האפשרות להקמת ממשלה בראשות גדי איזנקוט, שתישען על תמיכת המפלגות הערביות, מעוררת שאלות גם בתוך מפלגתו. לפי דיווחים שונים, במפלגת ישר בחנו אפשרות להקים ממשלה צרה בתמיכה חיצונית של הסיעות הערביות. אלא שאחד מחברי הרשימה, אליסף פרץ, הבהיר בעבר כי לא יסכים להישען על מפלגות שאינן ציוניות, גם אם לא יצטרפו באופן רשמי לקואליציה.
פרץ, בנה של כלת פרס ישראל מרים פרץ ואחיהם של חללי צה"ל אוריאל ואלירז פרץ הי"ד, שובץ במקום ה-20 ברשימת ישר ונבחר לכנסת ה-26, לאחר שהמפלגה זכתה ב-21 מנדטים. הוא הגיע למפלגתו של איזנקוט יחד עם חילי טרופר ואנשי בית ציוני, לאחר שפעילותם הפוליטית החלה במסגרת נפרדת. כעת, כשהאפשרות להישען על תמיכת המפלגות הערביות נמצאת על השולחן, הדברים שאמר לפני הבחירות מקבלים משמעות מעשית.
בי"ד באלול תשפ"ו, התראיין פרץ לפודקאסט "משחק הכיסאות" של ישראל היום, בהגשת שירית אביטן כהן. בשלב הזה הוא עדיין פעל במסגרת בית ציוני, לפני הצטרפותו לרשימה המשותפת עם איזנקוט. כשנשאל על האפשרות לשלב מפלגות ערביות בממשלה, הוא הסביר כי מבחינתו אין לכך מקום. המראיינת אף הקשתה ושאלה מה יקרה אם המפלגות הערביות רק יימנעו בהצבעה, בלי להצטרף לממשלה. גם האפשרות הזאת לא שינתה את עמדתו.
אליסף פרץ ב"משחק הכיסאות". צילום: ישראל היום
"יתהפך העולם גם מאה פעמים"
בתשובתו באותו ריאיון אמר פרץ: "אמרתי מה הקווים האדומים – זה מאוד מאוד ברור. מאוד מאוד ברור, אני מוכן לתלות שלט באיילון. אני אליסף פרץ אומר לא יושבים עם מפלגות לא ציוניות. מנסור עבאס הוא לא ציוני, הוא אפילו לא הצליח לגנות את חמאס. זה לא רלוונטי. לא יקרה. לא יהיה. יתהפך העולם גם מאה פעמים, אני לא אתן לזה לקרות".
באותו ריאיון הבהיר פרץ כי הוא רואה בבית ציוני מפלגת ימין, והציג את הממשלה הרצויה מבחינתו כממשלה ציונית רחבה, שתוכל לכלול גם את איזנקוט, נתניהו, ליברמן ובנט. לדבריו, אחת המטרות המרכזיות של פעילותו הפוליטית הייתה למנוע הקמת ממשלה שתהיה תלויה במפלגות לא ציוניות, ערביות או חרדיות. ההתנגדות למפלגות הערביות הוצגה אפוא כחלק מתפיסה פוליטית רחבה יותר, ולא רק כעמדה נגד רע"ם.
פרץ אף התייחס באותו ריאיון לשאלה כיצד תוכל ממשלה לשמור על מדיניותה בנושאים הקשורים ליהודה ושומרון אם תהיה תלויה במפלגה ערבית. הוא העלה כדוגמה את הארכת התקנות ביהודה ושומרון, והטיל ספק באפשרות שמנסור עבאס יתמוך במהלך כזה. החשש שהציג נגע לא רק להרכב הממשלה, אלא גם ליכולת שלה לקבל החלטות בסוגיות מדיניות ולאומיות.
גם אחרי החיבור לאיזנקוט: אותו קו אדום
כחודש וחצי לאחר מכן, ביום שני, כ"ד בתשרי תשפ"ז, התראיין פרץ לגדעון אוקו ולעמיחי אתאלי ברדיו 103FM. הפעם הוא כבר היה חלק מרשימת ישר בראשות איזנקוט. במהלך השיחה נשאל כיצד תוכל המפלגה להקים ממשלה בלי להסתמך על מפלגות הקואליציה הקיימת, על החרדים או על המפלגות הערביות.
פרץ הביע ביטחון באפשרות להקים ממשלה ציונית של יותר מ-61 חברי כנסת. כשהמגישים שאלו במפורש על שיתוף פעולה אפשרי עם המפלגות הערביות, הוא השיב: "מפלגת בית ציוני הגיעה כדי שלא ניתמך במפלגות לא ציוניות. כל הזמן עולה הסיפור של המפלגות הערביות: הן לא עומדות בעקרונות שגדי איזנקוט שם, ולכן הן לא רלוונטיות".
