בשבוע שבו קוראים בפרשת תולדות על יצחק אבינו השב וחופר את בארות המים שנחפרו בימי אברהם אביו, מגיעה בשורה משמחת מצפון השומרון: מעיין נאקורה, השוכן בדרך להר עיבל, חוזר להתמלא במים זכים לאחר שנים שבהן זרימתו לבריכה נפגעה. המעיין, נביעה טבעית הממלאת בריכת מים עמוקה, היה במשך שנים פנינת טבע באזור הר עיבל. אלא שלפי תושבים מהאזור, בעקבות מיעוט הנוכחות היהודית במקום מאז ההתנתקות מצפון השומרון, תושבי הכפר הערבי הסמוך שאבו את מימיו, והבריכה הלכה והתייבשה.
אחרי מאבק של עשור: הכירו את אזור התעשייה "בוסתני חפץ" שעלה בשומרון
מי שפעל לחידוש זרימת המים למעיין היה בניהו מלט הי"ד, שנהג לטייל באזור ופעל להשבת המים לבריכה. לפני כשלושה וחצי חודשים נרצח מלט בפיגוע קשה סמוך לחוות גלעד, ולא זכה לראות את השלמת המהלך. כעת, תושבים מהאזור פועלים להמשיך את דרכו. על פי הדיווח שהתקבל, השאיבה הערבית של המים הופסקה, והמעיין שב להתמלא. מבחינת הפעילים, מדובר לא רק בשיקום של אתר טבע, אלא גם בהמשך פועלו של בניהו הי"ד ובחידוש הנוכחות היהודית באזור.
העיתוי מעניק לסיפור משמעות מיוחדת. בפרשת השבוע, פרשת תולדות, נאמר: "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם" (בראשית כו, יח). אלפי שנים לאחר סיפור בארות יצחק, רואים תושבי האזור בחידוש זרימת המים במעיין נאקורה ביטוי נוסף לחיבור שבין ההתיישבות, מקורות המים ומורשת האבות.
כזכור בניהו מלט הי"ד, בן 32, תושב חוות גלעד, חבר כיתת הכוננות של היישוב ואחראי החקלאות בחווה, הנרצח בפיגוע ירי הקשה סמוך לחוות גלעד לפני כארבעה חודשים. בניהו יצא לסייע לקבוצת המטיילים שהותקפה באזור, ובמהלך פעולות החילוץ נורה על ידי מחבלים ונרצח במקום. בניהו הותיר אחריו את רעייתו אסתר ושתי בנות, בנות 12 ו 13.
