עימות חריף פרץ היום (שני) בעדותו השביעית של היועץ המשפטי לממשלה לשעבר אביחי מנדלבליט במשפט ראש הממשלה בנימין נתניהו. עו"ד עמית חדד, שניהל את החקירה הנגדית של העד, טען כי המשטרה חקרה את נתניהו בנושא שמנדלבליט לא אישר מראש – והשופט משה בר-עם התערב וקבע כי מדובר בחריגה מגבולות ההיתר שניתן לחוקרים.
חדד הציג למנדלבליט קטע מתמליל חקירתו של נתניהו מה-27 בינואר 2017, שבו שאל החוקר כורש ברנור את ראש הממשלה: "באילו נסיבות פנית לאמריקאים על ויזה של מילצ'ן?". לדברי חדד, מדובר בשאלה שעוסקת בחשד לניגוד עניינים לפי מודל שבס – נושא שבאותו שלב, כך טען הסנגור, מנדלבליט עדיין לא אישר לחקור בו. כשהוצג לו הדבר מהדוכן, השיב מנדלבליט בחיוב לכך שהשאלה אכן נגעה לנושא הזה.
בשלב הזה התפתח עימות קולני בין חדד לבין נציגת התביעה, עורכת הדין יהודית תירוש, שהתערבה במהלך החקירה. חדד הרים את קולו במחאה על ההתערבות, והשופטת הורתה לו להימנע מצעקות ולהמשיך בחקירתו.
"בניגוד להיתר שהוא נתן"
חדד טען בהמשך כי אסור לחקור אדם בנושא שלא הוזהר לגביו מראש. התביעה התנגדה, והשופט בר-עם התערב ואמר בנחרצות: "לחקור אדם בעניין שאדוני לא אישר זה בניגוד להיתר שהוא נתן". בר-עם הבהיר כי יש להפריד בין הבירור העובדתי לשאלה המשפטית שתידון בנפרד, ובעקבות התנגדות עזה מצד התביעה יצא מנדלבליט מהאולם, כשהדיון בסוגיה נמשך בנוכחות הצדדים בלבד.
עורך הדין תדמור, מטעם התביעה, טען כי השאלה שמעלה חדד אינה עובדתית בלבד אלא נוגעת למסקנה משפטית שבית המשפט יצטרך להכריע בה בהמשך. השופט השיב כי ניתן לברר אם החקירה שהוצגה לעד עסקה בנושא שלא נכלל באישור שניתן באותו שלב. במהלך הדברים הודה תדמור כי בשלב המדובר אכן לא ניתן אישור לחקור לפי מודל שבס.
לאחר שחזר לאולם, המשיך חדד בחקירתו הנגדית בניסיון לבסס את הטענה שהמשטרה חקרה את נתניהו בנושא שחרג מהאישור הקיים. מנדלבליט השיב כי אינו זוכר את המועד המדויק שבו ניתן האישור לחקור את החשד לניגוד עניינים, והסביר כי לאחר שעלו חשדות לקבלת טובות הנאה בהיקף משמעותי ממילצ'ן, ביקש לבדוק גם את האינטרסים של נותן המתנות.
השלכות אפשריות על ההגנה
העימות באולם נוגע בלב קו ההגנה של נתניהו: שאלת חוקיות החקירה ועמידתה בדרישות חוק יסוד: הממשלה, המחייב אישור מוקדם ומפורש של היועץ המשפטי לממשלה לכל פעולת חקירה נגד ראש ממשלה מכהן. דבריו החדים של השופט בר-עם מעניקים משקל לטענת ההגנה כי צוותי החקירה חרגו מהמנדט שניתן להם.
אם ייקבע כי המשטרה חקרה את נתניהו בנושאים מהותיים – כמו ניגוד עניינים וקידום ויזת הכניסה של מילצ'ן – בטרם ניתן לכך אישור כדין, עשויות להיות לכך השלכות על קבילות הראיות שנאספו באותם שלבים, ואף על טענת "הגנה מן הצדק" שמעלה ההגנה בנוגע לפגמים בהתנהלות רשויות האכיפה.
עוד באותו נושא
