קרן ממשלתית שמפצה חברות ספנות על אובדן מטענים כתוצאה מ"נזק מלחמה" עומדת לסיים את תוקפה בעוד פחות מחודש, ונכון לעכשיו במשרד האוצר טרם הכריעו אם להאריך אותה. העיתוי רגיש: דווקא בחודשים האחרונים החלו ענקיות ספנות בינלאומיות לחזור ולשוט דרך הים האדום, אחרי שנמנעו מכך כשלוש שנים בשל מתקפות החות'ים.
הקרן הוקמה ברשות המסים במרץ, ולפי ההבהרה שפרסם ב-19 במרץ מנהל קרן מס רכוש ברשות המסים, אמיר דהן, אובדן מטען שנישא על כלי שיט שנחטף על רקע מלחמה נגד ישראל נחשב לנזק מלחמה בר פיצוי – ובתנאי שאין אפשרות לשחרר את המטען בעתיד הנראה לעין. ההבהרה פורסמה ימים ספורים אחרי שבסוף פברואר פרץ מבצע שאגת הארי, כשהחסימה האיראנית של מיצר הורמוז העמידה את ישראל כמטרה.
מחיר הביטוח נגזר משווי המטען: על מטען בשווי של עד 2 מיליון דולר הפרמיה השנתית עומדת על 0.5% משוויו, ומעבר לסכום הזה – 4.5% שנתי על היתרה. בשני המקרים התשלום מחושב באופן יחסי לפי תקופות של שבועיים.
חזרה לים האדום
במשך כשלוש שנים העדיפו חברות הספנות הגדולות לעקוף את הים האדום ולשוט דרך כף התקווה הטובה, מסלול ארוך בשבועיים עד חמישה שבועות, כדי להימנע מסיכון – גם במחיר עלויות גבוהות יותר. בספטמבר הודיעו מארסק (מקום שני בעולם, כ-14.6% מהשוק) והפג לויד (מקום חמישי, כ-7%) על חזרה מתוכננת לים האדום, ובשבוע האחרון הצטרפה אליהן גם יאנג מינג הטיוואנית.
"אחרי כשלוש שנות מלחמה ושיבושים בסחר הבינלאומי, חזרתן של חמש חברות ספנות בינלאומיות לים האדום, דרך מיצר באב אל-מנדב ותעלת סואץ, היא בשורה חשובה למשק", אומר אלעד ברשאן, מומחה למכס ושילוח בינלאומי בחברת מורן קרגו עמילות מכס. לדבריו, המסלול הקצר יותר מאפשר ליבואנים לתכנן טוב יותר את המלאי ולצמצם עלויות מימון, וצפוי גם להוזיל את מחירי השינוע – הוזלה שעשויה להגיע בסופו של דבר לכיסו של הצרכן הישראלי.
אבל אותה חזרה מתרחשת לצד תזכורת לסיכון: רק בשבוע שעבר הותקפה והוטבעה בים השחור אוניית המכולות קונטשיפ ג'ט, בבעלות יוונית ובשירות צים, שיצאה מנמל חיפה – בפגיעה של שלושה כלי שיט בלתי מאוישים. הים השחור הוא זירת לחימה מרכזית במלחמת רוסיה-אוקראינה ולא בים האדום, אבל לדברי ברשאן המקרה ממחיש פער ביטוחי רחב יותר: "המתיחות באזור עדיין גבוהה ובחלק מפוליסות הביטוח קיימות החרגות מפורשות לסיכוני מלחמה וטרור", כך שמטען עלול לעבור באחד מנתיבי השיט הנפיצים בעולם בלי כיסוי לסיכונים המרכזיים שנשקפים לו. הוא מוסיף כי כיוון שעסקאות יבוא מתוכננות חודשים מראש, חוסר ודאות לגבי המשך הביטוח הממשלתי מקשה על יבואנים: אם יבואן סוגר היום עסקה, הסחורה עלולה להגיע כשרשת הביטחון שעליה הסתמך כבר לא בתוקף.
המצור על הסעודים ותעלת סואץ
החות'ים בתימן אינם מטילים כיום מצור ישיר על ישראל, אלא על סעודיה, והם שולטים במיצר באב אל-מנדב – שער הכניסה והיציאה הדרומי לים האדום, שדרכו עובר כ-12% מהסחר העולמי בנפט. אותו מצור עשוי להסביר מדוע ב-26 באוקטובר אישר הפרלמנט המצרי בקהיר את בקשת נשיא מצרים עבד אל-פתח א-סיסי לקבל מנדט לשליחת כוחות צבאיים או סיוע "הגנתי" לסעודים.
מצרים, שמפיקה הכנסות משמעותיות מתעלת סואץ – שער הכניסה הצפוני לים האדום – נפגעה קשות מהמצור החות'י בתקופת מלחמת חרבות ברזל. לפי נתוני קהיר, בשנת הכספים 2024-2025 צנחה פעילות התעלה בכ-52% ברמה השנתית, ההכנסות ירדו ב-47.7% ל-3.8 מיליארד דולר, וההאטה גרעה 0.63% מהצמיחה המצרית.
במקביל, מיצר הורמוז – שדרכו עבר עד פברואר כרבע מהסחר הימי העולמי בנפט – ספג פגיעה קשה בעקבות החסימה האיראנית והמצור האמריקאי על איראן, מאז פרוץ מבצע שאגת הארי.
ממשרד האוצר נמסר כי "הארכת התוכנית נבחנת אחת לחודש, בהתאם להיקף הפוליסות שנרכשו במסגרתה ולמצב הסיכונים הביטחוניים באזורי הסיכון". בתום הבחינה מועברת המלצה לוועדה לנכס בר ביטוח, המוסמכת להחליט על הארכת התוכנית, וההחלטה תפורסם בהודעה נפרדת באתר המשרד.
עוד באותו נושא
