שחרור אחרוני החטופים

בכ"א בתשרי (13.10.2025) שוחררו עשרים החטופים החיים האחרונים משבי חמאס בדיוק במלאת שנתיים למלחמה: איתן מור, גלי וזיו ברמן, מתן אנגרסט, עמרי מירן, גיא גלבוע דלאל, אלון אהל, בר קופרשטיין, אביתר דוד, רום ברסלבסקי, יוסף חיים אוחנה, שגב כלפון, אבינתן אור, אלקנה בוחבוט, מקסים הרקין, נמרוד כהן, מתן צנגאוקר, דוד ואריאל קוניו ואיתן הורן.

בח' בשבט (26.1.2026) חולץ אחרון החללים החטופים רן גואילי במבצע צה"לי מיוחד. מעגל כאוב במיוחד נסגר. 

שאגת הארי

פרק מסעיר במיוחד במלחמה המדהימה שמתנהלת לעינינו בשלוש השנים האחרונות נפתח בשבת זכור, י"א באדר (28.2.2026). אז החלו ישראל וארצות הברית במבצע שאגת הארי נגד איראן, שנקרא כך על שם האריה השואג בתל חי (י"א באדר הוא יום נפילתו של יוסף טרומפלדור). 

שישה שבועות רצופים כתשו כוחותינו בשיתוף הצבא האמריקני את איראן ועריה, ובה בעת שב צה"ל לפעול בלבנון אחרי הפסקה של שנה וחצי. בגל הראשון של המתקפה, בשמונה בבוקר לפי שעון ישראל, נהרגו בתוך דקה אחת ארבעים בכירים איראנים, שהבכיר שבהם הוא שליט איראן עלי ח'אמנאי. 

נהרגו גם עלי שמח'אני, יועצו הבכיר של ח'אמנאי לענייני ביטחון וראש מועצת ההגנה האיראנית; מוחמד שיראזי, ראש הלשכה הצבאית של ח'אמנאי; עזיז נסירזאדה, שר ההגנה האיראני; מוחמד פאכפור, מפקד משמרות המהפכה האסלאמית; עבד א-רחים מוסאווי, ראש המטה הכללי של הכוחות המזוינים של איראן, ועוד רבים. 

שנת החזרה לצפון השומרון – וממש לא רק לשם

השבתם לתחייה של יישובי צפון השומרון החרבים היא מההתרחשויות ההיסטוריות המפעימות שנרשמו בשנה האחרונה, תיקון לגירוש 21 שנה אחרי צאתו לפועל והיפוך הכיוון, וההתיישבות הנוכחית בצפון השומרון כבר מתעלה על מה שהוחרב בהתנתקות: בכ"ג באדר (12.3.2026) חזרו עשר משפחות ראשונות לשכונה מוסדרת שהוקמה מחדש בחומש, היישוב שפונה יותר מ-300 פעמים בשני העשורים שאחרי הגירוש, היישוב שהיה בו רצף של אחיזה יהודית כמעט לאורך כל השנים הקשות הללו למורת רוח המדינה, שהיה לסמל המאבק על השבת גלגלי ההתנתקות לאחור. 

בגל הראשון של המתקפה, בשמונה בבוקר לפי שעון ישראל, נהרגו בתוך דקה אחת ארבעים בכירים איראנים, שהבכיר שבהם הוא שליט איראן עלי ח'אמנאי

שבוע אחרי חומש, בא' בניסן (19.3.2026), חזרו 17 משפחות ראשונות גם לשא-נור. במקום כבר אושרה בנייתן של 126 יחידות דיור. בל' באב (13.8.2026) שבו שלושים משפחות ראשונות ליישוב גנים, עוד אחד מארבעת היישובים שהחריב שרון בצפון השומרון. כעבור שבוע, בז' באלול (20.8.2026) נכנס גרעין משפחות גם ליישוב כדים הסמוך, וחידש את ההתיישבות במקום 21 שנים אחרי גדיעתו. בי"ח באלול (31.8.2026) הוקם לא הרחק משם, כקילומטר מבסיס הטירונים בזק המנוח של גולני, שננטש באינתיפאדה השנייה, יישוב חדש ששמו נעה, על שם אחת מבנות צלפחד שנחלתה הייתה באזור הזה. 

