פרקליט המדינה, עמית איסמן, התייחס היום (ראשון) לפרשה הנבחנת בימים אלה בנוגע לטענות על פגיעה בטוהר הבחירות. בנאום שנשא בהשתלמות השנתית של משרד המשפטים באילת, הדגיש איסמן כי פתיחה בחקירה פלילית, ובמיוחד חקירה באזהרה, מחייבת תשתית ראייתית מתאימה. לצד זאת, הוא מתח ביקורת על מהלכי חקיקה הנוגעים למערכת המשפט והבהיר כי הפרקליטות אינה כפופה לעמדותיה של הממשלה.
בהתייחסות ישירה לפרשת טוהר הבחירות אמר איסמן: "מטבע הדברים, לא אוכל להתייחס לפרטי הפרשה, הנבחנת כעת והמלווה על ידינו. עם זאת, חשוב להדגיש כי במדינה דמוקרטית, החלטה על פתיחה בחקירה מחייבת תשתית ראייתית המצדיקה אותה, ומקל וחומר כאשר מדובר בהחלטה לחקור אדם, כל אדם, באזהרה".
איסמן ציין כי הפרשה מלווה בשיתוף פעולה בין פרקליטות המדינה למערך הייעוץ והחקיקה, אף שלעיתים קיימים חילוקי דעות מקצועיים בין הגופים. לדבריו, שמירה על עצמאותה המקצועית של כל מערכת, לצד שיתוף פעולה וכבוד הדדי, חיונית לתפקוד מערכת אכיפת החוק.
"הפרקליטות אינה משרד עורכי הדין הפרטי של הממשלה"
בחלק אחר של נאומו התייחס איסמן למערכת היחסים בין הפרקליטות לדרג הנבחר, והדגיש כי מחלוקת מקצועית אינה הופכת את הפרקליטות ליריבה של הממשלה. "מחלוקת מקצועית עם פרקליטות המדינה אינה הופכת אותה ליריבה. תפקידנו אינו להתאים את עמדתנו לעמדת הדרג המדיני, אלא להציג את העמדה המקצועית המתחייבת מן הדין", אמר.
פרקליט המדינה הסביר כי כאשר החוק מחייב זאת, על הפרקליטות להתנגד להחלטות הדרג הנבחר, אך במקרים שבהם החוק מאפשר את קידום המדיניות, עליה לסייע לממשלה גם אם היא חולקת על עמדותיה. "פרקליטות המדינה אינה משרד עורכי הדין הפרטי של הממשלה. חובתנו היא לייצג את המדינה ואת האינטרס הציבורי במסגרת הדין. אני מכבד את סמכותו של הדרג הנבחר לקבוע מדיניות ולקדם שינויים שבהם הוא מאמין. זו סמכותו. אבל האחריות המקצועית שלנו אינה מסתיימת במקום שבו מתחילה מחלוקת".
איסמן התייחס גם לשינויי החקיקה הנוגעים למחלקה לחקירות שוטרים ולמוסד היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, הפרקליטות התנגדה לחלקים משמעותיים מהחוק המפריד את מח"ש מפרקליטות המדינה, בשל החשש לפגיעה בעצמאותה המקצועית ולהשפעה מרתיעה על פרקליטים, במיוחד בתיקי שחיתות שלטונית. הוא הדגיש כי אף שהחוק התקבל, החששות שהעלתה הפרקליטות נותרו בעינם, וכי עתירה בעניין עדיין תלויה ועומדת בבית המשפט העליון.
הביקורת על החקיקה והדרישה לתוספת תקנים
בהתייחסות לשינויים במעמד היועץ המשפטי לממשלה ובמערך ייצוג המדינה בערכאות, טען איסמן כי ייעוץ משפטי אינו יכול להיות תלוי בשאלה אם מסקנותיו מקובלות על הדרג הפוליטי. עם זאת, הבהיר כי הפרקליטות מכבדת את הכרעות הכנסת ותפעל בהתאם לחוקים שהתקבלו, גם כאשר היא מתנגדת להם מבחינה מקצועית.
בהמשך הנאום הצביע פרקליט המדינה על מחסור בכוח אדם ובמשאבים בפרקליטות, וקרא לשר המשפטים ולהנהלת משרד המשפטים לתת מענה לצרכים המצטברים. לדבריו, עומס התיקים גדל, החומר המשפטי נעשה מורכב יותר והמערכת נדרשת לשפר את יעילותה ולהכניס כלים טכנולוגיים חדשים. "מי שרוצה פרקליטות טובה יותר, מהירה יותר, טכנולוגית ואפקטיבית יותר, צריך גם להשקיע באנשים, בתקנים, בטכנולוגיה ובתשתיות שיאפשרו לה לעמוד בדרישות האלה".
איסמן הוסיף כי עיכובים ממושכים במכרזי ניהול, מחסור במשרות ומתן פתרונות זמניים לצרכים קבועים פוגעים ביכולת הפרקליטות למלא את תפקידה. לדבריו, המחיר של היחלשות הפרקליטות משולם בסופו של דבר בידי הציבור, ולא בידי ראשי המערכת.
בסיום דבריו הודה איסמן לעובדי הפרקליטות ולמערך הייעוץ והחקיקה, ובראשם היועצת המשפטית לממשלה, על עבודתם בתקופה האחרונה. הוא חזר והדגיש כי שיתוף הפעולה בין הגופים, לצד שמירה על עצמאותם המקצועית, הוא אינטרס של מדינת ישראל ושל הציבור כולו.
