מערכת הבחירות הזו מסתיימת סוף סוף, ומסתמנת כאחת המערכות הסוערות והאמוציונאליות ביותר שידענו כמדינה, כאשר במרכזהּ עמדה סערת 'שריפת הקולות'.

גוש הימין התגייש והתקשה, ובקיבעון מחשבתי נורא הוא לא הצליח לקיים שום דיון ענייני, שום העמדת חזון רעיוני, וכמו בוט טורדני הוא שב וחזר רק על שאלה אחת: עובר או לא עובר?

בואו נניח לכך שתפקיד הבוחר הוא לא לנחש את תוצאות הבחירות – אלא לקבוע אותן, ובואו נניח לכך שסקר הוא לא תחזית – אלא עיצוב דעת קהל, אני רוצה לדבר על משהו אחר שנשרף, וזה לא קולות הימין. מה שנשרף זה הדיון הפתוח, עולם הרעיונות והחזון המדיני שלנו.

שעות ארוכות שמעתי את הטענות הקשות שהוטחו במצביעי מפלגת 'נעם לישראל'. כמה מאכזב היה לגלות שלא היה שם שום טיעון עומק אחד. אפילו רבנים ובני תורה לא הצליחו למצוא שום התנגדות רעיונית אלא רק: "אתם מסכנים את הגוש ותביאו לעליית השמאל לשלטון". זהו בהחלט טיעון מעשי, אך הוא לא מאפשר שום דיון. הנוקשות המחשבתית הזו גרמה להמון אנשים טובים לצאת קצת מהכלים ולהתנהג באגרסיביות כלפי אזרחים נפלאים, שכל חטאם הוא שהם חושבים אחרת.

אנסה בשורות הבאות לענות למי שעוד מוכן לשמוע:

• אל תזלזל! תעריך!

גם אם אינך מסכים עם המפלגה ואינך מצביע לה, דע לך שהפעילים הללו הם הבחורים הטובים ביותר שיש לנו כאן. עד לפני כמה שבועות הם שקדו בעמל וברצינות על לימוד התורה הקדושה, סגרו את הגמרא בהוראת רבותיהם ויצאו לשטוף את הארץ בעשייה מעוררת השתאות. הם בעלי מידות טובות, חייכנים ועדינים, שומרי חוק, משרתים בצבא, אנשי משפחה, ובקיצור: הפנים היפות של הארץ הזו. הם מעל חודש מנדדים שינה מעיניהם, ישנים בקושי שעתיים בלילה על מזרון דק במטה המפלגה, עומדים שעות אינספור בדוכני הסברה, בהתנדבות מלאה ובמסירות אין קץ. כל המפלגות מביטות בקנאה על הפעילים הללו, ויודעות שאת האש הזו אי אפשר לזייף. יש כאן להט פנימי עמוק שזר לא יבין אותו.

• ועשית ככל אשר יורוך!

גם אם רבני המפלגה אינם רבותיך, בוודאי אתה, כיהודי ירא שמים, צריך להתרגש ולהתפעל מבית המדרש הזה, שרבותיו יוצאים בראש הצבא והם בעצמם עושים טלפונים בחמ"ל ומכתתים רגליהם לעשרות חוגי בית. בעידן כזה בו רבנים הם במקרה הטוב קישוט על קיר המפלגה, ורב שיעז להתבטא ציבורית מיד יחטוף ביקורת כיצד הוא מעז לצאת מהלכות תולעים אל השדה הציבורי – מרענן ומשמח לראות מפלגה המתחילה מעומק בית המדרש, מגדולי התלמידי חכמים, ומשם יוצאת ומגיעה עד לשווקים ולצמתים, כנשמה המחיה את הגוף ומדריכה אותו. לא רבנים כפופים ומשועבדים לעסקנים, לא רבנים אנוסים המפחדים להביע את דעת תורתם – אלא קול תורה ברמה!

• אז למה לי פוליטיקה עכשיו?!

על דבר אחד אי אפשר לחלוק: ישיבת הר המור רק מפסידה מהמהלך הזה. אנשים ממשכנים את בתיהם על חובות עתק למען המפלגה, ביטול תורה בהיקפים נוראיים, איבה ומשטמה מכל עבר, ביטול הוראות קבע, פגיעה בהשפעתה של הישיבה ורבניה. עצם העיסוק בפוליטיקה זר ומנוגד לבני תורה עדינים, והם נדרשים לצאת מגדרם למען המשימה הגדולה. וכל זה עבור מי? לא עבור המוסדות או החוות שלהם. ילדיהם הרי לומדים במוכש"ר ושמורים מהשפעות הפרוגרס. הם עושים את זה למען ילדי חולון ובת-ים, למען משפחות שאינן מצביעות להם ואינן מכירות אותם. 

