תקציבי התרבות של מדינת ישראל מועברים מדי שנה לשורה ארוכה של מוסדות, קרנות קולנוע, תיאטראות, מוזאונים וגופים מקצועיים. המדינה קובעת את מבחני התמיכה ומעבירה את הכספים, אך בחלק גדול מהמקרים ההחלטות על היצירות, היוצרים והתכנים שיקבלו מימון מתקבלות בידי הגופים הנתמכים עצמם.
תחקיר עולם קטן בוחן את חלוקת הסמכויות בין המדינה למוסדות התרבות, ואת האופן שבו נעשה שימוש בכספי הציבור. לצד שינויים שבוצעו בשנים האחרונות במנגנוני התמיכה בקולנוע ובחלוקת הפרסים, נותרו תחומים שבהם מוסדות מקצועיים ממשיכים לקבל החלטות באופן עצמאי.
הבדיקה מתמקדת בכמה סוגיות: מנגנוני בחירת הסרטים, היקף תקציבי התיאטרון, הפער בין התמיכה בתרבות הערבית לתרבות החרדית, השתתפות מוסדות תרבות במחאות פוליטיות והקמת מוזאון באום אל-פחם שבעליו מגדיר אותו כמוזאון פלסטיני לאומי.
קרנות הקולנוע: המדינה מממנת, הקרנות בוחרות
במשך שנים פעלה התמיכה הממשלתית בקולנוע באמצעות קרנות שקיבלו תקציבים מהמדינה ובחרו בעצמן אילו סרטים לממן. במסגרת השיטה, ההחלטה אילו תסריטים ויוצרים יזכו לתמיכה התקבלה בקרנות, באמצעות מנגנוני הערכה מקצועיים.
בשנים האחרונות שונו מבחני התמיכה בקרנות הקולנוע, ונקבע משקל של כ-35% להצלחה מסחרית ולחשיפה לציבור. השינוי נועד להעניק משקל גם להיקף הצפייה בסרטים ולהצלחתם בקרב הקהל, ולא רק להערכות מקצועיות של איכות היצירה.
למרות שינוי הקריטריונים, הקרנות עדיין מחליטות אילו סרטים יקבלו מימון. המשמעות היא שמבחני התמיכה משפיעים על אופן תקצוב הקרנות, אך אינם מחליפים את מנגנוני הבחירה הפנימיים שלהן.
מאגר הלקטורים בוטל, ההערכה המקצועית נמשכת
אחד המנגנונים שפעלו בענף הקולנוע היה מאגר הלקטורים הממשלתי, שנועד להסדיר את עבודתם של מעריכי התסריטים. על פי המידע שנמסר לתחקיר, שיטת ההערכה העניקה עדיפות לסרטים לפי יכולתם להצליח בפסטיבלים בינלאומיים נחשבים.
בינואר 2026 אושר החוק לביטול מאגר הלקטורים. את המהלך קידם שר התרבות והספורט מיקי זוהר, כחלק מהשינויים במנגנוני התמיכה בקולנוע.
אלא שביטול המאגר הממשלתי לא ביטל את השימוש בלקטורים. קרנות הקולנוע עדיין רשאיות לבחור ולהעסיק מעריכי תסריטים בעצמן, כך שההערכה המקצועית נותרה חלק אפשרי מתהליך בחירת הסרטים, גם ללא המאגר שהפעילה המדינה.
נלחמה במה שאף אחד לא העז: כך שינתה מאי גולן את פני המשרד לשוויון חברתי | פרוייקט מיוחד
פרסי אופיר והפרסים הממשלתיים
טקס פרסי אופיר פעל לאורך השנים בתמיכה ממשלתית, כאשר בחירת הזוכים נעשתה באמצעות האקדמיה הישראלית לקולנוע ולטלוויזיה. המדינה תמכה בטקס, אך לא הייתה הגוף שבחר את הזוכים.
