יש לי חבר שגדל בבית מסורתי אוהב יהדות אך לא מדקדק עד הסוף בשמירת תורה ומצוות. א', למד בתיכון חילוני אך היה תמיד חלק מתנועת הנוער הדתית בעירו ובמהלך השנים התחזק בשמירת תורה ומצוות.
בסוף שנות לימודיו התגייס א' לצבא ההגנה לישראל ושובץ כלוחם בחיל התותחנים. ביקש א' להיות בגדוד נפרד (אז עוד היו שניים כאלו) וקיבל, אך במהלך שרותו החליטו בצה"ל על עירוב מלא של תותחנים, חיילי ההסדר הפסיקו להגיע וא' שירת את שנתו האחרונה בגדוד שהיה כבר מעורב וכמעט ללא נוכחות חיילים דתיים. בזמנו שח לי א': "הדתיים צודקים שהם הלכו אבל שכחו אותי ואת מי שכמוני". אסור למאבק המוצדק, על אי שילוב בנות בחיל השריון, להעשות במסגרת שרות ׳ההסדר׳ ותו לא.
א. לתלמידי הישיבות דאגתם אך מה עם המתגייסים ה'רגילים' הדתיים וקל וחומר המסורתיים? ב. צה"ל הוא הצבא של המדינה היהודית, מה עם 'היה מחניך קדוש'? ג. אנו רוצים שעם ישראל ינצח, אין למדינה שלנו את הפריבילגיה להפסיד באף זירה ובאף מלחמה – גם לאומרים ש'שיוויון' זה חשוב, אסור שזה יפגע ולו במעט בניצחון. מחאת הרבנים היא חשובה, המציאות בה חיילי ההסדר לא יגיעו לשריון היא אמיתית. וצה"ל, אם לא ישנה את החלטתו, פוגע אנשות ביכולות השריון של ישראל גם רק בגלל תלמידי ההסדר שלא יגיעו.
אך עלינו לזכור שהמחאה הזו צריכה להעשות בשם כל ישראל. לכן כמובן שיצירת מסגרות מתמרנות מעורבות פוגעות בכל צה"ל גם אם תישאר 'שמורת טבע' לחיילי ההסדר.