בשקט בשקט, מתחת לרדאר, משהו יסודי ודרמטי משתנה במערכת הבריאות הציבורית של מדינת ישראל. דוח כוח האדם העדכני של משרד הבריאות, שפורסם בשנת 2024 (הדוח האחרון שמשרד הבריאות פרסם), מציג תמונה מטרידה של שינוי מודל כוח האדם הרפואי בארץ. מדובר במגמה שנמשכת לאורך השנים האחרונות ומשנה לחלוטין את פני הטיפול הרפואי בכל המוסדות הרפואיים בישראל.

הגידול החד במספר הרישיונות הניתנים לצוותים מהמגזר הערבי מעורר שאלות נוקבות: לצד מדיניות המדינה, שנמנעת מגיוס האוכלוסייה הערבית לצבא מסיבות הברורות לכל בר דעת, הולכת וגוברת התלות בהם בניהול ובמתן הטיפול הרפואי היום-יומי לחיי אדם.

הפרוגרס במשרד הבריאות: קדנציה שלמה – וכלום לא השתנה | פרוייקט מיוחד

עוד באותו הנושא

• בן גביר נגד המפכ״ל: "מתחנף לשמאלנים"
• חייל צה״ל הואשם: מסר מידע צבאי רגיש לגורם איראני
• אלימות משטרתית בהפגנת הפלג ליד בני ברק: שוטרים ירו רימוני הלם, כ-10 פצועים פונו | תיעוד
• הפגנת הפלג הירושלמי חוסמת את כביש 4 ליד בני ברק

הנתונים המספריים: זינוק של פי שלושה

הנתונים המספריים מתוך דוח משרד הבריאות מדברים בעד עצמם ומציגים את גודל השינוי. בשנת 2023, 45% מהרישיונות החדשים ברפואה שהונפקו בישראל ניתנו לערבים ולדרוזים. מדובר בזינוק דרמטי בהשוואה לשנת 2010, אז עמד הנתון על 18% בלבד – עלייה של פי 2.5 בתוך 13 שנים בלבד.
במספרים מוחלטים, מדובר על למעלה מ-1,100 רופאים ערבים מתוך 2,495 רישיונות חדשים שהונפקו באותה שנה.

המגמה אינה מצטמצמת לרופאים החדשים בלבד, אלא משתקפת היטב גם במבט כולל על המערכת: 27% (נכון לפרסום הדוח) מהרופאים הפעילים בישראל הם ערבים, נתון המבטא הכפלה של פי שלושה בהשוואה לעבר. לשם ההשוואה, ב-20 השנים שקדמו לתקופה זו (בין השנים 1990 ל-2010) עמד הגידול על 2% בלבד. נתון משמעותי נוסף שאנחנו חושפים מציג את מקור ההכשרה של הצוותים: בין הרופאים שקיבלו רישיון בשנים 2020–2022, רוב מוחלט של 84% מהרופאים הערבים למדו את מקצוע הרפואה במוסדות מחוץ לישראל.

תרחיש דומה בסיעוד וברוקחות

השינוי הדמוגרפי במערכת הבריאות אינו נעצר ברופאים בלבד, אלא משתקף בעוצמה גם במקצועות הפרא-רפואיים ובצוותי התמיכה:

• בתחום הסיעוד: אחוז הערבים והדרוזים עלה ל-28% מכלל הצוותים (לעומת 12% בלבד בשנת 2010) – עלייה של יותר מפי שניים, המסתכמת כיום בלמעלה מ-15,000 אחים ואחיות.

• בתחום הרוקחות: בשנת 2023 עמד אחוז הרוקחים הערבים והדרוזים על 49% (לעומת 33% בשנת 2010), המהווים למעלה מ-5,000 רוקחים. 51% מהם למדו בחו"ל, כאשר ירדן מובילה כייעד הלימודים של 21% מכלל הרוקחים.

• ברפואת השיניים: התחום היחיד שבו נרשמה ירידה, מ-64% מורשים בשנת 2013 ל-37% בשנת 2023.

אחמד טיבי דורש עוד תקנים

למרות הגידול החסר תקדים בכל קנה מידה, במערכת הפוליטית יש מי שעדיין בוחר לטעון לקיומה של אפליה. חבר הכנסת אחמד טיבי יזם דיון בוועדת הבריאות של הכנסת, בו טען כי "אלפי רופאים ערבים סיימו את ההתמחות ולא התקבלו כתקן, או שמועסקים ללא תקן", ודרש להחיל שקיפות מלאה בהליך הקבלה להתמחות בבתי החולים.

הנתונים הללו אינם מותירים מקום לספק: מערכת הבריאות הציבורית בישראל עוברת תהליך עומק של שינוי דמוגרפי ומבני מקיף, בעל השלכות ארוכות טווח על החברה והמדינה. כאשר כמעט מחצית מהרישיונות החדשים ברפואה וברוקחות ניתנים לאוכלוסייה שחלקה אינה מעוניינת בקיומנו, על המדינה והמערכת להתעורר מבעוד מועד ולפעול באופן אקטיבי להגדלת מספר הרופאים והצוותים הרפואיים מהמגזר היהודי. יעד זה מחייב הרחבה משמעותית של מקומות הלימוד בפקולטות לרפואה בישראל, מתן תמריצים ייעודיים לצעירים יהודים ולמשוחררי צבא הפונים למקצועות הרפואה, ויצירת מנגנונים שיבטיחו את יציבותה של מערכת הבריאות הציבורית – תוך שמירה על יתרון דמוגרפי וערכי במוסדות הרפואיים במדינה.