המשבר סביב שילוב הלוחמות בתפקידי לוחמה בצה"ל ממשיך להחריף: רק השבוע הצטרפו עוד עשרה ראשי ישיבות הסדר אל מכתב ראשי הישיבות, שהודיעו בו כי לא ישלחו את חייליהם לחיל השריון עד שיבהיר צה"ל שאין בכוונתו לקיים את פסיקת בג"ץ בעניין. השילוב, לפי הכתוב במכתב, של בנות ובנים בחיל קרבי מעורב, אסור על פי ההלכה, ולכן תלמידיהם לא יוכלו עוד לשרת בחיל. בכך גדל ל-36 מספר ראשי המוסדות התורניים החתומים על המכתב.
המהלך, שצובר תאוצה בשבועות האחרונים, התחיל בכינוס של ראשי ישיבות הסדר, ראשי ישיבות גבוהות וראשי מכינות בבית הרב דרוקמן זצ"ל, שבו הם הכריזו כי חייל דתי אינו יכול לשרת ביחידה קרבית מעורבת. בתחילת השבוע הודיעו כמה מראשי הישיבות כי לא ישלחו את תלמידיהם לחיל השריון.
נחשף מתווה הרמטכ"ל לפיילוט בשריון: הפיילוט יימשך, עם תיקונים קוסמטיים
במכתב שחתמו עליו הבהירו הרבנים כי הם אינם קוראים לסרבנות אלא דורשים מצה"ל פתרון. "לאחר שיקול דעת נוקב החלטנו ששירות בשריון אסור על פי ההלכה, ולכן לא נשלח את תלמידינו לשירות בשריון החל מהגיוס הבא", נכתב במכתב, שבו הוסיפו הרבנים: "הכנסת חיילות לטנקים במעורב עם חיילים בנים, יש בה פגיעה רוחנית ומעשית ביכולת הלחימה".
בהמשך השבוע הצטרפו למהלך גם ראשי המכינות הקדם-צבאיות. במכתב אחר, שחתמו עליו 19 רבנים, נכתב: "גם אנחנו מצטרפים לקריאת ראשי הישיבות, וקוראים לתלמידנו לשרת רק ביחידות שאינן מעורבות". עם החותמים נמנים גם הרב יגאל לוינשטיין מעלי, הרב רעי פרץ מעצמונה והרב זאב שרון מיפו.
"תובעים אנו שיהיה צבאנו צבא קדוש"
הרב לוינשטיין, ראש מכינת 'בני דוד' בעלי, הוא מן הקולות הוותיקים והנחרצים בנושא. "חוסנו של הצבא, בעיקר ביחידות הלוחמות, בנוי על ערבות ומסירות נפש אחד עבור השני", הדגיש הרב יגאל. "כשנכנסת בת למחלקת חי"ר, במקום ליצור חיבור ודבקות ביחידה, זה יוצר מלחמת מי יהיה חבר שלה. זה מחליש את הצבא במקום לחזק אותו". לדבריו, מקור המהלך אינו צבאי אלא אידאולוגי: "היום זו דרישה של התנועה הפמיניסטית לשלב נשים, והיא נוגעת לשוויון ולרצון להכניס אותן ליחידות הלוחמות".
שורש נוסף במאבק נעוץ במכתב מחודש אדר ששלח לתלמידי המכינה הרב אלי סדן, מייסד מכינת 'בני דוד' בעלי וחתן פרס ישראל. הוא כתב בו כי שילוב לוחמות ברכב קרבי משוריין יוצר "מצב של שינה משותפת וקרבה יתרה הנצרכת בתנאי קרב", וקבע: "אסור באופן מוחלט לשתף פעולה עם החולשה המוסרית הזאת. תובעים אנו שיהיה צבאנו צבא קדוש".
