שופטי בג"ץ דחו את העתירה של ארגון לביא נגד בהרב מיארה | זו הסיבה

במרכז העתירה עמדו דיווחים לפיהם היועמ"שית אסרה על השב"כ לחקור עוזרים פרלמנטריים של חברי כנסת ערבים ללא אישורה. שופטי בג"ץ החליטו לא להתערב בשלב זה ודחו את העתירה
גלי בהרב מיארה

גלי בהרב מיארה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

בית המשפט העליון דחה הבוקר (שני) על הסף את עתירת ארגון לביא נגד היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה. השופטים קבעו כי לא מוצו ההליכים הנדרשים, וכי לא ניתן לבסס עתירה משפטית אך ורק על דיווחים בתקשורת. העתירה דרשה להוציא צו על-תנאי שיחייב את היועמ"שית להסביר את הדיווחים לפיהם הורתה להגביל חקירות סביב חשדות להונאת בחירות והתערבות גורמים זרים בבחירות לכנסת ה-26.

הפנייה לבית המשפט, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק בם ואבישג שוורץ, התמקדה בפרסומים לפיהם בהרב-מיארה הורתה לשב"כ שלא לחקור עוזרים פרלמנטריים ללא אישורה. לפי אותם דיווחים, המגבלות נגעו לחקירת חברי כנסת ערבים ועוזריהם, מתוך עמדה לפיה כללי החסינות חלים גם על העוזרים. בארגון לביא פנו תחילה ליועמ"שית בדרישה לקבלת הבהרות כדי לאפשר את המשך החקירות, אך פנו לבג"ץ אחרי שלטענתם לא התקבלה תשובה עניינית.

השופטים קבעו: להמתין לתשובה מסודרת

הרכב השופטים, שכלל את רות רונן, יעל וילנר ואלכס שטיין, החליט לדחות את העתירה מבלי לדון בה לגופו של עניין. השופטת רונן ציינה בפסק הדין: "עיון בעתירה על נספחיה מלמד כי בפי העותרת טענות שונות הנוגעות להחלטות שהתקבלו, לכאורה, על ידי היועצת המשפטית לממשלה בכל הנוגע לחקירת עבירות על טוהר הבחירות, ובפרט לחקירתם של חברי כנסת ועוזריהם הפרלמנטריים". השופטת הוסיפה כי טענות אלו "נסמכות כולן על פרסומים תקשורתיים שונים שפורסמו ביום הבחירות ובימים שלאחריו. לשיטת העותרת, פרסומים אלה, בצירוף היעדרה של הכחשה מפורשת מצד היועצת המשפטית לממשלה, מבססים את התשתית העובדתית הנטענת בעתירה".

בארגון לביא טענו כי המתנה של שלושה ימים בלבד היא סבירה, בגלל לוח הזמנים הקצר של 14 ימים להגשת ערעור על תוצאות הבחירות. השופטים דחו טענה זו. השופטת רונן הדגישה: "אין בידינו לקבל טענה זו. אכן, חוק הבחירות לכנסת קובע כי המועד להגשת ערעור על תוצאות הבחירות הוא 14 ימים מיום פרסום תוצאות הבחירות. ואולם, הדעת נותנת כי גם לאחר קבלת המענה לפנייתה של לביא, יחלוף פרק זמן נוסף עד שיתגבשו ממצאי החקירה ויפורסמו לציבור באופן שיאפשר להסתמך עליהם במסגרת ערעור בחירות, ככל שמאן דהוא יבקש להגישו". יותר מזה, השופטים ציינו כי בנסיבות מתאימות ניתן לפנות בבקשה להארכת המועד להגשת ערעור בחירות.

בית המשפט העליון
דיון בבג"צ, אילוסטרציה. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90

הדלת נותרה פתוחה: הטענות לא נדחו לגופן

בסיכומו של פסק הדין קבעה השופטת רונן: "בנסיבות אלה, הגענו לכלל מסקנה כי הותרת פרק זמן של שלושה ימים בלבד למתן מענה לפנייה אינו מקיים את החובה למצות הליכים – טרם פניה לקבלת סעד מבית משפט זה".

השופטת חתמה כי הדברים מקבלים משנה תוקף "שעה שהעותרת מבססת את כלל טענותיה בעתירה – ובכלל זה הטענות לגבי עמדתה של היועצת המשפטית לממשלה בסוגיות שונות – רק על פרסומים שונים בתקשורת". בית המשפט לא הכריע האם היועמ"שית אכן הגבילה את החקירות, והבהיר כי ארגון לביא יוכל לשוב ולעתור לאחר שתתקבל תשובתה הרשמית.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך