משרד האוצר נערך לבקש מהכנסת אישור לקיצוץ רוחבי – "פלאט" – בתקציבי כלל משרדי הממשלה, במטרה לגייס מימון לפעילות ביטחונית דחופה. מדובר בצעד נדיר שעשוי להתבצע ימים ספורים בלבד לפני הבחירות לכנסת, הצפויות פחות משבועיים מהיום.

ההערכה המרכזית באוצר היא שהקיצוץ נועד לנסות להציל את עסקת רכישת תריסר מסוקי אפאצ'י, שקרסה בימים האחרונים אחרי שמערכת הביטחון לא חתמה על ההסכם ולא העבירה את הכסף הדרוש במועד. בתקציב המדינה אין כיום מקור מימון לרכישה, ולכן יידרש קיצוץ רוחבי אם יוחלט לנסות להציל אותה.

חברת בואינג, יצרנית המסוקים, העניקה למערכת הביטחון שלוש ארכות לחתימה על ההסכם, אך בין משרד האוצר למשרד הביטחון התגלעה מחלוקת על קרוב ל-300 מיליון דולר (כמעט מיליארד שקל) מעלות העסקה. כשהגיע מועד הדד-ליין האחרון, ה-7 באוקטובר, מבלי שנחתם חוזה, הודיעה בואינג כי תפנה למזמינים הבאים בתור לרכישת המסוקים.

סופית: נפלה עסקת הענק עם ארצות הברית

כמה יקצצו, ועל מה

באוצר ממתינים כעת להחלטת ראש הממשלה בנימין נתניהו על היקף הקיצוץ, כשההערכות נעות בין מיליארד ל-3 מיליארד שקל. לא ברור גם אם הקיצוץ יסייע לממן רק מקדמה על חשבון העסקה, או את מלוא עלותה המוערכת בכמיליארד דולר.

גורם בכיר במשרד האוצר אמר: "כעת מחכים לאישור ראש הממשלה ולאישור משפטי שניתן לבצע ימים ספורים לפני הבחירות קיצוץ בכל תקציבי משרדי הממשלה".

קיצוץ רוחבי כזה טעון אישור הכנסת, ולא ברור אם ניתן יהיה להעביר אותו בהצבעה כעשרה ימים בלבד לפני הבחירות, ואם יימצא לכך רוב. שרים כבר אמרו לאחרונה כי "הגענו במשרד למצב שלא ניתן לבצע בו קיצוצים מבלי לפגוע קשות באזרחים" – כך שלא בטוח שכל השרים, כולל כאלה שממוקמים במקום לא ריאלי ברשימותיהם לכנסת הבאה, יתמכו במהלך.

ניסיון קודם שכבר נכשל

הסיפור הנוכחי מגיע אחרי מהלך קודם שלא יצא לפועל. בשבועות האחרונים הנחה ראש הממשלה נתניהו לפתוח את תקציב המדינה כדי להוסיף עשרות מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון, ולשריין תוכנית התעצמות צבאית רב-שנתית בהיקף של 400 מיליארד שקל. המהלך לא התממש, בין היתר בעקבות התנגדות האופוזיציה, שקשרה בין התוספת הביטחונית לוויתור על הכספים הקואליציוניים.

כעת, כך נראה, מתגבש פתרון אחר: קיצוץ רוחבי שיוסיף מיליארדי שקלים לתקציב הביטחון עבור רכש דחוף, כשההיקף המדויק של הדרישה הביטחונית עדיין לא ידוע.

תקציב מערכת הביטחון כבר שולש בהשוואה להיקפו ערב פרוץ המלחמה. כשאושר בממשלה בנובמבר האחרון הוא עמד על 111 מיליארד שקל, ובאישורו הסופי בכנסת – במהלך מבצע "שאגת הארי" – הוא זינק ל-143 מיליארד שקל. בחודש שעבר הועברו למערכת הביטחון עוד 15 מיליארד שקל נוספים, מתוך רזרבה שיועדה להוצאות ביטחוניות.

גורמים במערכת הביטחון: "מדובר בספין"

בניגוד להערכות באוצר, גורמים במערכת הביטחון טענו כי מדובר ב"ספין נוסף" של משרד האוצר. לדבריהם, הקיצוץ הרוחבי הנדון לא צפוי לעלות על 2 מיליארד שקל – סכום שהם מתארים כ"טיפה בים" מול פער של 40 מיליארד שקל שלטענתם קיים בתקציב הביטחון לשנת 2026, ושלטענתם האוצר "ממסמס בשיטתיות".

אותם גורמים הוסיפו כי אין קשר בין הקיצוץ לבין עסקת רכש מסוקי האפאצ'י, ש"טורפדה" לטענתם על ידי האוצר – שכן התשלומים בגינה היו אמורים להתחיל רק לקראת שנת 2030. הטענה הזו עומדת בניגוד להערכה שהובעה באוצר, ולפיה הקיצוץ נדרש דווקא כדי לנסות להציל את העסקה באופן מיידי.