בשמאל הקיצוני ניצלו את המכתב להתקפה קשה על ישיבות ההסדר. בין השאר טען פעיל ה'דמוקרטים' נאור נרקיס בפוסט שכתב השבוע בפייסבוק: "ישיבות קומבינת הסדר הודיעו הבוקר שיסרבו להתגייס לשריון מחשש שהדתיים הרגישים יראו חס ושלום נשים חילוניות… הסיבה העיקרית לקומבינת ההסדר היא הרצון של הדתיים לשמר את הצעירים שלהם במסגרת משולהבת מבחינה דתית, בלי חילונים, שם הם יכולים להכשיר את דמות הדתי הקיצוני שהם כמהים אליה, שרוצה להשתלט על ישראל ולהפוך אותה למדינת הלכה, שנבהל מאישה פחד מוות".
הרב יהושע שפירא: "האמת אינה פחדנית"
השאלה שחזרה ועלתה בימים האחרונים נגעה לעצם פרסום המכתב במקום השיטה שהייתה מקובלת בעבר במקרים דומים, להשפיע בדרכים שקטות מאחורי הקלעים. את התשובה החריפה ביותר נותן הרב יהושע שפירא, ראש ישיבת ההסדר ברמת גן. "האמת לא פחדנית והיא לא עושה את מעשיה בהסתר", אומר הרב שפירא. "יש פעמים שאין צורך בפומביות, אבל כאן המאבק פומבי וציבורי. הוא כולל את בתי המשפט, את התקשורת ואת כל המערכות הציבוריות. אני לא מבין למה מצפים שראשי ישיבות לא יפעלו בכיכר שכולם פועלים בה. הם מנודים? הם סוג ב'? מצפים שהם לא יפעלו בקרב הציבור?"
אנו מציגים לפניו את הטענה שאולי עדיף לפעול בצנעה, לשנות לאט לאט בלי לעורר סערה, והרב שפירא מבהיר את ההבחנה שבליבת העניין. לדבריו, השאלה מעולם לא הייתה אם לצאת למאבק פומבי, שכן "כל הצדדים של הרבנים, כולם כוונתם לטובה, כולם רוצים את אותה תוצאה, וכולם יצאו לתקשורת ואמרו שהדבר הזה נורא ואיום". המחלוקת, הוא מסביר, הייתה יותר לעניין הוצאת המכתב שבו יורו לתלמידים בגיוס הקרוב שלא להתגייס לשריון.
"פה היה קו אדום יותר בהיר וציבורי, שאנחנו לא יכולים להשתתף בגיוס לשריון", הוא אומר. "אנחנו מגויסים בכל ליבנו ובכל נשמתנו לצה"ל, אבל לא למקום שבו הוא סותר את ההלכה. השאלה הייתה אם לתת פומבי לאמירה שזהו הדבר שאנחנו לא יכולים לעבור אותו, ולכן בגיוס הקרוב נאמר לתלמידינו שהשריון, שמתגייסים אליו בכל לב ובכל נפש, כפי שהוכח במלחמה הזאת מעל ומעבר לכל ספק ומעל ומעבר לכל מגזר אחר, במצב שבו מכניסים אותנו למקום שהוא נגד ההלכה, אנחנו לא יכולים להיות בו".
התערבות בוטה
מכאן הרב שפירא עובר לביקורת חריפה במיוחד על התערבותו של בית המשפט העליון בנושא. לדבריו, מדובר בהתערבות פסולה מעיקרה בענייניה הפנימיים של היהדות. "אכן, בג"ץ התערב פה בעניינים של אמונת ישראל בצורה בוטה וגסה, והוא צריך להסיר את הפסיקה הזאת, שהיא אנטי-יהודית".
הרב שפירא מפנה גם אצבע מאשימה גם כלפי צה"ל עצמו: "לא רק בג"ץ אשם, גם צה"ל. אנחנו אמרנו לצה"ל פעמים רבות שהוא צריך לענות תשובות אחרות. הוא צריך לענות אמת לבג"ץ, והאמת היא שבנות לא יכולות לעמוד ברף שעד היום השריון עובד בו. צה"ל יודע את זה היטב, ובמקום לגמגם ולהשאיר כל מיני פתחים לבג"ץ, הוא היה צריך מראש להודיע באופן שלא משתמע לשתי פנים שבנות לא מתאימות לשריון גם מפני שהן אינן יכולות לעמוד במעמסה, וגם מפני שאי אפשר לקיים מחנה בתערובת של בנים ובנות, על כל המשתמע מכך.
