אחרי הדיונים הסוערים אמש (רביעי) סביב העתירה להדחת השר לביטחון לאומי, בג"ץ פרסם את החלטתו. לפי ההחלטה, היועצת המשפטית לממשלה צריכה להגיש לבית המשפט עד ה-19 באפריל 2026 את טיוטות הנהלים שהוחלפו בין נציגיה לבין נציגי הממשלה, כולל כל התיקונים וההערות שעלו במהלך הדרך.

השופטים הורו כי ראש הממשלה, השר והיועצת המשפטית יצטרכו להיפגש כדי להשלים את העבודה על הנהלים הללו עד תחילת חודש מאי הקרוב. אם הם לא יצליחו להגיע להסכמות מלאות, הם יצטרכו לפרט לבית המשפט בדיוק איפה נמצאות המחלוקות ביניהם. בתוך כך, בית המשפט הדגיש כי המתווה העקרוני שהוגש כבר במאי 2025 נשאר בתוקף.

הכללים למינוי קצינים בכירים

אחד הסעיפים הרגישים ביותר בהחלטה עוסק במינויים לתפקידים בכירים ורגישים במערכת אכיפת החוק. השופטים קבעו כי כל קידום של קצין בדרגת סגן ניצב (סנ"צ) ומעלה, שיש לו השפעה על תחומי החקירות, אכיפת החוק, חופש הביטוי והמחאה, ייעשה רק תחת מגבלות מסוימות.

לפי ההחלטה: "קידום מינויים לתפקידים בכירים ורגישים במערכת אכיפת החוק… ייעשה רק בהתאם להמלצת המפכ"ל, תוך מתן הודעה של שבעה ימים מראש ליועצת המשפטית לממשלה, שתהא רשאית לחוות דעתה לגבי המינוי". המשמעות היא שליועצת תהיה דריסת רגל משמעותית והזדמנות להביע התנגדות לפני שמינויים בכירים יוצאים אל הפועל.

בעניין זה השופטים לא קיבלו את הסעיף שהיועצת המשפטית לממשלה דרשה, היא דרשה הקפאה של המינויים. השופטים מאפשרים את המשך המינויים על פי המלצת הספ״כ (כנהוג) אלא שתינתן לה אפשרות להתייחס למינויים האלה מראש.

איסור התערבות בהפעלת כוח

בנוסף לסוגיית המינויים, בג"ץ התייחס גם למעורבות הישירה של השר בעבודת השטח של המשטרה. בהחלטה נכתב בצורה ברורה כי נאסר על השר להתערב בנושאים מבצעיים הקשורים לאזרחים.

בלשון ההחלטה נכתב כי: "השר לא יתבטא בעניין הפעלת כוח משטרתית כלפי אזרחים, לרבות חקירות מנהליות". סעיף זה נועד ליצור חיץ ברור בין המדיניות שאותה מתווה השר לבין הפעולות בשטח, וזאת כדי למנוע טענות על פוליטיזציה של כוח המשטרה בזמן אירועים רגישים או הפגנות.

ההחלטה שניתנה הבוקר (חמישי) מסמנת את המשך המאבק המשפטי והפוליטי על דמותה של משטרת ישראל ועל היקף הסמכויות של נבחרי הציבור אל מול המערכת המשפטית, כאשר השופטים מבקשים להבטיח שהיועצת המשפטית תישאר בתמונת קבלת ההחלטות בכל צומת מרכזי.