בשבוע שעבר, יומיים לפני פיזור הכנסת, עבר בקריאה שנייה ושלישית חוק הכשרות החדש. את החוק, שכתבו אנשי משרד הדתות בשיתוף עם הרבנות הראשית, קידמו בהסכמה כלל מפלגות הקואליציה, והוא זכה לתמיכה רחבה של בכירי הרבנים בציונות הדתית. החוק מבטל למעשה את רפורמת השר כהנא, שמרבית הרבנים התנגדו אליה, וקובע שורת בשורות חשובות לחיזוק מערך הכשרות ולהסרת בעיות שהיו בו בעבר.

בתגובה על קידום החוק כתבו ועד רבני הארץ הטובה, הכולל את זקני רבני הציונות הדתית: "אנו מחזקים את ידיהם של כלל העוסקים בקידום חוק הכשרות החדש – החוק המעגן את מעמדה של הרבנות הראשית לישראל והרבנויות המקומיות, וקובע נוהלי כשרות אחידים לכלל מערכות הכשרות הממלכתיות ומסדיר את מעמדם של משגיחי הכשרות ועובדי מערך הכשרות". לדברי הרבנים, "אנו מאמינים כי כשרות ממלכתית, מקצועית ואחידה היא תנאי הכרחי לשמירת אמון הציבור ולחיזוק צביונה היהודי של מדינת ישראל".

ארגון צהר עותר לבג"ץ, כושרות: "העתירה מוכיחה שהחוק נתפר למידותיהם"

עוד באותו הנושא

• שבים אליך בכל לב | הרב אליאב תורג'מן
• על תשובה וסליחה: חשבון נפש לאומי לקראת ראש השנה | עו"ד שלמה פילבר
• היום כולם כבר יודעים: אתה הראש ואתה השם | איתמר סג"ל
• למה לי פוליטיקה עכשיו | יעקב ברדוגו

גם הרב אליקים לבנון נשיא ארגון כושרות כתב: "אני מברך את כנסת ישראל, אשר בחקיקת חוק הכשרות קידמה את מדינת ישראל, בקבלת נהלים אחידים למערכת הכשרות הממלכתית, ההעסקה מסודרת של עבודת משגיחי הכשרות, ובפתיחת פתח לכל הרוצה בכך, לאכול מזון כשר כהלכה". נוסף על כך ציינו הרב שמואל אליהו והרב מיכה הלוי, ואיתם רבנים נוספים, את תמיכתם בחוק בדברים שכתבו לראש הוועדה למיזמים ציבוריים חבר הכנסת אוהד טל, שבוועדה שבראשותו קודם החוק.

ח"כ טל אמר בתגובה: "זו זכות גדולה להשלים את התיקון החשוב הזה. החוק החדש מסדיר את מערך הכשרות מהיסוד, מחזק את הפיקוח, יוצר כללים אחידים ושקופים, מסדיר את העסקת משגיחי הכשרות ומנתק את ניגוד העניינים שהיה קיים במשך שנים. זהו חוק שיחזק את אמון הציבור, יגן על בעלי העסקים ויבטיח שמערכת הכשרות בישראל תהיה מקצועית, אמינה וראויה למדינה יהודית".

נהלים ואכיפה

מנהל מחקר בארגון כושרות, תומר בן צבי, סיכם: "זהו חוק היסטורי. לאחר שנים של ניסיונות לתקן את הליקויים במערך הכשרות, החוק החדש מחזיר את המערכת למסלול, קובע סטנדרט ברור ואחיד ומחזק את אמון הציבור. כאשר בית עסק מציג תעודת כשרות, הציבור יוכל לדעת בדיוק מה היא מייצגת. אנו מודים לח"כ אוהד טל על הנחישות, המקצועיות והרגישות בהן הוביל את תהליך החקיקה המורכב".

"החוק טוב, חשוב ונחוץ", מבהיר הרב הראשי הרב קלמן בר בשיחה עם 'עולם קטן'. הרב נדרש לביטול רפורמת השר כהנא: "הרבה דברים במצב הקודם פגעו במערך הכשרות. לא יכול להיות שרבנות אחת תיתן כשרות ברבנות שנייה. אין על זה שום פיקוח, ואין בזה שום תועלת כשרותית. תאר לך שהרב של קריית שמונה ייתן כשרות באילת, איך אפשר לפקח על זה?"

