שבוע לפני הבחירות עורר ראש הממשלה סערה כשאמר בריאיון לרועי כ"ץ בערוץ הכלכלה שהוא חושש מסנקציות כלכליות נגד מדינת ישראל, ואף הורה לבחון דרכים להתמודד עם צעדים אלו, בין השאר באמצעות אפשרות לפעילות בתחום הקריפטו. בערוצים מסוימים, תנחשו אילו, שפכו אש וגופרית על דבריו, השוו אותנו לרוסיה ואיראן, תיארו עתיד כלכלי שחור (טוב, בזה הם מומחים) ועוד.
לפני שניכנס לעניין הקריפטו, נבחן את נושא הסנקציות. שר החוץ הבריטי האשים אותנו בטיהור אתני ואסר סחר במוצרים שמקורם ביהודה ושומרון. נזכיר ש-48 שעות לאחר שדיברו בפרלמנט הבריטי על סנקציות נגד ישראל, נערך כנס גדול ומרשים בבורסה בלונדון בנוכחות 22 חברות טכנולוגיה ישראליות ועשר קרנות הון סיכון.
המארחת הייתה מנכ"לית הבורסה הבריטית, והמסכים בסיטי של לונדון נצבעו כחול-לבן. הכנס תוכנן מראש, אבל ההצלחה הגדולה הייתה האצבע שתקעו המגזר העסקי הבריטי ושוק ההון הלונדוני בעין של הפרלמנט האנגלי. חלק מממשלות אירופה השוקעת רוצות להטיל סנקציות על ישראל, אבל המגזר העסקי שלהן רוצה לעשות איתנו עסקים, משרדי הביטחון שלהן מחפשים את אמצעי הלחימה וההגנה שלנו, והקדמה הישראלית מככבת על מסכי המחשבים ביבשת.
מצד שני, הסכנה קיימת. גם נתניהו אומר זאת בקול רם וברור. ישראל, אגב, פועלת באופן חד ונחרץ. פעם התגובה על סנקציות כאלה הייתה גינוי רפה. היום התגובה החלה בצמצום פעילויות הקונסוליה ובגירוש דיפלומטים בריטיים, ונמשכת עם הכרזת שגריר ישראל באו"ם על חשיבות איי פוקלנד לציבור הארגנטינאי, רמז עבה שישראל, גם על פי דיווחים זרים, עוברת לתמוך בארגנטינה בסוגית משבר איי פוקלנד מול אנגלייה.
התזמון הדרמטי לבריטניה
התזמון דרמטי לבריטניה, כיוון שחוויאר מיליי, נשיא ארגנטינה, שנוקט גישה לוחמנית בסוגיה זו, מקורב לישראל, וברמה האישית גם לנתניהו וגם לנשיא טראמפ. הגישה הישראלית במשולש החברים הזה יכולה ליצור סחף נגד אנגלייה. אצל טראמפ זה אישי, והוא זוכר היטב את הימנעות לונדון מסיוע לארצות הברית במלחמתה נגד איראן.
החשיבות של ההתנהלות הישראלית מול לונדון חורגת ממערכת היחסים בין שתי המדינות. אירופה כולה, ומדינות נוספות מעבר ליבשת הישנה, בוחנות בעיון את העימות הדיפלומטי. תגובה רפה של ישראל תוביל במהירות לסנקציות נוספות נגדנו. תגובה תקיפה מצידנו, כפי שמסתמנת כרגע, תאלץ מדינות שמעוניינות להטיל עלינו סנקציות לחשב שוב את הכדאיות שבמהלך.
לכן חשובה כאן אמירה חזקה וחד-משמעית: אנחנו לא ילד הכאפות של השכונה. אנחנו הבריון שלא כדאי להתעסק איתו. אנחנו מעצמה כלכלית וביטחונית, מדינת היי-טק מובילה שמוצריה מבוקשים על פני הגלובוס כולו, וכן, גם מחמשים את אירופה. תחשבו פעמיים. כמובן, מאמר זה נכתב בטרם נודעו תוצאות הבחירות, בתקווה גדולה שלא תקום ממשלה שתחזור למדיניות רופסת, מתחנפת ומתחננת מול העולם. חובה לזכור: העולם אוהב אותנו חלשים ופגיעים, אבל העולם עושה עסקים עם חזקים ומנצחים.
קריפטו
כפי שכתבתי קודם, ולמרות עוצמתנו, סכנת הסנקציות קיימת ועלולה להחמיר ולהפוך למוחשית ביותר אם בעוד שנתיים יתחלף הממשל בבית הלבן לדמוקרטי ואולי עוין לישראל. אגב, בהקשר של ימין ושמאל, מי שחושב שממשלת שמאל תייתר את החשש מסנקציות, טועה טעות מרה. תקשיבו לשונאינו. הם מדברים על מדינת טרור פלשתינית לצד ישראל.
רק ממשלה שתיתן להם את זה תרצה אותם. החיבוקים הפאתטיים של לפיד למקרון לא יעזרו כאן. נתניהו אינו מסתכל על טווח הזמן של הבחירות האלה, אלא עשור קדימה. בוחן את הסכנות ומגבש דרכים להתמודד אתן. מי שמנתח את המגמות בכלכלה העולמית, יודע מה קורה בעולמות הקריפטו והבלוקצ'יין, מבין את ההשפעה ההולכת וגדלה שלהם על הכלכלה ואיך כל זה משתלב עם הבינה המלאכותית, מגיע למסקנה שמערכות הסליקה העולמיות ישתנו דרמטית בעשור הקרוב.
מי שחושש מסנקציות ויוצא מהפופוליזם של האולפנים אל המציאות מתוך הבנה עמוקה של העתיד, יודע שגם את תשתיות הבלוקצ'יין ועולמות הקריפטו צריך להביא בחשבון בתכנון הפיננסי העתידי של כל מדינה, בוודאי של מדינה שיש לה אויבים וחורשי רעה. בהמשך נסביר ונפרט על הנושא הזה.
בינתיים צריך לזכור שאנחנו חזקים, אנחנו מובילים בתחומים רבים (גם על זה נפרט בהמשך), ודאי שאנחנו הטובים, אבל אסור לטמון את הראש בחול. חייבים להביט נכוחה אל הסכנות ולתכנן את דרכי ההתמודדות כדי להמשיך את הדרך הצודקת שלנו ולהיות אור לגויים בביטחון, בטכנולוגיה, בפיננסים ובכל תחום ותחום.