במסגרת השינויים בענף הודיע משרד התרבות על הפסקת התמיכה הממשלתית בטקס ועל הקמת פרס קולנוע ממלכתי מקביל. האקדמיה לקולנוע ממשיכה לפעול, וההחלטה אינה מבטלת את פעילותה או את מנגנוני ההכרה המקצועיים שלה.
שינוי נוסף נעשה בתחום פרסי התרבות והיצירה. במשך שנים בחרו ועדות מקצועיות את הזוכים בעשרות פרסים ממשלתיים. חלוקתם של רבים מהפרסים הופסקה בטענה להיעדר ייצוג מספק ליוצרים בעלי השקפות שונות, והוכרזה כוונה להקים מנגנון חדש. מהמידע שנמסר לא ברור אם המנגנון החדש כבר החל לפעול.
קרנות אזוריות: הרחבת התמיכה מחוץ למרכז
בעבר עלו טענות כי חלק משמעותי מתקציבי הקולנוע מתרכז בגופים וביוצרים מאזור המרכז. על רקע הטענות הללו הוקמו בתקופת השרה מירי רגב מסלולי תמיכה אזוריים, ובהם קרן קולנוע שומרון.
הקרנות האזוריות נועדו לאפשר פעילות קולנועית גם באזורים שמחוץ למרכז הארץ. בתקופת השר זוהר נמשכה הפעילות במסגרת הקרנות, ובמקביל שונו מבחני התקצוב.
עם זאת, שיטת חלוקת התמיכות באמצעות קרנות לא בוטלה. גם במסלולים האזוריים נותרה הבחנה בין הגוף הציבורי שמעמיד את התקציב לבין הקרנות המחליטות על מימון היצירות.
129 מיליון שקל לתיאטראות
אחד מסעיפי התקציב המשמעותיים בתחום התרבות הוא התמיכה בתיאטראות. על פי הנתונים שנמסרו לתחקיר, בשנה האחרונה הגיע היקף התמיכה בתיאטראות ל-129 מיליון שקל.
לפי אותם נתונים, מדובר בסכום הגבוה בערך פי שישה מהתקצוב לפני עשור. התיאטראות הנתמכים מציגים מגוון יצירות, לרבות תכנים העוסקים בתפיסות ליברליות של מוסר, משפחה ויחסים.
הנתונים מצביעים על גידול ניכר בתקצוב התיאטראות לאורך העשור. עם זאת, לא נמסר פירוט של חלוקת התקציבים בין המוסדות, ולכן אין אפשרות לקבוע על סמך הנתון הכולל כמה מהכסף הוקצה ליצירות מסוג מסוים.
תרבות ערבית וחרדית: פער של יותר מפי שמונה
נתון נוסף שנמסר לתחקיר נוגע להבדלים בהיקף התמיכה הציבורית בתרבות הערבית ובתרבות החרדית.
תקציבי התרבות בשנה האחרונה – לפי הנתונים שנמסרו: תרבות ערבית – 50 מיליון ₪, תרבות חרדית – 6 מיליון ₪.
הסכומים בקירוב, על בסיס החומר שהועבר לתחקיר
לפי הנתונים, התמיכה בתרבות הערבית עמדה על כ-50 מיליון שקל בשנה האחרונה, לעומת כ-6 מיליון שקל לתרבות החרדית. מדובר בפער של יותר מפי שמונה בין שני התקציבים.
ההשוואה הכספית לבדה אינה מלמדת מה מקור הפער. לשם כך נדרשת בדיקה של מסלולי התמיכה, מספר המוסדות, היקף פעילותם והזכאות לתקציבים בכל מגזר. עם זאת, הנתונים מצביעים על הבדל משמעותי בסכומים שהוקצו לשני תחומי התרבות.
הביתן הישראלי בוונציה נשאר סגור
אחת הדוגמאות להחלטות שמתקבלות בידי גורמים אמנותיים בפרויקטים הנתמכים בכספי ציבור היא הביתן הישראלי בביאנלה לאמנות בוונציה.