"בג"ץ דיקטטורי, וצה"ל מגמגם. לא מנהלים צבא עם פחדים, וגם אני לא חושב שיש פה ממה לפחד. זאת האמת הפשוטה, שבנות לא יכולות לעמוד במשימה ושערבוב בנים ובנות פוגע עמוק ביהדות של צה"ל ופוגע ביכולת של אנשי אמונה לשרת במסגרת הזאת".
מדוע דווקא השריון
למכתב ראשי המכינות הצטרף גם אל"ם (מיל') הרב משה הגר-לאו, נשיא מכינת בית יתיר. ניסינו להבין ממנו מדוע דווקא חיל השריון הצית את הסערה, אף ששילוב לוחמות בתפקידים אחרים נמשך כבר שנים. "ראשית כול, אני לא יודע למה החליטו לצאת בעניין דווקא עכשיו.
אני משער שזה משום שהשריון הוא חיל התקפי מאוד, להבדיל למשל מתותחנים, ולכן כנראה זה הקפיץ את כולם", הוא מסביר. הרב הגר-לאו מצביע על מגמה הדרגתית: "יש פה תהליך של עזיבת עקרון השילוב הראוי, שהסכמנו עליו בזמנו. יש נסיגה הדרגתית, הכנסה של בנות למקומות שלא היו בעבר.
"לצערנו בעקבות זאת אין היום הסדרניקים בתותחנים, כי הכניסו לשם בנות. אם רוצים שזה מה שיקרה גם בשריון, זה יהיה רע מאוד, זה יפגע באיכותו של חיל השריון. הנזק שנגרם לצה"ל משילוב הבנות הוא נזק של ממש. אומנם אני מאמין שצה"ל צריך שיהיו בו בנות. יש פרמדיקיות מצוינות, יש רופאות מצוינות, יש קשריות מצוינות, יש תצפיתניות מצוינות.
הרב הגר: "אני לא חושב שאפשר שצה"ל יתנהל בלי בנות בכלל"
"אני לא חושב שאפשר שצה"ל יתנהל בלי בנות בכלל. אלא שבין זה ובין הכנסת בנות לטנק יש מרחק גדול מאוד. מעבר לפן המבצעי זו בעיה בהיבט ההלכתי הפשוט של ייחוד, של נוכחות ביחד באותו כלי. אם היו מדברים איתנו על יחידה נפרדת של בנות, זה היה בסדר. אבל לא על זה מדובר, מדובר על להחדיר בנות פנימה לאט לאט".
את חששותיו תיאר הרב הגר-לאו באמצעות שני סיפורים אישיים. הראשון נוגע בדיוק לליבת הסוגיה הנוכחית: חיילים מצוינים שצה"ל מפסיד. "שמעתי עכשיו על מישהו שעזב קורס מפקדי טנקים כי הכניסו שם בת לטנק, והוא לא רוצה להיות מפקד טנק", הוא מספר. "צה"ל הפסיד מט"ק טוב, וככה אנחנו מפסידים אנשים מצוינים בצבא".
הסיפור השני, האישי יותר, נועד להמחיש מדוע עירוב בין המינים פוגע בתפקוד המבצעי גם בלי קשר להלכה. "אני, כמ"פ וכמג"ד הרבה שנים בצה"ל, ראיתי מפקדי פלוגות שאיבדו את העשתונות. אני עצמי השתבשתי מבחורה בעקבות קשר מסוים שהיה בינינו. זה שיבש את התפקוד הצבאי שלי. היה לי מפקד פלוגה אחד בלבנון שלקח נגמ"ש, נסע עשרים קילומטר ממוצב בלבנון עד הגדר הטובה כדי לפגוש את החברה שלו וסיכן 16 חיילים. הטיעון שלו היה שהוא הולך להביא סרט לפלוגה, אבל זה לא היה נכון".
