מחקר חדש מהפקולטה לניהול ע"ש קולר באוניברסיטת תל אביב בוחן את מגמת מחירי המזון בסופרמרקטים הישראליים בשנים האחרונות, ומצביע על האצה חדה בקצב ההתייקרות לעומת התקופה שקדמה לה. את הניתוח ערכו פרופ' איתי אטר והדוקטורנטית עדי עומר, על בסיס מעקב רציף אחר מחירי סל קבוע של 80 מוצרי יסוד פופולריים בכ-700 סניפים של רשתות השיווק הגדולות, מתוך נתוני מערכת פרייסז שנאספים לפי חוק המזון.
החוקרים השוו בין שתי תקופות של ארבע שנים כל אחת: ספטמבר 2018 עד אוגוסט 2022, מול ספטמבר 2022 עד אוגוסט 2026. הממצא המרכזי: סל המזון בישראל התייקר בארבע השנים האחרונות בקצב מהיר כמעט פי חמישה בהשוואה לארבע השנים שקדמו להן. לפי המחקר, גל ההתייקרויות החל ב-2023 ונמשך לאורך 2024 ו-2025, לאחר תקופה של יציבות יחסית במחירים.
פערים בין הרשתות
עוצמת ההתייקרות ניכרת בכל ערוצי השיווק, אך בעוצמות שונות. בחנויות השכונתיות (טיב טעם, פרש מרקט, שופרסל שלי וקרפור סיטי) טיפס מחיר הסל ב-19.6% בארבע השנים האחרונות, לעומת 4.3% בלבד בתקופה המוקדמת. בערוצי האונליין נרשמה עלייה של 19%, לעומת 4.1% קודם לכן, ואילו ברשתות הדיסקאונט (רמי לוי, יוחננוף, שופרסל דיל וויקטורי) נרשמה התייקרות של 14.5%, לעומת 2.8% בלבד בשנים 2018-2022. במונחים כספיים מדובר בתוספת של מאות שקלים לחשבון החודשי של משפחה, לעומת תוספת של שקלים בודדים בתקופה הקודמת.
ברמת הרשתות הבודדות נפתחים פערים חדים עוד יותר. ברשת שופרסל דיל זינק מחיר הסל ב-22.7% בארבע השנים האחרונות – תוספת של 231 שקל – אחרי שבתקופה הקודמת עלה ב-0.6% בלבד (6 שקלים). בשופרסל שלי ובפרשמרקט נרשמה עלייה של 19.6%, ובשופרסל שלי מדובר בתוספת של 222 שקל לסל. ברשת ויקטורי הסל התייקר ב-16% (160 שקל, לעומת 12 שקלים בתקופה הקודמת).
ביוחננוף וברמי לוי נרשמו עליות מתונות יותר אך עדיין משמעותיות: ביוחננוף עלה הסל ב-8.5% (לעומת 4% קודם), וברמי לוי ב-10.3% (לעומת 6.1%). מבחינת רמת המחירים הכוללת, רמי לוי ממשיכה להציג את הסל הזול ביותר ואחריה יוחננוף, בעוד טיב טעם ושופרסל דיל מציגות את הסלים היקרים ביותר. גם האונליין לא פסח על ההתייקרויות: בשופרסל אונליין עלה הסל ב-24% (247 שקל, לעומת שקל בודד בתקופה הקודמת), בויקטורי אונליין ב-18.6% (189 שקל) וברמי לוי אונליין ב-14.1% (132 שקל, לעומת 89 שקל קודם).
מה קרה למוצרים הבסיסיים
ההבדל בין התקופות בולט גם במחירי מוצרים בודדים. שוקולד פרה חלב של עלית (100 גרם) זינק בסניפים השכונתיים ב-77.9%, מ-5.21 שקלים בממוצע ל-9.26 שקלים – לעומת עלייה של 22% בלבד בתקופה המוקדמת. ברשתות הדיסקאונט עלה מחירו ב-57.6%, ובאונליין זינק ב-73.5%.
בורקס גבינה מעדנות (800 גרם) עלה ברשתות העירוניות ב-30.9%, מ-19.15 ל-25.07 שקלים, אחרי שבתקופה הקודמת מחירו דווקא ירד ב-8.4%. בדיסקאונט עלה ב-18.8%, ובאונליין זינק ב-47.5%. גם קפה נמס טייסטרס צ'ויס (200 גרם) התייקר בחדות: ב-26.1% בסופרים השכונתיים (מ-31.40 ל-39.60 שקלים) אחרי יציבות מוחלטת בתקופה הקודמת, וב-19.7% בדיסקאונט. אורז יסמין קלאסי של סוגת (1 ק"ג) התייקר בדיסקאונט ב-17.7% (מ-9.72 ל-11.44 שקלים) – אחרי שבתקופה הקודמת דווקא הוזל ב-10.5% – ובאונליין עלה ב-22.4%.
למה המחירים עלו דווקא עכשיו
החוקרים מצביעים על כמה גורמים שתרמו לזינוק: העלאות המע"מ, מחירי הדלק, המים והחשמל, תעריפי הארנונה, וכן התייקרויות במוצרים המפוקחים. עם זאת, הם מדגישים כי באותה תקופה פעלו גם גורמי מאקרו מנוגדים – התחזקות השקל והירידה החדה במדד מחירי המזון העולמי משיאו ב-2022 – שהוזילו את עלויות היבוא ואמורים היו למתן את עליות המחירים בפועל.
לפי המחקר, שינויי עלויות הייצור והיבוא בלבד אינם יכולים להסביר התייקרות רוחבית של כ-20%. הגורם המרכזי, לטענת החוקרים, הוא ואקום רגולטורי וציבורי: "היעדר טיפול ממשלתי והיעדר שיח ציבורי ותקשורתי בסוגיית יוקר המחיה", כך לדבריהם. "כאשר תשומת הלב הציבורית נתונה לעניינים אחרים, החברות בשוק המזון מנצלות את ההזדמנות ומעלות מחירים".
פרופ' אטר מסכם: "לאחר ארבע שנים של עליות מתונות יחסית, נרשמה האצה חדה בכל ערוצי המכירה. הפגיעה קשה במיוחד במשפחות מעוטות הכנסה, שמוציאות חלק גדול יותר מהכנסתן על מזון. הפער העצום בין התקופות מוכיח שיוקר המחיה אינו גזירת גורל. ריסון המחירים והוזלתם מחייבים טיפול ממשלתי אמיתי, מאבק נחוש במוקדי כוח והסרת חסמים. ללא התגייסות כזו – הציבור ימשיך לשלם את המחיר בקופה".
קמעונאי שקרא את המחקר ומסר תגובה לאחד מהעיתונים שפרסמו את הממצאים טען כי החוקרים מתעלמים מגורם מרכזי נוסף: "הזינוק בעלויות כוח האדם, שמכביד מאוד על עלות המוצרים". לדבריו, במקביל יש גם מוצרים רבים שמחירם דווקא ירד בשנים האחרונות, בהם שמן זית, דגים קפואים, מוצרי חד פעמי ושימורי טונה.
עוד באותו נושא