לפי המידע שנמסר לתחקיר, בפרויקט הושקעו מיליוני שקלים מכספי הציבור. למרות ההשקעה, הביתן נותר סגור בעקבות החלטת האמנית והאוצרות, שהתנו את פתיחתו בשחרור כל החטופים ובסיום המלחמה.
בריאיון לניו יורק טיימס אמרה האמנית, לפי החומר שנמסר, כי ממשלת ישראל לא עודכנה מראש על המחאה. שר התרבות מיקי זוהר גינה את ההחלטה, אך התערוכה הוצגה בהמשך במוזאון תל אביב. כך נוצר מצב שבו פרויקט שנתמך בכספי ציבור לא נפתח בביתן הישראלי בהתאם לתכנון, בעקבות החלטה של היוצרות.
מוזאון תל אביב הצטרף למחאה נגד הממשלה
מקרה נוסף שבו מוסד תרבות ציבורי הביע עמדה פוליטית התרחש במהלך המחאות נגד השינויים במערכת המשפט.
מוזאון תל אביב, שלפי הנתונים שנמסרו מתוקצב ביותר מ-50 מיליון שקל מכספי המדינה ועיריית תל אביב, הודיע במהלך מחאות קפלן על סגירת שעריו מוקדם מהרגיל.
המוזאון הסביר את ההחלטה בהודעה שלפיה הוא "מצטרף למחאה אל מול הקצנת צעדיה של הממשלה וההתקדמות אל עבר אישור החוק לביטול עילת הסבירות".
במקרה הזה, ההשתתפות במחאה לא הייתה חלק מתוכן של יצירת אמנות שהוצגה במוזאון, אלא החלטה מוסדית שכללה שינוי בשעות הפעילות והבעת עמדה פוליטית רשמית.
10 מיליון שקל למוזאון באום אל-פחם
במסגרת החלטות התמיכה במוסדות תרבות אושרה גם הפיכתה של הגלריה לאמנות באום אל-פחם למוזאון לאומי. לפי המידע שנמסר לתחקיר, את המהלך אישר שר התרבות מיקי זוהר, ועלותו עמדה על 10 מיליון שקל מכספי הציבור.
על פי החומר, בעל המוזאון מתאר את המוסד כ"מוזאון הלאומי הפלסטיני הראשון". מדובר בהגדרה המיוחסת לבעל המוזאון, ולא בהכרח בהגדרה הרשמית של המדינה.
ההחלטה מציגה מקרה שבו המדינה מעניקה הכרה ותמיכה למוסד תרבות, בעוד שמפעיליו מציגים אותו באמצעות הגדרה לאומית משלהם. כדי לבחון את משמעות ההכרה נדרשים מסמכי האישור, תנאי התקצוב וההגדרה הרשמית שניתנה למוסד.
עירום באמנות: סוגיה שנותרה ללא שינוי מתועד
תחום נוסף שנכלל בבדיקת מדיניות התרבות הוא הצגת עירום גרפי מלא באמנות ובפיסול. יצירות הכוללות עירום ממשיכות להיות מוצגות בעולם האמנות, גם במוסדות הפועלים במרחב הציבורי.
הצגת עירום ביצירה אמנותית אינה זהה מבחינה משפטית להתערטלות בציבור. בעוד שהתערטלות בנסיבות מסוימות עשויה להוות עבירה פלילית, יצירות אמנות נבחנות במסגרת משפטית שונה.
בחומר שנמסר לתחקיר לא הוצג שינוי במדיניות התמיכה במוסדות אמנות בשל הצגת עירום, ולא הובאו נתונים על היקף התקציבים המיועדים ליצירות כאלה.
מה השתנה, ומה נותר בידי המוסדות?
מכלול הנתונים שנבחנו בתחקיר עולם קטן מציג מערכת תרבות שבה המדינה מממנת גופים רבים, אך לא תמיד מקבלת בעצמה את ההחלטות על התכנים ועל השימוש במשאבים הציבוריים.
