נתוני ההתקשרויות של צה"ל עם המכון למחקרי ביטחון לאומי (INSS) חושפים התרחבות דרמטית וחסרת תקדים בפעילותו כספק מרכזי של תכני חינוך והעשרה לצבא. בתוך שנתיים בלבד קפץ היקף ההזמנות בכ-822%, כאשר בשנת 2025 קרוב למחצית מהפעילויות יוחדו לדרג הפיקוד הבכיר – מקצינים בדרגת רב-סרן ומעלה.
אלא שלצד הגדרתו העצמית של ה-INSS כמכון מחקר אזרחי, עצמאי וא-מפלגתי, נתונים ומסמכים שנאספו על ידינו מציגים תמונה מורכבת בהרבה. החומרים מעלים כי המכון וחוקריו מקדמים עמדות מדיניות מובהקות ועורכים שיתופי פעולה הדוקים עם גופים בעלי אג'נדה פרוגרסיבית מוצהרת. בין היתר, נחשפים תמיכה מוצהרת בהקמת מדינה פלסטינית, פרויקטים יעודיים להכשרת מנהיגות ב"מחנה הליברלי-דמוקרטי", לצד התבטאויות מעוררות מחלוקת בנוגע למחאת אנשי המילואים.
זינוק בהתקשרויות עם צה"ל
עד שנת 2022 לא התקיימו, לפי הנתונים שהוצגו, התקשרויות בין צה"ל לבין המכון. בשנת 2023 נרשמו תשע הזמנות בלבד, מתוכן שלוש עבור קצינים בכירים.
בשנת 2024 גדל מספר ההזמנות ל-80. מתוך אלה, 25 הופנו לקצינים זוטרים, 48 לקצינים בכירים ושבע לחוגרים ונגדים.
בשנת 2025 נרשמו 83 הזמנות נוספות. בחלוקה לפי דרגות, 16 היו לקצינים זוטרים, 47 לקצינים בכירים ו-20 לחוגרים ונגדים.
הפעילות של המכון מול צה"ל כוללת בעיקר פעילויות חינוכיות והעשרות בתחום הביטחון הלאומי.
מדינה פלסטינית, גיוס חרדים ומחאת הטייסים
לצד הפעילות המחקרית, פרסומי המכון לאורך השנים עסקו גם בסוגיות מדיניות שנויות במחלוקת.
בין היתר, המכון פרסם עמדות התומכות בפתרון של הקמת מדינה פלסטינית במסגרת הסכסוך הישראלי-פלסטיני, עסק בהתרעות מפני "טרור יהודי" והשפעתו על המערכת הביטחונית, וכן פרסם ניירות עמדה בסוגיית סרבנות השירות.
למשל, במאמר שפרסם באת המכון, אריאל היימן – חוקר בכיר במכון, בהתייחס למחאת הטייסים נגד הרפורמה המשפטית, נכתב כי "הם משעים את התנדבותם לאימונים וזאת במידה ויתבקשו להתנדב לאימון בשבועיים הקרובים". עוד כתב היימן באותו מאמר: "יש יותר מקורטוב אירוניה בעובדה שסרבנות השמאל, שהקדימה בהרבה את סרבנות הימין, ושמניעיה לובנו משך עשורים בשיח אידיאולוגי-אינטלקטואלי פורה ועשיר".
בנוסף, המכון מביע תמיכה בגיוס חרדים לצה"ל ועוסק באופן קבוע בסוגיות הנוגעות ליחסי צבא וחברה.
תורמים ושותפויות עם גופים פרוגרסיביים
פעילות המכון נתמכת גם באמצעות שיתופי פעולה ותרומות מגופים חיצוניים.
אחד הפרויקטים המשותפים של המכון נעשה עם ארגון IDEA. מטרת הפרויקט, כפי שהוגדרה, היא "הכשרת מקבלי החלטות במחנה הליברלי-דמוקרטי בנושאים ביטחוניים ופתרונות אפשריים לסכסוך הישראלי-פלסטיני". לפי הנתונים שבידינו, הפרויקט מומן באמצעות הקרן החדשה לישראל בסכום של עשרות אלפי דולרים.
