיריס אלוביץ'. חדד הדגיש כי בחלק שהוצג לא נכתב במפורש שמאושרת גם חקירה נגד נתניהו עצמו. מנדלבליט אישר כי שמו של ראש הממשלה אכן אינו מופיע באותו קטע, אך הסביר שהחקירה עסקה בחשדות לשוחד הקשורים אליו.
מחלוקת נוספת נסבה על פרוטוקול מ-5 בפברואר 2018, שבו ביקש חדד לדעת היכן מופיע בו אישור מפורש לחקור את נתניהו בעבירות מסוימות. מנדלבליט עמד על כך שאישר את חקירתו של נתניהו באזהרה, והבהיר שלא היה עושה זאת בלי שהחשדות היו ידועים לו מראש.
מנדלבליט מודה: "עשרות פעולות חקירה מרכזיות בוצעו ללא אישור ובניגוד לדין"
תקלה בתיעוד ובקשה לחשוף יותר חומר
בעימות על הפרוטוקולים הודה מנדלבליט שאינו זוכר בוודאות את מועדי חלק מהדיונים: "יש תקלה במסמך, לא יודע מתי זה היה, לא בטוח אם זה ינואר או דצמבר. אני מדבר מהזיכרון", אמר. חדד הציג גם מזכר שכתב מנדלבליט ב-5 בינואר 2021, ובו ציין שאישר ב-5 בפברואר 2018 לחקור את נתניהו כחשוד בעבירות מתחום טוהר המידות, וכי ההחלטה תועדה בפרוטוקול. על כך טען חדד "זה לא מתועד", ומנדלבליט השיב בתוקף: "זה כן מתועד".
הסנגור ביקש לקבל את מלוא האישורים והמסמכים, לרבות החלקים שהושחרו מהם. מנדלבליט עצמו התייחס לאפשרות לחשוף יותר חומר ואמר: "אולי צריך לגלות יותר, זה לא דבר שמשמח אותי".
חקירה שקדמה לאישור: חומרים שנאספו בלי צו מתאים
חלק נרחב מהחקירה הנגדית הוקדש לפעולות שבוצעו בשלבים המוקדמים של תיק 4000, עוד לפני שניתן אישור מפורש לחקור את נתניהו. לטענת ההגנה, החוקרים אספו ובחנו חומרים הנוגעים לנתניהו ולסיקורו באתר וואלה כבר ב-31 באוקטובר 2017, כשבדקו יומן שנאסף במסגרת חקירת תיק המעונות כדי לאתר פגישות בין נתניהו לשאול אלוביץ'. חדד טען שמדובר בשימוש בחומר שנתפס בחקירה אחרת בלי שהורחב צו החיפוש, ומנדלבליט הודה כי "מן הראוי היה לבוא לבקש צו הרחבה".
ההגנה הציגה גם התכתבויות מאתר וואלה שנבדקו במסגרת חקירת שלמה פילבר, אף שהן קדמו למינויו לתפקיד. מנדלבליט הכיר בקושי שבדבר, אך ציין שלעיתים אירועים מוקדמים עשויים להיות רלוונטיים לחקירה. חדד הציג בנוסף חיפוש מינואר 2018 בטלפון של אילן ישועה, שכלל מונחים כמו "ביבי", "שרה" ו"בזק" ונעשה על בסיס צו שעסק בחשדות אחרים, מבלי שהיועמ"ש עודכן על כך.
המגעים לגיוס פילבר וחשד להדלפה
בדיון עלתה גם סוגיית המגעים לגיוס שלמה פילבר לעד מדינה, לאחר שחדד הציג תיעוד שיחה בין החוקר אלי לוי לפרקליטה ליאת בן ארי, שבה נאמר "המחיר נגזר מהתוכן". מנדלבליט אישר שהדברים נשמעים כמו "משא ומתן לעד מדינה", אך השיב בשלילה כשנשאל אם הוא עצמו אישר את המגעים.
לשאלות על גל ההדלפות שליווה את התיק, הודה מנדלבליט שבעבר חשד באפשרות שאחד הפרקליטים היה מקור להדלפה, אך הבהיר שלא היו בידיו ראיות לכך, ושלא הורה בעקבות החשד על בדיקה פנימית.
החשד נגד נתניהו ובדיקת הסיקור בוואלה
רגע בולט בעדות הגיע כששאל חדד: "מה היה החשד ב-5.2.18?" מנדלבליט לא השיב מיד, ולאחר שהסנגור המשיך לשאול הסביר כי החשד עסק במערכת יחסים שבה נתניהו קיבל יכולת להשפיע על כלי תקשורת מרכזי בתמורה להטבות רגולטוריות לבעליו, ולא הצטמצם לסיקור אוהד בלבד אלא נגע לשליטה בתכנים לצורך השפעה פוליטית ועל דעת הקהל.
חדד שאל כיצד בדיוק נבדקה טענת הסיקור האוהד, ומנדלבליט השיב: "אני לא חוקר", והסביר שתפקידו הצטמצם לאישור תוכניות חקירה. הסנגור טען שעד לסיום החקירה לא נערכה בדיקה שיטתית של הסיקור, ושלנתניהו לא הוצגה ולו כתבה אחת מוואלה בחקירתו – עובדה שמנדלבליט אישר.
כשנשאל אם ידע שהאתר פרסם גם תכנים שליליים רבים נגד נתניהו, השיב מנדלבליט שהנושא עלה וכי האפשרות שהאתר היה עוין הייתה מוכרת לו. השופט משה ברעם התערב וביקש לברר אילו חומרים הניחו את דעתו, ומנדלבליט הזכיר אירועים מבחירות 2015 – בהם פרשת הקלפי, כתבה של העיתונאי דב גילהר ועדויות עיתונאים על לחצים – שמהם עלתה, לדבריו, מעורבות ישירה של נתניהו.
התנגדות התביעה ועימות בסיום הדיון
התביעה, בהובלת עו"ד יהודית תירוש, התנגדה עקרונית להמשך חקירת מנדלבליט על שיקול דעתו בהגשת כתב האישום, בטענה שהפסיקה אינה מתירה לחקור תובע על הערכת הראיות שלו. השופט ברעם ביקש לברר את חוקיות הכנת כתב האישום.
לקראת סיום הדיון פרץ עימות נוסף, כשחדד הזהיר את מנדלבליט שלא לשוחח עם איש על עדותו, אפילו לא בטלפון. תירוש מחתה בחריפות: "לא צריך לבייש אותו, למה אתה אומר את זה? נו באמת" – בשורה שחתמה דיון סוער.
העדות העלתה שורה של סימני שאלה סביב השלבים המוקדמים של תיק 4000 – מחומרים שנאספו בלי צו הרחבה מתאים ועד להיעדר בדיקה שיטתית של הסיקור בוואלה עד תום החקירה – שעליהם מבקשת ההגנה להישען בטענותיה לחריגה מסמכות החוקרים.
עוד באותו נושא
