ראש השנה מחזיר אותנו אל בריאת העולם. חז"ל אומרים: "'זה היום תחילת מעשיך', כמאן דאמר בתשרי נברא העולם" (ראש השנה כז ע"א). אבל יש כאן רעיון עמוק יותר מציון יום הולדתו של העולם. בכל ראש שנה הקב"ה נותן לנו אפשרות להסתכל מחדש על העולם ועל המקום שלנו בו.
אנחנו רגילים לחשוב שהתחלה חדשה פירושה למחוק את מה שהיה ולהתחיל מדף חלק. אבל בעם ישראל זה בדיוק להפך. אנחנו מתחילים שנה חדשה כשאנחנו נושאים איתנו את כל מה שעברנו, את הניסיונות, את הכאב, את הניצחונות ואת הכוחות שגילינו בתוכנו.
חייל שיוצא למשימה לא תמיד יודע מה יפגוש בדרך. אבל הוא חייב לדעת מה הכיוון שלו, מה המשימה שלו, מי מימינו ומשמאלו ועל מה הוא נלחם, ולזכור שעם ישראל וכל הדורות הקודמים תומכים בו מאחור, מברכים אותו ומתפארים בו
אני חושב על חיילי צה"ל שמגיעים לראש השנה אחרי תקופה ארוכה של מלחמה. יש חיילים שהשנה האחרונה הייתה להם שנה של מאות ימי מילואים. אחרים עברו מסעות, מארבים, כניסות לשטחי אויב ויציאות לריענון ולצבירת כוחות מחודשים להמשך פקודות ומשימות, לילות בלי שינה, שבתות וחגים רחוק מהבית. יש מי שאיבדו חברים, יש מי שנפצעו ויש מי שחזרו הביתה וכבר נקראו שוב לדגל בפעם השביעית או השמינית מאז תחילת המלחמה. סבב אחרי סבב. מי יכול למנות ולספור את זכויותיהם.
וכשמגיעה שנה חדשה הם אינם יכולים פשוט להשאיר את כל זה מאחור. חשוב שהחיילים יזכרו בכל מקום שה' יתברך מתפאר בהם ושם על כף המאזניים של הזכויות שלהם גם את המשקל של וסט הלחימה וכל המחסניות מלאות הכדורים, ואפילו את הנגמ"שים ואת הטנקים.
ראש השנה מלמד אותנו שלא צריך להשאיר דבר מאחור. צריך לקחת את כל מה שעברנו ולהפוך אותו לכוח שממנו נבנית הקומה הבאה.
דוד המלך אומר בתהלים: "ה' אורי וישעי ממי אירא, ה' מעוז חיי ממי אפחד" (תהלים כז, א). את המזמור הזה אנחנו אומרים בכל יום בחודש אלול ובימי התשובה. חז"ל דרשו: "'אורי' בראש השנה, 'וישעי' ביום הכיפורים" (ויקרא רבה כא, ד).
למה דווקא "אורי" בראש השנה? כי כשמתחילה שנה חדשה אנחנו צריכים לזכור את האור העצום שזכינו לעסוק בו כל השנה. החיילים שלנו זכו השנה להפוך את החושך העצום שהיה באיראן, בסוריה, בלבנון, בעזה, ברפיח, בג'נין ובכל מקום שהם נלחמים בו, לאור עצום שמבשר גאולה, תקווה, ניצחון וזקיפות קומה לאומית.
את הדבר הזה אני רואה בחיילים שלנו. חייל שיוצא למשימה לא תמיד יודע מה יפגוש בדרך. אבל הוא חייב לדעת מה הכיוון שלו, מה המשימה שלו, מי מימינו ומשמאלו ועל מה הוא נלחם, ולזכור שעם ישראל וכל הדורות הקודמים תומכים בו מאחור, מברכים אותו ומתפארים בו.
בשנים האחרונות זכינו לראות דור מופלא, מלא זכויות כרימון. דור של צעירים שעוזבים לימודים ועבודה, משפחה וילדים, ועולים על מדים. דור של לוחמים שמוכנים לסכן את חייהם הפרטיים למען כלל ישראל. בשביל יהודים שהם מעולם לא פגשו. דור שמוכיח במעשים שהמילים "כל ישראל ערבים זה בזה" אינן רק מאמר חז"ל אלא דרך חיים.