בנוסף, בשנת 2020 היה המכון שותף לאירוע עם הקרן האירופית ללימודים פרוגרסיביים (FEPS), שמגדירה עצמה כקרן פוליטית פרוגרסיבית אירופית המקושרת למשפחת המפלגות הסוציאליסטיות והסוציאל-דמוקרטיות באירופה. לפי פרסומי הקרן, חלק מרכזי מתקציבה מגיע מהפרלמנט האירופי.
בדוח השנתי של אוניברסיטת תל אביב לשנת 2023 מופיעה קרן Goldman Sonnenfeldt Foundation כתומכת ב-INSS בסכום של למעלה מ-100 אלף דולר. הקרן תומכת גם בגופים נוספים המזוהים עם פעילות ציבורית פרוגרסיבית בארצות הברית.
החוקרים הבכירים ועמדותיהם
תמיר היימן
בראש המכון למחקרי ביטחון לאומי עומד תמיר הימן, שכיהן בעבר כראש אמ"ן במהלך מבצע "שומר החומות".
בשנת תשפ"ב, כשנה לפני מתקפת שבעה באוקטובר, אמר הימן כי "עזה יכולה לאיים עלינו רק באמצעות ירי תלול מסלול". בנוסף התייחס למדיניות ישראל מול רצועת עזה וטען כי הגדלת הסיוע האזרחי, הכספים והיתרי העבודה היא כלי לצמצום הסיכוי להתקוממות.
בריאיון ל"משפחה" הסביר: "לפני 'שומר חומות'", הוא אומר, "הכסף הגיע במזוודות. זה לא היה בריא ולא היה חכם. עכשיו ישראל מעבירה סכומים דומים, רק שהיא עושה זאת באמצעות הכנסת דלק ממצרים".
בהמשך אמר: "בנוסף, נכנסים לישראל, מדי יום, ארבעה עשר אלף פועלים שמביאים פרנסה הביתה ולחם למשפחה. מדובר באנשים ש-85% מהם היו מובטלים, 15% מהם השתכרו כאלף שקלים בחודש. היתרי העבודה מאפשרים להם להביא שכר חודשי של 7,000 שקלים. זאת מהפכה בחייהם של עשרות אלפי עזתים, מכיוון שכל פועל כזה מחזיק משפחה ברוכת ילדים". את הערכתו ביחס לשיקולי ארגון הטרור סיכם כך: "חמאס זוקף את השינוי הזה לזכותו והוא לא יסכן אותו. זה ההישג הכי גדול מבחינתו".
אודי דקל
חוקר נוסף במכון הוא תא"ל (מיל') אודי דקל, לשעבר מנכ"ל המכון ומנהל תוכנית המחקר "מסכסוך להסדרים". דקל, ששירת כראש החטיבה לתכנון אסטרטגי במטכ"ל, הביע בעבר תמיכה במהלך מדיני להקמת מדינה ערבית.
בין היתר אמר דקל: "צריך להביא בהקדם האפשרי לשינוי במצב. תחזוקה אינה מספיקה. לכן צריך לקחת את תוכנית פיאד ולמנף אותה: הסדר מהיר לכינון מדינה פלסטינית".
עופר שלח
חוקר בכיר נוסף במכון הוא עופר שלח, שכיהן כחבר כנסת מטעם יש עתיד. בפוסט מ-13 באוגוסט 2021 הציג שיחה עם שאול אריאלי שעסקה, לדבריו, "על ההבנה והאפשרות שעדיין קיימת לממש את ההיפרדות מן הפלסטינים לשתי מדינות, ולהציל את החזון הציוני ואת הנפש הישראלית".
הנתונים הללו מעלים שאלות נוקבות באשר לגבול שבין העשרה מקצועית ואקדמית לבין חלחול של אג'נדות מדיניות ורעיוניות לתוך שורות הצבא. כאשר מכון מחקר הנתמך על ידי קרנות בעלות זיקה פוליטית מובהקת והמוביל עמדות בסוגיות הנתונות במחלוקת ציבורית עמוקה, הופך לספק של תכנים עבור צה"ל – נדרשת בחינה מחודשת של מנגנוני הבקרה והסינון במערכת הביטחון. בעידן שבו אמון הציבור בממלכתיות של צה"ל חיוני מאי-פעם, הגברת השקיפות סביב הגופים המעצבים את תפיסת עולמם של מפקדי צה"ל אינה רק עניין פוליטי, אלא צורך ביטחוני ולאומי מן המעלה הראשונה.
