הממשלה צפויה לאשר היום (ראשון) קיצוץ רוחבי בתקציבי משרדי הממשלה האזרחיים, לטובת מימון רכש ביטחוני שהוגדר כ'דחוף שאינו סובל דיחוי'. משרד הביטחון עצמו יוחרג מהקיצוץ, וכל כסף שינוכה מהמשרדים האחרים יופנה ישירות לצורכי מערכת הביטחון.
מדובר בקיצוץ בהיקף של כ-2.6 מיליארד שקלים, כ-5% מתקציבי ההוצאה הגמישים של המשרדים – והאישור צפוי להתקבל תשעה ימים בלבד לפני הבחירות הקרובות. לפי הנתונים שהוצגו, הכספים הקואליציוניים לא ייפגעו, אף שגורמים מקצועיים באוצר הציעו בעבר להשתמש בהם כמקור מימון חלופי.
המהלך מגיע ימים ספורים אחרי שהממשלה אישרה הקצאה של כמיליארד שקלים לרכישת 12 מסוקי קרב מדגם אפאצ'י, שרובה נלקח מהתוכנית הרב-שנתית לפיתוח החברה הערבית. הפעם הבחירה היא בקיצוץ רוחבי, שמחלק את הנטל בין כלל משרדי הממשלה במקום להטיל אותו על גורם מימון יחיד.
מאות מיליונים מהחינוך, הבריאות והרווחה
משרד החינוך צפוי לספוג את ההפחתה הגדולה מבין המשרדים האזרחיים המרכזיים – כ-285 מיליון שקלים. מכיוון שכ-90% מתקציב המשרד מיועדים לשעות הוראה ולשכר, הקיצוץ צפוי להתמקד בסעיפים הגמישים יותר: תוכניות חיצוניות, פעילות בלתי פורמלית, הדרכות ומיזמים משותפים.
מהמשרד לביטחון לאומי צפויים להיחתך כ-225 מיליון שקלים. גורם במשרד הבהיר כי הסכום יילקח מתקציב חירום, ולא מתקציבי הפעילות השוטפת של המשטרה וגופי הביטחון הכפופים למשרד.
ישראל וארצות הברית חתמו על העסקה לרכש 12 מסוקי אפאצ׳י מתקדמים
במשרד הבריאות מדובר בקיצוץ של כ-150 מיליון שקלים, ובמשרד הרווחה בכ-140 מיליון. בשני המשרדים כבר פנו לאוצר בבקשה להחריג אותם מהמהלך, והזהירו מפגיעה אפשרית בשירותים לציבור.
קיצוצים נוספים ברשימת המשרדים
לפי נספח הקיצוץ שהופץ, משרדים וגופים נוספים יספגו הפחתות: תקציב משרד התחבורה יופחת בכ-28 מיליון שקלים, משרד הכלכלה בכ-9.4 מיליון, משרד האנרגיה בכ-2.9 מיליון ומשרד החקלאות בכ-8.3 מיליון. גם הרשויות המקומיות מופיעות ברשימה עם קיצוץ של כ-13.6 מיליון שקלים.
הקיצוץ מתמקד בתקציבי פיתוח, רכש ותוכניות שניתנות לשינוי – ולא בשכר העובדים או בהתחייבויות קשיחות שכבר נחתמו. זו אינה הפעם הראשונה השנה שבה נעשה שימוש בכלי הזה: במרץ 2026 בוצע קיצוץ רוחבי דומה למימון הוצאות המלחמה, שכלל הפחתה של כ-90 מיליון שקלים ממשרד הרווחה, כחלק מסדרת קיצוצים שהסתכמה בכ-450 מיליון שקלים בתקציב 2026.
אזהרות מהשטח מול הסברי האוצר
מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב שלח לאוצר מכתב חריף ובו הזהיר כי הקיצוץ הנוכחי מצטרף להפחתות קודמות שבוצעו השנה, ועלול לפגוע בזמינות שירותי הבריאות, בטיפול בבריאות הנפש, במיגון ובהיערכות לחירום. לדבריו, מתחילת השנה כבר נחתך מתקציב משרדו כ-600 מיליון שקלים, על רקע עומס מתמשך מאז מגפת הקורונה ולאורך שלוש שנות מלחמה, שכלל טיפול בפצועים רבים ועלייה בפניות לטיפול נפשי.
גם במשרד הרווחה מזהירים כי הפגיעה בתקציב הגמיש עלולה לעכב פתיחת מסגרות חדשות לנפגעות אלימות, לאנשים עם מוגבלות ולאוכלוסיות נוספות הזקוקות לשירותי רווחה.
מנגד, בממשלה ובאוצר מסבירים כי הצורך הביטחוני מחייב מקור תקציבי מיידי, וכי הבחירה בקיצוץ רוחבי נועדה לחלק את הנטל בין כלל המשרדים – במקום להעמיס אותו על משרד אחד בלבד.
למה דווקא עכשיו
נימוקי הדחיפות והצרכים הביטחוניים המדויקים לא נחשפים בדיון הפומבי, ויוצגו לגורמים המוסמכים בלבד במסמכים מסווגים. גורמי הביטחון טענו כי דחיית ההחלטה עד לכינון ממשלה חדשה אחרי הבחירות עלולה לפגוע במענה הביטחוני הנדרש.
גם גורמי מקצוע במשרדי הביטחון והאוצר סבורים כי הרכש נחוץ כבר בשנת התקציב הנוכחית, וכי המתנה להרכבת ממשלה חדשה עלולה לעכב את המענה הביטחוני – נימוק שמהווה חלק מהרקע להבאת הקיצוץ לאישור ממשלתי ימים ספורים לפני הבחירות.
עוד באותו נושא
