מחלקת חנינות במשרד המשפטים פתחה בשנת 2025 בטיפול ב-1,564 בקשות חנינה, כך עולה מהדוח השנתי של המחלקה. הנתונים מצביעים על עלייה מתמשכת של כ-30% במספר הבקשות שהועברו מבית הנשיא לטיפול המחלקה, במהלך שלוש השנים שחלפו מאז פרוץ מלחמת חרבות ברזל.
רוב הבקשות, כ-49.8%, עסקו במחיקת רישום פלילי, כשכעשרה אחוזים מתוכן הוגשו מטעם חיילים ומתנדבי שירות לאומי. 17.2% מהבקשות ביקשו הקלה בעונשי מאסר, ו-11% הקלה בעונשי קנסות. מתוך כלל חוות הדעת שהעבירה המחלקה לנשיא המדינה השנה, 35% היו חיוביות והמליצו על מתן חנינה – כאשר השיעור הגבוה ביותר, 86%, נרשם דווקא בבקשות להקלה בקנסות.
במחלקת חנינות מסבירים ששיעור ההיענות הגבוה בתחום הקנסות משקף התחשבות בחייבים שניסו לפרוע את חובם מול המרכז לגביית קנסות אך לא הצליחו לעמוד בו במלואו, על רקע גיוס למילואים, פינוי מהבית או אובדן פרנסה בעקבות המלחמה. ב-16% מהבקשות להקלה במאסר ניתנה חוות דעת חיובית, בעיקרן על בסיס נסיבות אישיות ומשפחתיות הקשורות להשלכות הלחימה, ובהן מצב רפואי-נפשי מורכב.
מתווה מיוחד לנפגעי המלחמה
לצד העבודה השוטפת הפעילה המחלקה מתווה ייעודי לבקשות הקשורות ישירות לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמה שאחריו. במסגרתו טופלו 34 בקשות להקלה בעונשי מאסר, 28 בקשות להקלה בעונשי קנסות, 21 בקשות לקיצור תקופת ההתיישנות ומחיקת רישום פלילי, ו-16 בקשות נוספות במסלול הייעודי לחיילי מילואים. בבחינת הבקשות הללו ניתן משקל לתרומה לביטחון המדינה, לאובדן ולשכול, ולנטל הכלכלי והרגשי שנושאות משפחות הנפגעים, המפונים והחטופים.
אחד המקרים שפורטו בדוח נוגע לצעיר בשנות ה-20 לחייו שנדון ל-20 חודשי מאסר בפועל בשל החזקת סמים שלא לצריכה עצמית. הוא ניצל מפסטיבל הנובה בשבעה באוקטובר, איבד חברים ונפצע בעצמו, ומאז התמודד עם פוסט-טראומה במסגרת הליך שיקום ופעילות התנדבותית. לאחר פגישה אישית עם מבקש החנינה וקבלת תסקיר משירות המבחן, הומלץ להמיר את המאסר בעבודות שירות לצד צו מבחן, כדי לא לפגוע בתהליך השיקום שלו.
במקרה נוסף פנה בן של אדם שנפטר, אשר הותיר אחריו חובות קנסות בסך אלפי שקלים, לאחר שבת משפחה נוספת נרצחה בשבעה באוקטובר ובהמשך נפטרו גם האב ואשתו. המחלקה המליצה לבטל את יתרת החוב. בקשה שלישית הגיעה מאחיו של אזרח שנרצח ונחטף לעזה, שביקש לקצר את תקופת מחיקת הרישום הפלילי שלו – בקשה שהתקבלה לאחר ששוקלל משקל מיוחד לטרגדיה שפקדה את משפחתו.
מסלולים ייעודיים נוספים
מעבר למתווה הקשור למלחמה, פעלה המחלקה גם במסגרת מסלולים קבועים לאוכלוסיות ייחודיות. במתווה למחיקת רישום פלילי לבני החברה האתיופית אושרה בקשה של גבר בשנות ה-20 לחייו שהורשע בעבר בהפרעה לשוטר ובהתפרצות, ומאז הקים משפחה והתרחק מעולם הפלילים. במתווה לעידוד יציאה ממעגל הזנות הוקלו קנסות שהוטלו על אישה השוהה כיום במסגרת שיקומית, המוכרת כבעלת אי-כושר עבודה.
במסגרת קריאה מיוחדת להגשת בקשות למחיקת רישום פלילי בשל החזקת קנאביס לצריכה עצמית בלבד, אושרה בקשתו של צעיר יליד אתיופיה שביקש להתגייס כלוחם אך שירת בתפקיד מטה בשל פציעה, ולאחר שחרורו החל להשתמש בסמים לשיכוך כאבים. ובמסלול הייעודי לחיילים לשעבר ובהווה, קוצרה תקופת המחיקה של לוחם שריון שעבר תהליך שיקום ממצוקה נפשית וכלכלית, הוכר כנפגע פעולות איבה בעקבות השבת השחורה, ופעל בהתנדבות לשיקום יישובי הדרום.
חנינה כאמצעי לנתינת גט
אחד המקרים הבולטים בדוח עוסק באישה שניסתה במשך יותר משני עשורים לקבל גט מבעלה, שסירב להתייצב לדיונים בבתי דין בארצות הברית ובישראל. לאחר שחויב במתן גט ועדיין סירב, הוא נשפט על הפרת צו בית משפט ונדון ב-2024 ל-18 חודשי מאסר בפועל. במהלך מאסרו הודיע כי יסכים להעניק את הגט בתמורה לחנינה מנשיא המדינה.
מחלקת חנינות פעלה בעניין ללא דיחוי, בתיאום עם שר המשפטים ונשיא המדינה ובשיחה עם נציג האישה מטעם בית הדין הרבני. הוסכם כי בעת הדיון על סידור הגט, מיד לאחר מתן הגט, יימסר לבעל כתב ההקלה והוא ישוחרר מהמאסר לאלתר. בסוף יום הדיון, לאחר שעות ארוכות, סודר הגט וכתב ההקלה מומש.
מנהלת מחלקת חנינות, עו"ד לימור גולדנברג-חדד, אמרה כי המחלקה "פעלה במציאות לאומית מורכבת, במלחמה ממושכת שהעמיקה משברים קיימים והציבה בפני יחידים, משפחות וקהילות אתגרים כבדים במיוחד". לדבריה, המציאות הזו "מחייבת את מוסדות המדינה להמשיך ולפעול בנחישות, אך גם ברגישות, בהקשבה וביכולת לראות את האדם ואת נסיבותיו בתוך התמונה הרחבה".
עוד באותו נושא