הפעם פרץ לא הציג רק עמדה אישית, אלא קשר את ההתנגדות למפלגות הערביות לעקרונות שהציב איזנקוט בעצמו. באותו ריאיון הוא גם הביע תמיכה בקיום עימות טלוויזיוני בין איזנקוט לנתניהו, וטען שהציבור צריך לבחון את עמדותיהם ולהחליט במי הוא נותן אמון. מבחינתו, מפלגת ישר אמורה הייתה להציע הנהגה שאפשר לסמוך על התחייבויותיה.
לפי פרסום באתר סרוגים, פרץ התייחס גם ברשתות החברתיות לאפשרות של הקמת ממשלה בתמיכת המפלגות הערביות, וכתב: "מפחידים את כולם על ממשלה עם מפלגות ערביות, כרגע אין שום סיכוי בעולם שזה קורה ואני לא מאמין שזה יקרה. את דעתי האישית כבר אמרתי ואני אעמוד בה".
אחרי הבחירות: האפשרות שנבחנת במפלגה
אלא שתוצאות הבחירות שינו את התמונה הפוליטית. מפלגת ישר קיבלה 21 מנדטים, בעוד המפלגות הערביות זכו יחד ב-19 מנדטים. ללא תמיכתן, גוש המפלגות המתנגדות לנתניהו מחזיק ב-48 מושבים בלבד, מספר שאינו מספיק להקמת ממשלה. בעקבות זאת עלתה במפלגת ישר האפשרות להקים ממשלת מיעוט שתסתייע בתמיכה חיצונית של הסיעות הערביות.
על פי הדיווח במעריב, לצד האפשרות הזאת נבחנו גם הקמת ממשלה עם מפלגה חרדית או עם חלקים מהציונות הדתית, וכן ממשלה רחבה עם הליכוד ללא נתניהו. עוד לפני הבחירות, ביום רביעי, ג' בחשוון, אמר איזנקוט בריאיון לכאן 11 שיהיה מוכן לפעול להקמת ממשלת מיעוט, אך הדגיש שלא יבקש את תמיכת המפלגות הערביות משום שאינן עומדות בעקרונות שהציב. לפיכך, האפשרות שנבחנת כעת במפלגה מעמידה במבחן לא רק את הצהרות פרץ, אלא גם את המסרים שהציג איזנקוט לפני הבחירות.
ההתנגדות אינה מוגבלת לפרץ. ביום רביעי, י"ז בחשוון, דיווח הפרשן הפוליטי עמית סגל כי לפחות ארבעה מחברי רשימת ישר הבהירו בישיבת סיעה שלא יתמכו בממשלה הנשענת על המפלגות הערביות, גם אם מדובר בממשלת מיעוט זמנית. לא אומת שפרץ היה אחד מאותם ארבעה, אך עמדותיו הפומביות מציבות אותו בין חברי הרשימה שעשויים להתקשות לתמוך במהלך כזה.
ומה יקרה אם איזנקוט יבחר בדרך הזאת?
ביום שני, כ"ב בחשוון תשפ"ז, פורסם בישראל היום כי בגוש נתניהו מסמנים כמה מחברי ישר כבעלי פוטנציאל להתנגד להקמת ממשלת מיעוט בתמיכת הסיעות הערביות. אחד השמות שעלו בדיווח היה אליסף פרץ. לפי הפרסום, כאשר הצטרף למפלגתו של איזנקוט הוצגה בפניו האפשרות להשבעת ממשלת מיעוט בהימנעות רע"ם, ואיזנקוט הבהיר כי הוא מצפה ממי שלא יוכל לתמוך במהלך כזה להתפטר.
לפי אותו דיווח, בגוש נתניהו בוחנים אפשרות להפעיל לחץ פוליטי על פרץ דרך סביבתו הקרובה ומשפחתו. עם זאת, אין ראיה שפרץ מתכוון לפרוש מרשימת ישר או לחבור לגוש נתניהו. גם אין לפי שעה החלטה סופית של איזנקוט להקים ממשלה שתישען על המפלגות הערביות.
ההבדל בין צירוף מפלגות ערביות לקואליציה לבין הישענות על הימנעותן בהצבעה עשוי להיות משמעותי במגעים הפוליטיים. אלא שבמקרה של פרץ מדובר בשאלה שכבר הוצגה לו במפורש לפני הבחירות, והוא הבהיר אז כי לא יאפשר מהלך כזה. כעת, כשפרץ נבחר לכנסת ונמצא בתוך מפלגתו של איזנקוט, נותר לראות אם יעמוד בקו האדום שהציב, ומה יעשה אם יו"ר מפלגתו יבחר בדרך אחרת.
