טלטלה בעולם הבנקאות: מדד מניות הבנקים צונח השבוע (רביעי) בשיעור של יותר מ-1.7% ויורד לראשונה מתחילת החודש מתחת לרף 9,000 הנקודות. הנפילה הזו מגיעה יום אחרי שבית המשפט המחוזי מרכז-לוד אישר לנהל תביעה ייצוגית נגד ארבעת הבנקים הגדולים – לאומי, מזרחי טפחות, דיסקונט והבינלאומי – בסכום עתק של יותר מ-15 מיליארד שקל.

התביעה עוסקת בטענה מרכזית: הבנקים פשוט לא שילמו לציבור הלקוחות ריבית מספקת על הכספים שנותרו ביתרות זכות בחשבונות העו"ש. האירוע מכסה את התקופה שבין אפריל 2022, אז החלה עליית הריבית במשק, ועד 20 במאי 2025 – המועד שבו נכנס לתוקף תיקון 39 לחוק הבנקאות, שמחייב את הבנקים להציע ללקוחות חלופות השקעה.

בנק הפועלים לא נכלל בתביעה הנוכחית, בגלל שנגדו מתנהל הליך נפרד באותו נושא. אחד ההבדלים המרכזיים בבנק הפועלים הוא מנגנון בשם "עו"ש מקזז", שמקזז יתרות זכות וחובה באותו החשבון בכפוף לתנאים ולתקרה שנקבעו.

מאות מיליארדים שאינם נושאים ריבית

השופט שמואל בורנשטיין אישר להמשיך את ניהול התביעה בעילה של עשיית עושר ולא במשפט בלבד, בעוד עילות אחרות נדחו. הסעד שנבחן כעת במסגרת ההליך הוא פיצוי כספי רטרואקטיבי. בהחלטתו הדגיש השופט כי הציבור מחזיק במאות מיליארדי שקלים בחשבונות העו"ש, כספים שכמעט אינם נושאים ריבית עבור הלקוחות – בעוד הבנקים משתמשים בהם כמקור מימון נוח.

לפי נתוני התביעה, יתרות העו"ש של הציבור מסתכמות בכ-400 מיליארד שקל, מתוכם כ-236 מיליארד שקל שייכים למשקי בית ולעסקים קטנים. הריבית הממוצעת שהבנקים משלמים על הסכומים הללו עומדת על כ-0.1% בלבד. מנתוני התביעה עולה כי על כל 10,000 שקל שהוחזקו בעו"ש במהלך שנת 2025, הבנקים הרוויחו בממוצע כ-430 שקל – בעוד הלקוחות קיבלו כ-10 שקלים בלבד.

מי נכלל בתביעה ומה הצעד הבא?

הנזק לציבור הוערך בכ-3.6 עד חמישה מיליארד שקל עד יוני 2023, והסכום הלך וגדל לשיעור של יותר מ-15 מיליארד שקל בחישוב המורחב. הקבוצה שמיוצגת בתביעה כוללת לקוחות שהחזיקו ביתרת זכות של יותר מ-3,000 שקל ביום עסקים אחד, או יותר מ-1,000 שקל במשך שלושה ימי עסקים ומעלה.

חשוב להבהיר כי אישור ניהול התביעה הייצוגית אינו מהווה קביעה סופית כי הבנקים חייבים את הסכום הנתבע, אלא רק מאפשר להליך להמשיך להתברר. הבנקים מצדם צפויים לערער על ההחלטה לבית המשפט העליון.