בענף הקולנוע השתנו מבחני התמיכה ובוטל מאגר הלקטורים הממשלתי, אך קרנות הקולנוע ממשיכות לבחור את הסרטים ואת מעריכי התסריטים שלהן. בתחום הפרסים הופסקה התמיכה בטקס פרסי אופיר ובחלוקתם של פרסים ממשלתיים רבים, אך הגופים המקצועיים עצמם לא חדלו לפעול.
בתחומים אחרים נמשכת תמיכה תקציבית רחבה, לצד החלטות עצמאיות של מוסדות התרבות. הנתונים על תקציבי התיאטראות, הפערים בין התרבות הערבית לחרדית, סגירת הביתן בוונציה, השתתפות מוזאון תל אביב במחאה וההכרה במוזאון באום אל-פחם מציגים היבטים שונים של היחסים בין המדינה למוסדות הנתמכים.
הממצא המרכזי הוא ההבחנה בין האחריות הציבורית למימון התרבות לבין הסמכות המקצועית והמוסדית לקבל החלטות. השינויים שנעשו בחלק ממבחני התמיכה אינם מבטלים את עצמאותם של הגופים הנתמכים, ובמקרים רבים ההחלטות על יצירות, פעילות מוסדית והבעת עמדות ממשיכות להתקבל בתוך מוסדות התרבות עצמם.
משרד התרבות: איננו מוסמכים להתערב
השר מיקי זוהר גאה בקדנציה עשירה בעשייה ובהישגים משמעותיים למען התרבות הישראלית, בהם הרפורמה ההיסטורית בקולנוע שפתחה את הדלת ליוצרים חדשים וביטלה את שיטת הלקטורים, הגדלת תקציב הספריות הציבוריות ל-100 מיליון ש״ח בשנה, הגדלת תקציבי התרבות גם בתקופת המלחמה, שיקום וחיזוק מוסדות התרבות בעוטף עזה, הקמת התיאטרון הראשון בשומרון, הגדלת התמיכה בתרבות בירושלים, קיום אלפי מופעי תרבות בפריפריה וביישובים ברחבי הארץ, קיום יום הקולנוע הישראלי גם בפריפריה וביהודה ושומרון. ייסוד טקס פרסי הקולנוע הישראלי והרחבת התמיכה ביצירה הישראלית בארץ ובעולם. במהלך המלחמה פעל המשרד לקיום אלפי מופעים לחיילי צה״ל ולמפונים ולחיזוק מוסדות התרבות שנפגעו.
באשר לטענות שעלו בכתבה, נבהיר כי משרד התרבות והספורט תומך במוסדות התרבות בישראל בהתאם לחוק, אך אינו מוסמך להתערב בתכנים המוצגים בהם. בעקבות האירוע בביאנלה בוונציה שונו הנהלים במטרה למנוע הישנות מקרים דומים. בניגוד לנטען, התרבות החרדית זכתה לתמיכה רחבה ומשמעותית בהרבה מהמתואר בכתבה, ובין היתר התקיים לראשונה יום הקולנוע הישראלי במגזר החרדי, לצד פעילויות תרבות נוספות. באשר למוזיאון באום אל-פחם, ההחלטה על הקמתו התקבלה כבר בתקופת כהונתו של השר הקודם, חילי טרופר, לפני למעלה מארבע שנים.
כשלון חרוץ
לצערנו הרב, השר מיקי זוהר נכשל כישלון נחרץ בתפקידו במשרד התרבות. הרבה כותרות ומעט מעשים.
משרד התרבות עודנו מוקד שליטה מוחלט של השמאל הפרוגרסיבי האנטי-יהודי.
הציבור האמוני רוצה שליחי ציבור נאמנים ואמיצים שינהלו את המערכות הציבוריות לפי ערכים יהודיים ולאומיים.
בבחירות הקרובות – זו הדרישה המרכזית.
