פורום חברות הקדישא בישראל, יחד עם חמש חברות קדישא מרכזיות בתל אביב, ירושלים, חיפה, ראשון לציון ופתח תקווה, עתרו השבוע לבג"ץ נגד השר לשירותי דת. העותרות דורשות לחייב אותו להביא לאישור ועדת הפנים של הכנסת צו שיעדכן את תעריפי רכישת חלקות קבר בחיים – צו שתקוע כבר חודשים. לטענתן, העיכוב מסכן פרויקטים בהיקף של יותר מחצי מיליארד שקל, ועלול להשאיר חלקים מהמדינה בלי מספיק מקומות קבורה תוך שנים בודדות.

לפי הנתונים שהוצגו בעתירה, בבית העלמין באור יהודה ייגמרו מקומות הקבורה בעוד כשנה בלבד. בבתי העלמין ירקון ואלעד נותרה שנה וחצי, בתל אביב ובראשון לציון כשלוש שנים, ובחיפה כארבע שנים. תכנון והקמה של מבנה קבורה רוויה חדש נמשכים כשש שנים – כך שגם אם העבודות יחודשו באופן מיידי, צפוי להיווצר מחסור ממושך.

פרויקטים בהיקף חצי מיליארד שקל מוקפאים

בתל אביב ובחיפה כבר הוקפאו פרויקטים להקמת כ-40 אלף מקומות קבורה חדשים, בהיקף השקעה של יותר מחצי מיליארד שקל. בירושלים נמצאים בסכנת עצירה פרויקטים נוספים להקמת כ-8,000 מקומות קבורה, והקבלנים הפועלים בהר המנוחות כבר הודיעו על האטת העבודות ואף על הפסקתן.

מעבר לשגרה, העותרות מזהירות שהעיכוב פוגע גם בהיערכות לשעת חירום. אחרי אירועי 7 באוקטובר, המדינה מחייבת את חברות הקדישא בתל אביב, בירושלים ובחיפה להחזיק אלפי מקומות קבורה פנויים מעבר לנדרש בשגרה, כדי לאפשר קבורה במקרה של אסון המוני כמו רעידת אדמה קשה. לפי העתירה, העיכוב בבנייה עלול לפגוע ביכולתן לשמור על המלאי הזה.

מחיר חלקת קבר בחיים צפוי לעלות

המחלוקת נסובה סביב מודל מימון שקבעה המדינה עצמה: חברות הקדישא מחויבות לעבור ל"קבורה רוויה" – הקמת מבנים ומנהרות בעלויות של מאות מיליוני שקלים – שמומנת בעיקר ממכירת חלקות קבר לרוכשים בעודם בחיים. התעריפים הקיימים מבוססים על עלויות משנת 1997 ולא עודכנו מאז, לטענת העותרות, כך שאינם מכסים את התייקרות הבנייה והפיתוח.

טיוטת הצו לעדכון התעריפים פורסמה להערות הציבור כבר במאי 2026, אחרי עבודת מטה ממושכת. בתל אביב, למשל, מוצע להעלות את המחיר המרבי לרכישת חלקת קבר בחיים מכ-19 אלף שקל לכ-34,900 שקל, לפני ההנחות הקבועות בחוק. במקרים של הנחה מצטברת של כ-40%, המחיר יעלה מכ-11,400 שקל לכ-21 אלף שקל. הזכאות לקבורה ללא תשלום לא תשתנה – הכספים שייגבו מהעלאת המחירים מיועדים, לפי העותרות, למימון הקמת מקומות קבורה חדשים עבור כלל הציבור.

הצו נתקע בגלל הבחירות

למרות שהיועצת המשפטית של המשרד לשירותי דת קבעה שניתן לקדם את הצו גם בתקופת הבחירות, המשנות ליועצת המשפטית לממשלה הודיעו ב-9 באוקטובר כי אין מקום לקדם אותו בשלב זה, בין היתר בשל חובת האיפוק החלה על הממשלה בתקופת בחירות.

מנכ"ל המשרד לשירותי דת, שהזהיר במכתב מ-25 באוקטובר מפני עצירת עבודות הפיתוח והמנהור ופגיעה במלאי הקבורה לשעת חירום, הבהיר שהעדכון הוכן עוד לפני הבחירות ואינו מהווה שינוי מדיניות. "כל יום של גרירת רגליים מסב נזק כבד למשק הקבורה ולציבור בישראל", כתב.

בעתירה, שהוגשה באמצעות עורכי הדין אשר אקסלרד ויעל זלינגר, מתבקש בג"ץ להורות לשר לשירותי דת להביא את הצו לאישור ועדת הפנים של הכנסת. אם הצו לא יקודם, מבקשות העותרות לבטל את החובה להקים מבני קבורה רוויה כל עוד לא הוסדר המימון, או לחלופין להקצות קרקעות שיבטיחו מקומות קבורה לציבור. "אי אפשר להטיל על חברות הקדישא אחריות להיערכות לאסון המוני, ובאותה נשימה למנוע מהן את המקורות לפיתוח התשתיות הנדרשות. אנחנו מבקשים מבית המשפט לאפשר את השלמת ההליך המקצועי לפני שהמחסור יהפוך למשבר לאומי", נמסר מפורום חברות הקדישא. מהמשרד לשירותי דת לא נמסרה תגובה.