מצוות נטילת לולב נחלקת מן התורה לשני מוקדים: במקדש שבעת ימים, ואילו במדינה (כלומר בכל מקום אחר) ביום הראשון בלבד, כפי שכתוב: "וּלְקַחְתֶּם לָכֶם בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן… וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם שִׁבְעַת יָמִים" (ויקרא כג, מ). לאחר החורבן תיקן רבן יוחנן בן זכאי שיהא לולב ניטל במדינה כל שבעה, זכר למקדש (סוכה מא ע"א).
ההבדלים בין סוכות שחל בשבת לשנה רגילה
יש הבדל יסודי בין חיוב דאורייתא ביום הראשון לחיוב דרבנן בשאר הימים. למעשה יש להבחין בין ארבעה סוגים של פסולים:
- זהות המינים ושיעורם – דינים הנוגעים לעצם הגדרת החפץ חלים בכל שבעת הימים. אתרוג מורכב, הדס שאינו משולש או מין שאין בו השיעור המינימלי הנדרש, אינם נחשבים כלל לארבעת המינים, ופסולים מן הדין לאורך כל החג (רמב"ן; שולחן ערוך תרמט, ה).
- דין בעלות ('לכם') – הדרישה שארבעת המינים יהיו בבעלותו הגמורה של הנוטל ("ולקחתם לכם – משלכם") נוהגת מן התורה ביום הראשון בלבד. בשאר הימים אדם רשאי לצאת לכתחילה במינים שאולים של חברו.
- פסול 'חסר' – פסול זה נלמד מן הדרשה "ולקחתם – שתהא לקיחה תמה" (סוכה לד ע"ב). דין זה נוהג ביום הראשון בלבד. לכן אתרוג שניקב או שחסר ממנו חלק, כשר בשאר ימי החג (ובלבד שיישאר רובו), כפי שנהג רבי חנינא, שאכל מקצת מאתרוגו ויצא בו ידי חובה בימים הבאים (שם לו ע"ב; רמ"א תרמט, ה).
- פסול 'הדר' – נלמד מהפסוק "פְּרִי עֵץ הָדָר", ונוגע לפגמים כגון לולב כפוף, יובש במינים או שינוי מראה באתרוג. הראשונים נחלקו אם פסול הדר שייך רק ביום הראשון או בכל שבעת הימים: לדעת הרמב"ם (פ"ח ה"ט) והרמב"ן, פסול הדר מוגבל ליום הראשון בלבד, ובשאר הימים המינים כשרים. לעומתם רש"י ותוספות סוברים שדין הדר חל לאורך כל שבעת ימי החג.
להלכה פסק השולחן ערוך כדעת הרמב"ם להקל, ואילו הרמ"א פסק להחמיר שפסול הדר נוהג בכל שבעת הימים. עם זאת המשנה ברורה הכריע שבשעת הדחק (כשאי אפשר להשיג מינים אחרים), ובפרט כאשר מצטרף ספק נוסף בהגדרת הפסול, יש מקום לסמוך על רוב הראשונים ולהכשיר בשאר הימים.
השלכות מעשיות
לנוכח חילוק זה יש חשיבות רבה להגדרת שורש הפסול: אם הוא נובע מדין 'חסר' או מדין 'הדר':
- נחלקה התיומת: נחשב לחיסרון ב'לקיחה תמה' (או בשעת הדחק), ולכן כשר בשאר הימים.
- נפל העוקץ: פסולם משום 'חסר', וכשר לכל הדעות בשאר הימים.
- יבש ומנומר: פסול משום 'הדר', ולכן לאשכנזים פסולים כל שבעה, אלא שבשעת הדחק ניתן לסמוך על המקילים.
- חזזית ונפל הפיטם: נחלקו הפוסקים אם פסולם משום 'הדר' או משום 'חסר'. לכתחילה יש להחמיר גם בשאר הימים, אולם בשעת הדחק יש מקום להקל וליטול אותם (ובצירוף צדדים נוספים – אף בברכה).
- השלכה לשבת: כאשר יום טוב ראשון חל בשבת ואין נוטלים בו לולב, מצוות הנטילה מתקיימת רק בחול המועד. מעיקר הדין ניתן בשנה כזו להסתפק במינים הכשרים לשאר הימים בלבד (כגון אתרוג חסר), אף שלכתחילה ראוי תמיד להדר בכל ימות החג.
מדוע יהודי גטו קובנה נטלו לולב בסוכות שחל בשבת?
סיפור מרגש ומרטיט אירע בגטו קובנה בסוכות שחל בשבת תש"ג. וכך מובא בשו"ת ממעמקים (ד, ה). חג הסוכות התקרב, ולתושבי הגטו לא היו ארבעת המינים. אנשי הגטו הצטערו מאוד וחשו "יגון, כאב וצער, על שאין באפשרותם לקיים את המצוה הגדולה של נטילת לולב", והיו בחרדה גדולה כי "מי יודע אם יוכלו אי פעם עוד לקיים את המצוה הזאת".
לפתע הגיעה בשורה מעודדת: לגטו הגיע יהודי שהיו לו ארבעת המינים. יהודי זה היה מומחה שנשלח מווילנה לקובנה לסייע בבית המלאכה. ואולם לפתע התברר שבמוצאי החג הראשון המומחה צריך לחזור לווילנה. היהודים בגטו נהיו עצובים בצער גדול: האם הפסידו את המצווה? הרי היום הראשון חל בשבת, וממילא אין נוטלים בו ארבעת המינים, ואם המומחה נוסע במוצאי היום הראשון, לא יוכלו ליטול ארבעת המינים בסוכות.
ואולם לפתע עלתה השאלה: האם יש להם היתר ליטול ארבעת המינים ביום טוב הראשון של חג, שהוא שבת? לא ניכנס לכל הדיון ההלכתי (אם כאשר אסרו חז"ל ליטול ארבעת המינים בשבת הם עקרו את המצווה או לא; אם העובדה שאי אפשר להוציא ארבעת המינים מחוץ לגדר בגטו מסייעת ועוד). ואולם בסופו של דבר נטלו רבים את ארבעת המינים ביודעם שאולי זו הפעם האחרונה שהם נוטלים ארבעת המינים.
מסירות למצוות בכל מצב הייתה תמיד בעם ישראל. ואולם מרגש לראותה כיום, במלחמה, מתוך גודל, מתוך תקופה של גאולה. לראות חיילים רבים הנלחמים להגנת עם ישראל ומנסים לקיים מצוות בכל מצב. אלפי שאלות כאלה קיבלתי, והתרגשתי לראות את הגודל של הדור. בע"ה נמשיך בגודל ובמיוחדות לה' יתברך בשמחה ובטוב לבב.
הרב יוסף צבי רימון הוא רב המועצה האזורית גוש עציון, פוסק הלכה, נשיא סולמות ולאופק, נשיא המזרחי העולמי, ראש הישיבה ורב המרכז האקדמי לב