"כשצה"ל יגיד אמת בלי פחד הכול יבוא על מקומו בשלום"
מסקנתו גורפת: "אנשים סוטים מהדרך כתוצאה מאהבה, מקשר בין איש לאישה. חוץ מזה, זה מוציא מריכוז מהעניין המרכזי של המלחמה והניצחון. זה מוציא את כל האווירה שיש באחוות לוחמים. במקום שיש בו בת אין אחוות לוחמים. אלו דברים בסיסיים שקיימים בצבאות, ומי שרוצה לשנות את זה משנה את הטבע של האדם". בסופו של דבר, הוא טוען, מדובר במהלך אידאולוגי: "זו אג'נדה של תפיסת עולם שאין עניינה איך צה"ל מנצח במלחמות אלא איך עושים שוויון בין המינים".
אחד הקולות הבולטים שיצאו להגן על המהלך היה הרב דוד פנדל, ראש ישיבת ההסדר בשדרות, שדחה בתוקף את טענת הסרבנות שעלתה בעקבות המכתב. "מי מעז לדבר על סרבנות? החבר'ה רוצים לשרת, מחפשים איך לשרת, מחפשים בכל כוחם להיות חלק מהמאמץ הלאומי הזה. אנא, תנו לנו, ולא נפלג ולא נשסע". הרב פנדל אף הדגיש כי הדרישה עולה מהשטח: "לא צריך לשאול את הרבנים, תשאלו את החיילים. הם באים אלינו, הם למדו הלכה, הם קיבלו את זה מהבית. הם לא רוצים להיות במקום שאסור להם".
בסיום הריאיון אני שואל את הרב שפירא ואת הרב הגר-לאו מה הם מצפים שהצבא יעשה כעת, נוכח פסיקת בג"ץ מצד אחד והמשבר ההלכתי מצד שני. הרב שפירא תולה את התקווה ביכולתו של צה"ל לומר את האמת ללא מורא: "אנחנו מצפים שצה"ל יתעשת, יאמר אמת, יאמר שזה לא נכון להגיע להכרעה בקרב על ידי הכנסת אג'נדות לא ענייניות לצה"ל, יאמר שבנות לא יכולות לעמוד במשימה הזאת, בטח לא ביחידות מתמרנות. כשצה"ל יגיד אמת בלי פחד – ונדמה לי שצה"ל ממונה להיות בלי פחד – הכול יבוא על מקומו בשלום".
בג"ץ לא מחליט איך מנצחים במלחמה
הרב הגר-לאו חידד את הדברים והפנה אותם ישירות אל הרמטכ"ל: "הצבא צריך להגיד: אנחנו נעשה את הדברים לפי צורכי הצבא כדי שנוכל לנצח במלחמה, ואתם לא תחליטו לנו איך אנחנו מנצחים במלחמה. הרמטכ"ל היה צריך להגיד לבג"ץ: אני אחראי לביטחון ישראל, וביטחון ישראל תלוי באיכותו של צה"ל, ואני קובע שהשילוב הזה יפגע כרגע בצה"ל".
עם זאת הרב הגר-לאו אינו תמים באשר לסיכויי הדבר: "אתה שואל אותי אם הרמטכ"ל זמיר יכול כרגע להגיד דבר כזה? אני מעריך שיהיה לו קשה מאוד בגלל הלחצים של הארגונים שדוחפים את הבנות פנימה. אבל אם אני הייתי הרמטכ"ל, זה מה שהייתי אומר".
מנגד, למרות הנחרצות, הרב שפירא מבקש לסיים דווקא בנימה של אחדות. הוא מזכיר שהמחלוקת בין הרבנים על דרך הפעולה לגיטימית ואף מבורכת: "יש פה מחלוקת לשם שמיים, כמו הלל ושמאי. אין מחלוקת בין הרבנים על התוצאה שצריכה להגיע, יש מחלוקת על הדרך, ולעיתים טוב שיהיו דעות מגוונות ופעילויות מגוונות. אני לא חושב שצריך להיבהל מזה. הללו נוקטים כך והללו נוקטים כך, וכולם באהבה ואחווה, שלום ורעות".