דומני כי אין מעשה אצילי וכלל-ישראלי מזה. 

• טענת האחריות

הטענה הכמעט יחידה ששמעתי נוגעת לאחריות שלנו על גוש הימין. על עצם התפיסה הגושית אכתוב בסעיף הבא, אך קודם נהפוך על הטוען את הטענה: מדוע האחריות לגוש מחייבת לחסל מפלגות קטנות? אולי אותה אחריות מחייבת דווקא לסייע להם להיכנס? הרי מפלגה מתנדנדת זה או אפס או ארבע. אז גם אם בשל העזרה למפלגת 'נעם לישראל' יאבדו השותפים מנדט וחצי, אבל הגוש כולו ירוויח עוד ארבע! יוצא אפוא שמי שבאמת מודאג מעליית השמאל לשלטון, צריך לסייע למפלגת 'נעם לישראל'! 

עצם הדרישה לפרוש היא זלזול נורא בערכי המפלגה ובראשיה, כאילו לא עולם פנימי עמוק ומחוייבות אדירה לגאולת ישראל מניעה אותם. האחריות שלהם גדולה ועמוקה הרבה יותר, ודווקא משום כך הם הכריעו שקיומה של המפלגה הוא הכרח קיומי, עד שהדרישה מהם לפרוש משולה לדרישה מאדם שיפסיק לנשום.

• הגוש שתקעו לנו

כמו איש מכירות מציק שמותיר לך רק את הבחירה בין שני מסלולים ולא מאפשר לך פתח מילוט, גוש הימין חישק ושרף את היכולת לנהל פה דיון פתוח: מהם בכלל ימין ושמאל? האמנם הימין הוא באמת ימין? זה שהאלטרנטיבה נוראה לא עושה את הקיים טוב ומוצלח! מתחילת מערכת הבחירות רמז ראש הממשלה על כוונתו להקים 'ממשלה לאומית רחבה', ואפילו סמוטריץ' לא שלל ישיבה תחת נתניהו ואיזנקוט, אז איזה ימין זה?! 

בחירות זה בדיוק הזמן להרים את המבט ולשאול את עצמך "איזו מדינה אני רואה בחזוני?", ולא "איך אני ממזער נזקים ומתגונן מהשמאל?", שהרי נזקים רבים היו נמנעים מלכתחילה אם היה כאן ימין אמיתי, יהודי ומאמין! אם הימין לא היה מגרש את גוש קטיף, אם הימין לא היה מבצע את עסקת שליט המופקרת, אם הימין לא היה מכניס אלפי משאיות סיוע לאויב בעת מלחמה – יהודים רבים מאוד היו חיים איתנו היום!

העדר הדיון הפתוח גרם לימין להיות דוגמטי ובנאלי, ומאוד מאכזב לדעת שגם בתרחיש האופטימי שבו הימין יעלה, אנו צפויים לאכול עוד מאותו דבר בארבע השנים הבאות, וננסה להתנחם בכך שיכולנו לאכול דברים גרועים יותר.  

• בְּאֵין חָזוֹן – יִפָּרַע עַם!

ראשית כל תיקון וטיפול הוא באבחנה נכונה. אם אינך יודע מהי הבעיה, ודאי שלא תוכל לפתור אותה. אלו הבחירות הראשונות אחרי הטבח הגדול ביותר בעם היהודי מאז השואה. איננו יכולים להפטיר כדאשתקד. נדרש כאן זעזוע עומק ולא טיפול קוסמטי שטחי. כמה מאכזב לראות את העדר החזון שמאפיין את גוש הימין. כאילו באנו ארצה רק לתקן טיפה את מערכת המשפט, לאשר כמה חוות בין כפרי מרצחים איסלאמונאצים, ולשפר את תנאי המילואימניקים. כל הפעולות החשובות הללו מחווירות מול העובדה שאם היה נעשה טיפול עומק הן בכלל לא היו נדרשות.

כאשר הציונות החילונית מסיימת את תפקידהּ ההיסטורי וקורסת לעינינו במופע אימים מביש – הגיע הזמן לתת לעמנו אוויר נקי של קריאה בשם ה'! להודיע ולהרים קול בשפה ברורה שאנו עמו הנבחר של אלוקי העולם, ובאנו לארצנו לחולל רנסנס עולמי של "מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים"! לא סטרט-אפ ניישן או חלוצי בינה מלאכותית – אלא ממלכת כהנים וגוי קדוש. 

באין חזון נפרע עמנו, ורק בהעמדת החזון הוא יירפא וינוחם.

לתגובות: [email protected]