ראש המטה הלאומי לבינה מלאכותית במשרד ראש הממשלה, תא"ל (במיל') ארז אסקל, הכריז היום (שני) כי ישראל מתכוונת לפתח מודל בינה מלאכותית מתקדם משלה – כדי לא להישאר תלויה בחברות זרות שמחזיקות כיום במודלים המובילים. אסקל דיבר בכנס הסייבר והבינה המלאכותית באוניברסיטת תל אביב, ולדבריו מדובר בצעד הכרחי: מדינה שלא תשלוט בבינה המלאכותית שמפעילה את התשתיות שלה, עלולה לאבד חלק מהשליטה בעצמה.
לפי אסקל, בתוך חמש עד שבע שנים מערכות חיוניות כמו חשמל, מים ובריאות יסתמכו יותר ויותר על בינה מלאכותית. "אם התשתיות הקריטיות של מדינה יפעלו על בסיס בינה מלאכותית שאינה בשליטתה, לא תהיה לה שליטה מלאה על המדינה שלה", אמר. לדבריו, חברות מסחריות פועלות לפי האינטרסים והערכים שלהן, שלא בהכרח תואמים את אלה של המדינה, וגם אי אפשר להבטיח שהגישה לשירותים שלהן תישמר לאורך זמן.
אסקל הסביר שהמודלים המובילים כיום זמינים בעיקר דרך שירותי ענן של חברות זרות, ושגם מודלים בקוד פתוח אינם פתרון מלא – בין השאר כי לא ברור שיישארו פתוחים גם בעתיד. הפתרון שהוא מציע הוא מודל ישראלי, לא בהכרח עצמאי לגמרי: "אני מאמין שנוכל לעשות זאת יחד עם מדינות ששותפות לאתגרים דומים", אמר. "מדובר במהלך שדורש נתונים, תקציבים וזמן, אבל אין לנו ברירה אלא לפעול בכיוון הזה".
תשתיות מחשוב וענקי אנרגיה
מאחורי החזון עומדת תוכנית תשתיות רחבת היקף. אסקל הציג יעד של מאות אלפי מעבדי GPU – השבבים שמריצים מערכות בינה מלאכותית – כשלפחות 100 אלף מהם מיועדים לאקדמיה, לממשלה, למערכת הביטחון ולסטארטאפים, ועוד כ-200 אלף נוספים לצמיחת חברות הטכנולוגיה ומרכזי הנתונים. להרצת התשתית הזאת, לדבריו, יידרשו כ-2 ג'יגה-וואט של הספק חשמל נוסף עבור מרכזי נתונים ומפעלי שבבים.
לצד זה, ישראל כבר פרסמה מכרז להקמת מחשב קוונטי לאומי. בד בבד הושק המכון הלאומי לבינה מלאכותית מוכוונת השפעה (NIIA), שיפעל במסגרת המטה הלאומי לבינה מלאכותית ויתמקד בקידום שימושים מעשיים של הטכנולוגיה בתשעה אתגרים לאומיים – בהם מערכת הבריאות, חינוך, הזדקנות האוכלוסייה וסביבה ואקלים. בין הדוגמאות שהציג אסקל: שיפור הישגים במתמטיקה בכיתה ד', התמודדות עם עומסי התנועה בכביש 6, ושיפור המפגש הראשון בין רופא למטופל.
מה שלא נחשף
אסקל לא פירט תקציב או לוח זמנים לתוכנית, ולא ציין עם אילו מדינות ישראל מבקשת לפתח את המודל המשותף.
הוא הדגיש גם את הצורך בשימוש בבינה מלאכותית לחיזוק הגנת הסייבר, לצד הגנה על מערכות הבינה המלאכותית עצמן מפני פגיעה וניצול לרעה, ובהתאמת הרגולציה להתפתחויות המהירות בתחום.
"מדינות שיפעלו ישמרו על השליטה בעתידן", סיכם אסקל. "ישראל החליטה לפעול".
עוד באותו נושא
