מעל מיליארד ש"ח: זה הסכום שהוצאנו על קניות בערב ראש השנה

נתוני חברת שבא מראים עלייה של 10.3% בהוצאות בכרטיסי חיוב בערב החג לעומת אשתקד. הקפיצה החדה ביותר נרשמה בסוכנויות הנסיעות, אך ההוצאה הגדולה מכולן נשארה על מזון

ראש השנה. צילום: שאטרסטוק

הציבור הישראלי הוציא ביום שישי האחרון, ערב ראש השנה תשפ"ז, סכום כולל של 1.462 מיליארד שקל בכרטיסי חיוב – כך עולה מנתונים שפרסמה אמש (שלישי) חברת שבא, המנהלת את מערכת התשלומים הלאומית בכרטיסי חיוב. מדובר בעלייה של 10.3% לעומת 1.325 מיליארד שקל שהוצאו בערב החג אשתקד, שחל אז ביום שני – תוספת של כ-137 מיליון שקל. שעת השיא של הקניות נרשמה בין 12:00 ל-13:00, כשבשעה הזו בלבד הוציא הציבור כ-197 מיליון שקל.

לפי שבא, לעלייה החדה תרמו כמה גורמים: החג חל השנה בשישי, מה שקיצר את זמן ההיערכות לחג לשבוע וחצי בלבד בין אוגוסט לספטמבר. בנוסף, באוגוסט השנה שהו ישראלים רבים בחו"ל או בנופש, בניגוד למצב הביטחוני אשתקד שהגביל את התנועה. שבא מציינת כי מדובר ב"קצב הוצאות מאוד חריג וגבוה".

כרטיס אשראי, כסף ישראלי
כרטיס אשראי. צילום: שאטרסטוק

הטיסות והחופשות מובילות את הגידול

הבדיקה שערכה שבא לשבוע שלפני החג (5-11 בספטמבר 2026 מול התקופה המקבילה אשתקד) מראה כי סך ההוצאות בענפי תעופה, מזון, אלקטרוניקה ופארם עלה ב-287 מיליון שקל, מ-5.6 ל-5.9 מיליארד שקל – עלייה של כ-5%. הבולטת מכולן הייתה עלייה של 27.8% בהוצאות בסוכנויות הנסיעות, מ-218.6 מיליון שקל ל-279.4 מיליון שקל.

גם ההוצאה על מלונות וחדרי אירוח בארץ עלתה, ב-5.3%, מ-274.9 מיליון שקל ל-289.3 מיליון שקל. לעומת זאת, ההוצאות בחברות התעופה הישראליות דווקא ירדו ב-3.6%, מ-83.2 מיליון שקל ל-80.3 מיליון שקל. הירידה מוסברת בחזרתן של חברות תעופה זרות לטוס מישראל, מה שהסיט חלק מההוצאה הישראלית אליהן.

מזון: הכי הרבה כסף, אבל עלייה מתונה

למרות הקפיצות בתיירות ובפנאי, ההוצאה הגדולה ביותר של הציבור נותרה על מזון. ברשתות המזון עלו ההוצאות בשבוע שלפני החג ב-2.34% בלבד, מ-1.834 מיליארד שקל אשתקד ל-1.877 מיליארד שקל השנה. בענף טענו כי החודש נפתח חלש יחסית בגלל הסמיכות של מועד החג לסוף אוגוסט, אך צפו התנפלות קניות בערב החג עצמו.

בבדיקה רחבה יותר שביקש ynet מחברת שבא, שהשוותה את שבועיים לפני ערב החג בשתי השנים, נמצאה עלייה של 3.3% בהוצאות ברשתות המזון, מ-3.375 מיליארד שקל אשתקד ל-3.486 מיליארד שקל השנה. כלומר, גם אם קצב הקניות עצמו היה חלש יחסית כטענת הרשתות, עליות מחירים שהצטברו במהלך 2025 הן שהובילו בפועל להוצאה גבוהה יותר של הציבור.

מוצרי חלב בסופר. צילום: שאטרסטוק

גם בשאר ענפי המזון נרשמו עליות דומות: במעדניות, קצביות, מאפיות, מכולות ופיצוציות עלו ההוצאות ב-2.31%, מ-561.7 מיליון שקל ל-574.7 מיליון שקל, ובמסעדות ובתי קפה ב-3.44%, מ-847.1 מיליון שקל ל-876.4 מיליון שקל.

גם חשמל, פארמה ופנאי התחזקו

מלבד התיירות והמזון, נרשמו עליות ניכרות גם בענפים נוספים בשבוע שלפני החג. בחשמל ואלקטרוניקה עלו ההוצאות ב-9.65%, מ-689.6 מיליון שקל ל-756.2 מיליון שקל, ובפארמה ובבתי מרקחת ב-8%, מ-336.4 מיליון שקל ל-363.3 מיליון שקל. בפנאי ובבידור נרשמה העלייה החדה ביותר מבחינה יחסית מחוץ לתיירות – 8.33%, מ-66.9 מיליון שקל ל-72.4 מיליון שקל, ובהלבשה והנעלה עלו ההוצאות ב-4%, מ-758.6 מיליון שקל ל-789.2 מיליון שקל.

guest
0 תגובות
עוד כתבות שיעניינו אותך