המשטרה קבעה בחוות דעת כי לא נמצאו עבירות ביטחוניות בפרשת החשד שלפיו ניתנו כספים לבוחרים ערבים תמורת הצבעה בבחירות לכנסת ה-26, המכונה "רעמגייט". לפי חוות הדעת, גם לא אותרה בפרשה עבירת מימון בחירות.
הפרשה נחקרה בשבועות האחרונים על ידי השב"כ והמשטרה, אחרי שראש השב"כ דוד זיני ביקש לחקור באזהרה ארבעה חברי כנסת מהמפלגות הערביות על רקע חשד להתערבות זרה בבחירות.
מה צפוי לקרות עכשיו
כך דווח ב-N12, חוות הדעת צפויה לעבור היום (שלישי) ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, שתכריע אם להמשיך בחקירה, לצמצם אותה או לגנוז אותה. לפי הדיווח, ההערכה היא שללא ראיות חדשות נבחרי ציבור לא יזומנו לחקירה, והתיק עשוי להיגנז או להצטמצם באופן משמעותי.
כך דווח ב-N12, עבד אבו שחאדה, פעיל בל"ד ואיש תקשורת שהיה הראשון שזומן לחקירה בפרשה, שוחרר לפני יומיים, והתיק נגדו צפוי להיסגר.
כך דווח ב-N12, בכירים המעורבים בחקירה אומרים שכרגע לא מזוהות עבירות ביטחוניות, ובקושי מזוהות עבירות פליליות. לדבריהם, אם קיימת עבירה היא עבירת מימון מפלגות – נושא שרלוונטי לבדיקת מבקר המדינה ולא לחקירה פלילית או ביטחונית.
הרקע: ויכוח על חקירת ח"כים ערבים
ב-4 בנובמבר תקף הליכוד את בהרב-מיארה בטענה שהיא "מטייחת" את חקירת הפרשה, בעוד שזיני ביקש לחקור באזהרה את ח"כ אחמד טיבי, ח"כ סאמי אבו שחאדה, ח"כ מנסור עבאס וחבר כנסת נוסף. בהרב-מיארה התנגדה לבקשה בטענה שאין ראיות תומכות מספיקות לחקירת נבחרי ציבור בטכנולוגיות מעקב חריגות.
יום לאחר מכן הגיש ארגון לביא עתירה דחופה לבג"ץ נגד היועמ"שית, בטענה שהיא "מעניקה לח"כים הערבים חסינות שלא קיימת בחוק" ומעכבת את בירור החשד להתערבות זרה בבחירות. בית המשפט העליון קבע כי הארגון יעדכן אותו עד 8 בנובמבר אם היועמ"שית השיבה לפניותיו, וכי רק לאחר מכן תתקבל החלטה בעתירה.
עוד באותו נושא