בכלל, מרוץ ההתיישבות ביהודה ובשומרון בשנה שחלפה עלה על כל מה שהכרנו זה עשורים רבים. בו' בניסן (24.3.2026) אישרה הממשלה באופן רשמי הקמה והסדרה של 34 יישובים חדשים ברחבי יהודה ושומרון – המספר הגדול ביותר שאושר אי פעם בהחלטה אחת – אולם חודשים נמנעה הממשלה מפרסום הידיעה כדי שלא להרגיז את האמריקנים תוך כדי הלחימה באיראן. מחתימת הסכמי אוסלו ב-1993 ועד כינון הממשלה היוצאת אושרו רשמית שישה יישובים חדשים בלבד ביהודה ובשומרון, והנה בהינף החלטה מאושרים פי חמישה-שישה מזה. עם החלטות קודמות הובילה הממשלה הנוכחית למהלך של הכרזה והסדרה של לא פחות מ-102 יישובים ונקודות התיישבות ביהודה ושומרון. 

אחד מהם, שנכיר בקרוב, הוא העיר שירה, שהיא למעשה הרחבה של ראש העין מזרחה אל מעבר לקו הירוק, לתחומי השומרון. העיר תשתרע בעזרת ה' על פני 9,500 דונם ועתידה לכלול עשרות אלפי יחידות דיור. באזור כבר פועלת חווה ששמה שיר לדוד, על שם דוד ליבי הי"ד, ששומרת על המקום האסטרטגי עד הגעת ההמונים להתגורר כאן. ביישובים שהחליטה לאשר הממשלה כלולה גם חוות הר בזק, בצפון-מזרח השומרון, שעל משמרתה נפל מנכ"ל 'עולם קטן' איתן אורבך ז"ל. מדובר באחיזה יהודית בנקודה חשובה במיוחד שהייתה עד כה ריקה מיהודים. 

ולא רק בשומרון: גם בגוש עציון יוקם יישוב חדש, קרן יער (יער אל-קרן), ופני קדם שבמזרח הגוש תחדל מלהיות שכונה של מצד ותהפוך ליישוב בפני עצמה. ואלו כאמור רק דוגמיות. 

כדי לעקוף את הליכי התכנון הארוכים ולאפשר אכלוס מהיר אישר בקיץ הקבינט תוכנית ענק: תקציב של 1.3 מיליארד שקלים הוקצה להקמת שכונות חלוץ – מבנים זמניים ותשתיות ראשוניות מואצות – בעשרות מהיישובים החדשים שאושרו. כך דבר ראשון עולים אל הקרקע, ואת כל שאר תהליכי הבנייה ארוכי השנים – הצעדים שהופכים מקום ליישוב של ממש – יעשו רק אחרי שיהודים כבר יתגוררו בפועל במקומות הללו. הממשלה גם אישרה יותר ממיליארד שקלים לפיתוח ולסלילה של כבישי גישה וצירי תנועה מרכזיים ליישובים החדשים הללו. 

לצד המהלכים הממשלתיים הרשמיים נרשם קצב מואץ של הקמת נקודות בשטח, ואין כמו דו"חות המעקב של ארגוני שמאל כדוגמת שלום עכשיו כדי לשמח אותנו עם צאת השנה בהתקדמות בניין הארץ. שם מדווחים בהרחבה גם על הנקודות הפיראטיות, והחידוש האחרון הוא 21 כאלו שהוקמו בשטחי B. 

בשלום עכשיו טורחים להבהיר את גודל התמורה ומדווחים: "עד הקמת הממשלה היו בשטחים 127 התנחלויות רשמיות, הוספת 102 התנחלויות היא גידול של כ-80% במספר ההתנחלויות הרשמיות". 

