ארגון "צהר פיקוח מזון" עתר טוענים לבג"ץ בדרישה להחזיר על כנה את רפורמת הכשרות שבוטלה על ידי הכנסת במסגרת הסכם פוליטי עם המפלגות החרדיות. בעוד שבארגון צהר מזהירים כי ביטול הרפורמה יפגע קשות במשק ויותיר את "מונופול הרבנות". נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית דורש מהמדינה להשיב עד ה-20.8.

בעתירתם, טוענים בצהר כי החקיקה שביטלה את הרפורמה היא פרסונלית ונועדה להדיר אותם משוק הכשרות. לטענתם, המהלך פוגע אנושות בחופש העיסוק ובתחרות, ונועד לשמר מנגנוני כוח ולייצר "מפעל ג'ובים" לאלפי משגיחי כשרות שיועסקו על ידי המועצות הדתיות. כמו כן, מזהירים בארגון כי המהלך יטיל על הציבור נטל כלכלי כבד של כ-600 מיליון שקלים בשנה. בנוסף, טוענים בצהר כי הרבנות הראשית סירבה בניגוד לחוק להעניק להם רישיון במשך שלוש שנים וחצי.

מנכ"ל הרבנות נכח בדיון בו צוהר הודו שהם לא עומדים בתקני הרבנות

עוד באותו הנושא

• נתניהו מאיים על איראן: "המשך יבוא"
• בן גביר תובע את אייזנקוט ב-100,000 ש"ח: "ייחוס שקרי של הסתה להרג וגזענות”
• השמאל סיים את הסכמי העודפים: אייזנקוט חתם עם גולן, זה מה שעשו בנט ולפיד
• "שותף, חבר ואח": השר סמוטריץ' נפרד מהשר סופר

תומר בן צבי: "רפורמת כהנא נתפרה לצהר"

מנגד, תומר בן צבי מנהל מחקר בארגון כושרות דוחה בשיחה עם עולם קטן את טענות צהר ומסביר כי בכך שצהר טוענים שהחוק הנוכחי נכתב בשבילם, מוכיח שהחוק של כהנא היה בדיוק כך ושהרפורמה המקורית נתפרה למידותיהם בלבד. לדבריו, העובדה שאף גוף אחר – ואפילו לא גופי בד"ץ – לא ניסה לגשת לקבלת רישיון, ממחישה שלא ניתן היה להתאים את כלל המערכת הציבורית לעמותה אחת עם גישה ספציפית.

באשר לטענת צהר כי הרבנות "מרחה" את אישורם במשך שנים, בן צבי מסביר כי הבעיה כלל לא הייתה ברבנות. לדבריו, אפילו בתקופתו של יוזם הרפורמה, השר לשעבר מתן כהנא, לא הוקם במשרד הדתות מנגנון הסמכה שיכול היה לאשר גופים פרטיים. משכך, לממשלה הנוכחית לא היה שום היגיון להשקיע מיליוני שקלים בהקמת מנגנון כזה, רק כדי לסגור אותו זמן קצר לאחר מכן עם ביטול הרפורמה.

בן צבי מתייחס לטענת צהר על עלות של 600 מיליון שקלים למשק ומכנה אותה "טענה דמגוגית". הוא מדגיש כי בדיוני הוועדה עמד משרד האוצר על כך שייבנה מודל העסקה מסודר ו"משק סגור" למשגיחים דרך המועצות הדתיות, כך שהיקף הגבייה מהעסקים יכסה בדיוק את הוצאות ההעסקה ללא יצירת עסק ("ביזנס") מרוויח. יתרה מכך, בן צבי מציין כי בוועדה הוכח בצורה חד-משמעית שמערכת הכשרות הזולה בעולם היא זו של הרבנות המקומית, וטוען כי אף גוף פרטי, כולל ארגון צהר, אינו יכול להתחיל להתחרות עם המחירים הנמוכים שלה.