ארגון לביא הגיש עתירה דחופה לבג"ץ נגד היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, בדרישה לבטל את המגבלות שהטילה, לטענתו, על חקירת חברי כנסת ועוזריהם בפרשת החשדות לשוחד בחירות, למימון זר ולהתערבות מדינות זרות בבחירות לכנסת ה-26. בארגון טוענים כי התנהלות היועמ"שית מונעת מגורמי החקירה לבצע את עבודתם ופוגעת ביכולת לברר את החשדות.
העתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין יצחק בם ואבישג שוורץ, מופנית גם נגד פרקליט המדינה, ראש השב"כ ומפכ"ל המשטרה. במרכזה עומדת החלטת היועמ"שית להתנות את חקירתם של עוזרים פרלמנטריים באישורה המוקדם, בנימוק שחקירתם היא חלק מחקירת חבר הכנסת ולכן חלים עליה כללי החסינות. לטענת העותרים, מדובר בהרחבת חסינות שאין לה בסיס בחוק.
"אין חסינות מפני חקירה"
בארגון לביא טוענים כי ההחלטה מנוגדת לחוק, לפסיקת בתי המשפט ואף להנחיות היועץ המשפטי לממשלה. לדבריהם, גם חברי הכנסת עצמם אינם חסינים מפני חקירה פלילית, ובוודאי שאין להעניק חסינות כזו לעוזריהם. בעתירה מפנים לפסיקת בג"ץ בעניינם של עוזריו הפרלמנטריים של חבר הכנסת לשעבר עזמי בשארה, שבה נדחתה האפשרות להרחיב את חסינות חבר הכנסת לעוזריו ללא חקיקה מפורשת.
טענה נוספת נוגעת להבדל בין חובת יידוע לבין קבלת אישור מוקדם. לטענת העמותה, הנחיות היועץ המשפטי לממשלה מחייבות לעדכן את היועמ"שית על חקירת חברי כנסת, אך אינן דורשות את אישורה לפתיחת החקירה. העותרים טוענים כי הדרישה להציג ראיות לפני פתיחה בחקירה הופכת את סדר הפעולות, שכן מטרת החקירה עצמה היא לאסוף את הראיות הנדרשות.
בעתירה נטען עוד כי היועמ"שית מתערבת שלא בסמכות בשיקול הדעת המקצועי של השב"כ והמשטרה. הארגון מפנה גם לעמדה שהציגה בהרב-מיארה בהליך משפטי אחר, שלפיה ליווי של הפרקליטות אינו שולל את שיקול הדעת העצמאי של גורמי החקירה, וטוען כי החלטתה הנוכחית אינה מתיישבת עם עמדה זו.
החשדות למימון זר והמרוץ נגד הזמן
העתירה מתייחסת גם למידע מודיעיני שהוצג לוועדת הבחירות המרכזית. על פי פרפרזה של השב"כ המצוטטת במסמך, קיים מידע המצביע לכאורה על העברת סכומי כסף גדולים לישראל ממדינות זרות, שמקורם בגורמים בעלי אינטרסים סמויים ואף עוינים, במטרה להשפיע על תוצאות הבחירות. לפי המידע שהובא בעתירה, היקף המעורבות החשודה עשוי להגיע לאלפי אנשים ואף יותר. מדובר בחשדות שעדיין טעונים בירור.
בארגון מדגישים כי לעיתוי הגשת העתירה יש חשיבות מיוחדת. תוצאות הבחירות הוגשו לנשיא המדינה ב-4 בנובמבר, ומאותו מועד עומדים לרשות הציבור 14 ימים להגשת ערעור על התוצאות, בכפוף לאפשרות להארכת המועד בנסיבות מיוחדות. במקביל, הכנסת ה-26 צפויה להיות מושבעת ב-10 בנובמבר.
לטענת העותרים, כל עיכוב נוסף בחקירה עלול לפגוע באפשרות להגיע לחקר האמת לפני השלמת ההליכים הנוגעים לתוצאות הבחירות ולהקמת הממשלה. בארגון מזהירים מפני תיאום גרסאות בין המעורבים לכאורה בפרשה, העלמת ראיות ופגיעה ביכולת החוקרים לברר את החשדות בזמן.
הדרישה מבג"ץ: להסיר את המגבלות
במסגרת העתירה מבקש ארגון לביא מבית המשפט העליון להוציא צו על תנאי שיחייב את המשיבים להסביר מדוע לא תבוטל עמדת היועמ"שית. נוסף על כך מבקשים העותרים לקבוע כי השב"כ והמשטרה רשאים לחקור חברי כנסת ועוזרים פרלמנטריים בהתאם לדין ולשיקול דעתם המקצועי, ללא המגבלות שהעמותה טוענת כי הוטלו עליהם. הארגון ביקש לקיים דיון בהול ולהורות למשיבים להגיש את תגובותיהם בתוך ימים ספורים.
מארגון לביא נמסר: "מדינת ישראל ניצבת בפני אחת הפרשות החמורות ביותר בתולדות הבחירות שלה. כאשר השב״כ מצביע על חשדות להזרמת כספים ממדינות זרות ולהתערבות בהליך הדמוקרטי, הציבור מצפה שרשויות החקירה יהפכו כל אבן כדי להגיע לחקר האמת."
בהמשך תקפו בעמותה את התנהלות היועמ"שית: "במקום לאפשר לחוקרים לעשות את עבודתם, היועצת המשפטית לממשלה מציבה בפניהם מחסומים שאינם קיימים בחוק ומעניקה בפועל חסינות למי שהמחוקק מעולם לא העניק להם חסינות."
בארגון הוסיפו: "לא ייתכן שכאשר עולה חשד להתערבות זרה בבחירות בישראל, מי שאמורה להגן על שלטון החוק תהפוך לגורם המגביל את החקירה. אין אדם מעל החוק, אין חסינות מפני חקירה, ואין ליועמ״שית סמכות להמציא חסינויות חדשות."
את הודעתם חתמו בדרישה להתערבות מיידית: "אנחנו דורשים מבית המשפט העליון להתערב בדחיפות, להסיר את המחסומים ולאפשר לשב״כ ולמשטרה לחקור את הפרשה עד תום, ללא מורא וללא משוא פנים. טוהר הבחירות ואמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית מונחים על הכף".