בו' בניסן (24.3.2026) אישרה הממשלה באופן רשמי הקמה והסדרה של 34 יישובים חדשים ברחבי יהודה ושומרון – המספר הגדול ביותר שאושר אי פעם בהחלטה אחת

בחודשים האחרונים דיווחה שלום עכשיו שהחוות היהודיות ביהודה ושומרון חולשות על מיליון דונם ועל כ-18% משטח יהודה ושומרון בכלל. מתוכם כ-750,000 דונם – שלושה רבעים – נתפסו מאז כינון הממשלה הנוכחית. לפי שלום עכשיו, נכון לאביב יש ביהודה ובשומרון 363 מאחזים, ו-212 מהם – יותר מ-58% – הוקמו תחת הממשלה הזו. גם הנתון הזה כבר אינו עדכני, ולאחרונה דווח שרק מאז רצח בניהו מלט בי' באב הוקמו לא פחות מ-15 נקודות לזכרו. 

ועוד חדשות טובות באדיבות שלום עכשיו: "מאז הקמתה, הממשלה העבירה להתנחלויות 25 אלף דונם ב-114 צווים – כמות השווה לזו ב-22 השנים שלפני כן גם יחד". באתר התנועה גם מדווחים שבחצי הראשון של 2026 נעקרו 18 קהילות רועים בדואיות ועוד שמונה נעקרו חלקית, ובסך הכול כ-1,700 פלשתינים נעקרו מבתיהם, יותר מבשנת 2025 כולה.

עלייה בעליית יהודים ארצה

הנתונים הרשמיים מדווחים דווקא על ירידה במספר העולים, אלא שמבחינת המדינה עולה ארצה הוא לאו דווקא יהודי, כי חוק השבות מאפשר גם ללא-יהודים לעלות ארצה. אחרי גלי "עלייה" אדירים מרוסיה ומאוקראינה בשנים האחרונות נרשמה אפוא בשנה החולפת ירידה מסוימת, וזה לכאורה מעציב עד שנזכרים שרובם המוחלט של העולים מאוקראינה ומרוסיה בשנים האחרונות, סדר גודל של יותר מ-90%, אינם יהודים. בנהירתם של לא-יהודים ארצה אכן נרשם קיטון מאז פרוץ המלחמה, כי אחרי הכול הם חסרי זיקה אמיתית לכאן, אולם לעומתם נצפית עלייה מתגברת והולכת מארצות המערב, ובמקרה הזה רובם המוחלט יהודים על פי ההלכה. 

בשנת 2025 עלו ארצה 22,122 עולים – כאמור, ירידה ניכרת במספר העולים הרשמי לעומת השנים הקודמות, שנרשמו בהן שיאים בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. בין יום העצמאות תשפ"ה ליום העצמאות תשפ"ו עלו לארץ 18,696 עולים. אולם בעוד העלייה ממזרח אירופה נחלשה, חל זינוק ממשי בבקשות לעלייה ובשיעור העולים ממדינות המערב, זאת בעיקר עקב הגידול החד באנטישמיות ברחבי העולם מאז פרוץ המלחמה. 

חלקם היחסי של עולי מדינות המערב – ארצות הברית, צרפת, בריטניה, קנדה ואוסטרליה – זינק מ-21% מכלל העולים ל-38%. בצרפת נרשם הגידול החד ביותר. מאז פרוץ המלחמה ועד אמצע 2026 פתחו תיקי עלייה רשמיים בסוכנות היהודית כ-80,000 יהודים ברחבי העולם. 

פתח למשפט העברי

"חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), התשפ"ו–2026" עבר בכנסת בה' בניסן (23.3.2026) והחזיר לבתי הדין הרבניים (ולהבדיל גם לאלו השרעיים) את הסמכות לשמש בוררים בסכסוכים אזרחיים, וזאת בדיוק עשרים שנה אחרי שהסמכות הזו נשללה מבתי הדין בפסק דין שערורייתי של בג"ץ. החוק מרחיב את סמכויות בתי הדין לסכסוכים אזרחיים: בתי הדין הרבניים והשרעיים הממלכתיים רשאים כעת לשמש בוררים ולדון במגוון רחב של עניינים אזרחיים וממוניים, כולל סכסוכי עבודה, חוזי שכירות, דיני קניין, נזיקין וסכסוכים כספיים. הפסיקה היא לפי הדין הדתי בלבד: אם הצדדים מסכימים להתדיין בפני בית הדין הדתי, הבוררות תתנהל ותוכרע אך ורק לפי דין תורה (או הדין השרעי) ולא לפי חוקי מדינת ישראל או עקרונות המשפט הישראלי הכללי. 

