שבע שנים לאחר שהחליט להגיש את כתבי האישום נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט מתייצב היום (ראשון) בבית המשפט המחוזי בירושלים – הפעם כעד מטעם ההגנה.
ראש הממשלה עצמו צפוי להגיע לבית המשפט לעדותו של מנדלבליט, שתתמקד בשאלות הנוגעות לאופן שבו אושרו החקירות בתיקי האלפים ולהיקף הפעולות שהותר למשטרה לבצע.
סנגוריו של נתניהו, עורכי הדין עמית חדד ונועה מילשטיין, צפויים לחקור את מנדלבליט במשך שבעה ימי דיונים שאינם רצופים. במרכז קו החקירה תעמוד טענת ההגנה שלפיה חלק מפעולות החקירה בוצעו ללא אישור מתאים של היועמ"ש, או מעבר לגבולות שאושרו.
מה בדיוק אישר מנדלבליט?
אחת הסוגיות המרכזיות נוגעת לאופן שבו ניתנו האישורים לחקירה. במהלך המשפט עלה כי חלק מהאישורים לא תועדו במסמך החלטה נפרד, אלא ניתנו בעל פה בישיבות עבודה שתועדו בפרוטוקולים של משרד המשפטים.
השופטים כבר מתחו בעבר ביקורת על היעדר תיעוד מסודר בזמן אמת, וכעת צפוי מנדלבליט להישאל אילו פעולות אושרו בפועל, האם המשטרה חרגה מהמסגרת שנקבעה לה ומה היה היקף האישור שניתן בשלבים השונים.
הפרקליטות מצדה עומדת על כך שהאישורים הנדרשים ניתנו כחוק. לאחר שתסתיים חקירת ההגנה, צפויה התביעה לחקור את מנדלבליט ולנסות לדחות את הטענות בדבר פגמים מהותיים בדרך שבה נפתחו ונוהלו החקירות.
תיק 1000 צפוי לעמוד במוקד
אחת הסוגיות המרכזיות צפויה לעסוק בתיק 1000 – פרשת המתנות. ההגנה מבקשת לברר האם פעולות החקירה בפרשה אכן בוצעו בתוך גבולות ההנחיות שנתן מנדלבליט.
הפרקליטות טענה בעבר כי מקריאת הפרוטוקולים המלאים עולה שמנדלבליט דרש "למצות את הנושאים הנחקרים" ו"לבדוק את הדברים לעומקם", ולכן לשיטתה לא ניתן לטעון כי עצר או צמצם את הבדיקה בפרשת המתנות.
העדות צפויה להציב במרכז האולם את מי שאישר את החקירות ובהמשך החליט להגיש את כתבי האישום, כשהפעם הוא משיב לשאלות סנגוריו של נתניהו ולא מציג את עמדת התביעה.
ביקש לדחות – בית המשפט סירב
מנדלבליט ביקש לדחות את מועדי עדותו לנובמבר, בין היתר בשל תפקידו כדיקן הפקולטה למשפטים במכללה האקדמית רמת גן וההיערכות לפתיחת שנת הלימודים.
השופטים דחו את הבקשה בשלב זה וקבעו כי לא הוצגה הצדקה מספקת לשינוי המועדים.
ברקע עומדת החלטתו של מנדלבליט מנובמבר 2019 להגיש כתב אישום נגד נתניהו בתיקים 1000, 2000 ו-4000. נתניהו כופר באישומים, וסנגוריו טוענים לאורך המשפט לכשלים בהתנהלות רשויות האכיפה. עצם זימונו של מנדלבליט כעד הגנה אינו מעיד על קבלת טענות ההגנה, והמשמעות המשפטית של עדותו תיקבע בידי השופטים.