לדברי הרב הראשי, התחרות בתחום הכשרות תוריד את רף הכשרות לרמה המינימלית: "אם משהו לא ימצא חן בעיני בעל עסק, הוא ימצא איזה רב במקום אחר שייתן לו את תנאי הכשרות המינימלית. זה מנמיך את הכשרות בצורה בלתי רגילה. זה לא נקרא הפרטה, זה פשוט להוריד את רמת הכשרות.
"במפעל בדרום הארץ, מפעל בשר, מחלקת הכשרות של אותו מקום ביקשה ממנו תנאים מסוימים, וזה לא מצא חן בעיניו", הוא מספר. "המפעל הלך לחפש מקום אחר שייתן לו כשרות בתנאים שהוא דרש. הרפורמה של הכשרות הורידה את הכשרות למכנה המשותף הנמוך ביותר.

הרב קלמן בר: "איני בטוח שהמועצות הדתיות זה המקום הנכון"

"בנתניה", הוא ממשיך לספר, "היה מקום חלבי שרצה לאפות חלות פרווה. אמרנו להם: התנור שלכם חלבי, אתם צריכים לקנות עוד תנור. אפילו רצינו לעזור להם לממן, אבל זה לא נראה להם, והם מצאו איזה גוף כשרות שאמר שהוא סומך על בעל הבית, חילוני גמור, שהוא יכשיר את התנור בכל יום שישי בארבע בבוקר. מישהו באמת מאמין שהוא יכשיר?" לדברי הרב, בעיה נוספת התגלה במגזר הערבי, שהכשרות ניתנת בו תחת 'כשרות ארצית', לאחר שרבנים ממקומות מרוחקים ללא מערכת פיקוח ואכיפה הציעו למפעלים הללו כשרות ופגעו ברמת הכשרות.

לדבריו, "רק לרבנות הראשית יש נהלים שהיא יכולה לעמוד עליהם, לדייק אותם בצורה האמיתית ביותר. רוב הרבנויות עושות את מלאכתן נאמנה. לרבנות הראשית יש גם מנגנון פיקוח, מחלקת אכיפה. לכן בגדול אנחנו שמחים על הרפורמה של הכשרות. יש עוד עניין של הפרדת משגיח-מושגח, שגם הוא נכנס לחוק הזה. לדעתי זה עוד ייקח טיפה זמן, כי צריך לבנות את הגוף שיעסיק את המשגיחים, וצריך על זה עוד חשיבה. איני בטוח שהמועצות הדתיות זה המקום הנכון".

המתנגדים דיברו על פגיעה בשוק החופשי.

"כמו משרד הבריאות, שאחראי לכל נושא הבריאות בישראל, כך הרבנות הכשרות בכשרות. אתה יודע מה יקרה אם זה יהיה תחרותי? בית מלון בתל אביב שלא מרוצה מהדרישות, ימצא איזה גוף כשרותי שמוכן להקל עליו בהרבה דברים. בכלל, אני לא מבין למה שרב ירצה לתת כשרות במקום אחר, אלא אם כן יש פה דברים שאני לא מבין אותם. הרי הרב יקבל את אותה המשכורת, אז למה אתה, רב בצפון הארץ, למה אתה צריך לקחת לך עסק בדרום הארץ? "התחרות תיפגע כי בעל העסק רוצה כמה שפחות השגחה, כמה שפחות כשרות, ולאן אנחנו נידרדר?"

הנהלים של הרבנות הראשית הם נהלים מצוינים

בשביל זה צריך גם שהרבנות תקבע נהלים אחידים.

"בצורה גורפת אני אומר: הנהלים של הרבנות הראשית הם נהלים מצוינים. אלא שאני מסכים, לא כל רבני הערים אוכפים אותם עד תום. בשביל זה צריכה להיות מחלקת אכיפה, שלצערי הרב הייתה בשנתיים-שלוש האחרונות מושבתת, ולא באשמתנו".

הרב כמובן רומז לפעילותו של המנכ"ל לשעבר יהודה כהן, שהצר את צעדי מחלקת האכיפה, כפי שפרסמנו כמה פעמים כאן ב'עולם קטן'. "אין יישום חוק בלי אכיפה", מבהיר הרב. "אתה יכול לתקן את חוקי התעבורה הטובים ביותר, אבל אם לא יהיה קנסות ואם לא תהיה עקיפה, אנשים ייסעו כל אחד כפי אוות נפשו. רבני עיר מבקשים את מחלקת האכיפה כדי לרומם את הכשרות בעירם. מחלקת האכיפה חייבת לחזור מייד לפעילות מלאה".

מה יקרה עכשיו לגופים כמו צהר?

"אני לא מתמצא כרגע איפה הם נמצאים מבחינה חוקית. את התשתית של הכשרות רק הרבנות יכולה לעשות, הרבנות שבכל מקום ומקום. רק לרבנות יש צוות ענקי. חסר לך פתאום משגיח. יש גופים פרטיים שאין להם בכלל משגיחים כמעט. הם מסתמכים כמעט רק על המשגיח של הרבנות הראשית. אצל הרבנות אם חסר משגיח, יש תמיד החלפה, כי זה מנגנון גדול.

רק לרבנות הראשית אין אינטרס כלכלי

"רק לרבנות הראשית אין אינטרס שיהיה עוד עסק או פחות עסק, אינטרס כלכלי אני מתכוון. כי מה זה משנה? הרב מקבל אותו שכר, המפקח מקבל את אותה המשכורת. אז מה הוא רוצה? רק לבדוק את הכשרות. הגופים הפרטיים ניזונים מהעסקים, וכל עסק הוא עוד הכנסה בעבורם. האגרות אומנם הולכות למועצה הדתית, אבל לא הרב ולא המפקח נהנים מזה. לכן אני משבח את כל מי שעשו ועבדו יומם ולילה כדי להביא את חוק הכשרות הזה".

כדי לממש את החוק צריכים מנכ"ל טוב לרבנות. יש מועמדים?
"עכשיו יהיה תקופה ממלא מקום מנכ"ל, כיוון שצריך ועדת איתור למנכ"ל חדש. אני מעריך שזה יהיה כבר אחרי הבחירות".

ועדת איתור? בדרך כלל שר ממנה מנכ"ל למשרד בלי ועדהצ

הרב נאנח. מתברר שנגענו בנקודה רגישה. "בכל משרד השר בוחר את המנכ"ל שלו לפי ראות עיניו. ככה היה צריך להיות, ששני הרבנים הראשיים, שמשתפים פעולה בצורה יוצאת מן הכלל, הם שיבחרו את המנכ"ל. אבל החוק היום הוא לא כזה, לצערי הרב. החוק קובע שיש ועדת איתור. לרבנים הראשיים יש שם אמירה, אבל זה לא כמו מינוי של שר. "במה הרבנות הראשית גרועה מכל שר בממשלה? לא יודע. אם היו נותנים לראשון לציון ולי לבחור, בתוך עשר דקות היינו בוחרים שנינו בהסכמה מלאה מנכ"ל ששנינו חושבים שהוא טוב".

פועלים לתקן

רגע לפני סיום תפקידו הכיר המנכ"ל יהודה כהן בכשרות צהר כגוף נותן כשרות, בהתאם לרפורמת כהנא, שבוטלה כאמור בחוק החדש. עוד לפני אישור החוק החדש קבעה מועצת הרבנות הראשית, וכן קבע יועמ"ש הרבנות, כי האישור שנתן כהן אינו תקף. למרות זאת הזדרזו בצהר להחליף את התעודות שניתנו לעסקים בתעודות כשרות רשמיות, בניגוד לניסוח שנכפה עליהם לפני כן ובהתאם לפסיקת בג"ץ.

כעת, לאחר אישור החוק, לכאורה על צהר לשוב להציג את הניסוח של התעודות הישנות, שלא נכתבה בהן המילה כשר אלא "פיקוח" או "הודעה". פנינו לכשרות צהר כדי להבין אם בכוונתם לשנות את התעודות בחזרה ומה בכוונתם לעשות כעת לאחר שנסתם הגולל על ההכרה בהם כגוף נותן כשרות מטעם הרבנות.
מטעם צהר התעלמו מהשאלה בדבר הניסוח בתעודות לאחר העברת החוק והגיבו: "מערך כשרות צהר פועל וימשיך לפעול בהתאם להוראות הדין.

פעלנו לפני רפורמת הכשרות ונמשיך לפעול גם לאחר ביטולה. מאות בתי העסק המלווים על ידינו ממשיכים לקבל שירותי השגחה ופיקוח הלכתיים, במטרה להרבות כשרות בישראל, בשקיפות, במקצועיות ועל פי ההלכה, ואנו נמשיך ליידע על כך את ציבור שומרי הכשרות באופן ובנוסח המותרים על פי חוק. "במקום לעסוק בשמחה לאיד ובהטעיית הציבור כאילו נסתם הגולל על כשרות צהר, מצופה ממערכת 'עולם קטן' למלא את תפקידה העיתונאי ואת מחויבותה כלפי הציבור, לחשוף את הכשלים החמורים במערכי הכשרות, לרבות מקרים שבהם נמצאו נבלות וטרפות, ולפעול לתיקונם".