החוק מרחיב את סמכויות בתי הדין לסכסוכים אזרחיים: בתי הדין הרבניים והשרעיים הממלכתיים רשאים כעת לשמש בוררים ולדון במגוון רחב של עניינים אזרחיים וממוניים

סעיף חשוב במיוחד בחוק קובע שבתי הדין הדתיים מוסמכים לאשר בעצמם את פסקי הבוררות שלהם לצורך העברתם ישירות להוצאה לפועל, ללא צורך בקבלת אישור נוסף מבית משפט אזרחי כפי שנדרש בבוררויות רגילות. משרד המשפטים, כמה לא מפתיע, התנגד לחוק והזהיר שאנשים המקבלים הזמנה מבית הדין לבוררות "עלולים להיות מורתעים ולתת את הסכמתם שלא מתוך בחירה חופשית", כאילו מבית המשפט החילוני הם אינם עלולים להיות מורתעים.

רק מההתנגדות אפשר ללמוד על חשיבותו של החוק: אילה פרוקצ'יה, שופטת בית המשפט העליון בדימוס שנמנתה עם ההרכב בבג"ץ שקבע ב-2006 שבתי הדין הרבניים אינם רשאים לעסוק בבוררות, מתחה ביקורת על החוק וטענה: "החוק החדש אינו פלורליזם משפטי אלא הפיכה המסיגה אותנו שנות אור אחורה". 

"הרחבת סמכויות בתי הדין הדתיים היא פגיעה בשלטון החוק", קוננו גם באתר המכון הישראלי לדמוקרטיה. עורכת הדין דינה זילבר מתחה אף היא ביקורת על החוק וציינה: "מדובר בהחלשה נוספת של מערכת המשפט הממלכתית באמצעות חיזוק מערכת שמיישמת דין דתי אנכרוניסטי במקום דין אזרחי ומודרני, שנשים לא מכהנות בכלל בערכאותיה ושאינה מחויבת לעקרונות שוויון ולזכויות אדם שעומדים בבסיס שיטת המשפט הישראלית. זו מצידה תתקשה לאכוף חקיקה אזרחית מתקדמת שמתנגשת עם דין תורה, והתוצאה תהיה צעד נוסף בדרך להפיכת המדינה למדינת הלכה". 

ובתמצית: מערכת המשפט הקיימת רעועה כל כך, עד שדי במתן אפשרות למי שרוצים בכך לבחור בחלופה בעניינים מסוימים מאוד כדי למוטט את ברירת המחדל החילונית. בכירי המערכת מתיימרים לגונן על הדמוקרטיה בכלים רודניים למדי. 

מייד אחרי אישור החוק עתרו לבג״ץ העמותות הקרויות משום מה 'משמר הדמוקרטיה הישראלית' ו'ישראל חופשית' כדי שיורה על ביטולו של החוק, בטענה המופרכת שהוא פוגע שלא כדין בזכויות אדם ובעקרונות יסוד של השיטה הדמוקרטית בישראל. המשך יבוא. 

החזרה לבופור

צה"ל כבש בשנית את מבצר הבופור בלבנון בט"ו בסיוון (31.5.2026), בדיוק 26 אחרי נטישתו בנסיגה מדרום לבנון. הבופור נכבש לראשונה ב-1982 מידי מחבלי אש"ף בקרב קשה (שישה נופלים) של סיירת גולני ביום הראשון של מלחמת לבנון הראשונה. צה"ל החזיק במוצב 18 שנים, והוא היה לסמל השהייה בלבנון על שלל הטראומות שהדבר עורר בתודעה הישראלית ("הבוץ הלבנוני"). כעת נדרשו כמעט שנתיים של לחימה בלבנון כדי שצה"ל יתיר לעצמו לאחוז מחדש במבצר, והוא השתלט עליו ללא כל נפגעים. נקווה שהפעם לתמיד. 

הישגים כלכליים חלומיים תוך כדי מלחמה

כלכלת ישראל היא נס, נס שרק הולך ומתעצם, וזה התגלה ביתר שאת בתשפ"ו. לא שאין לאן להתקדם, ברור שיש, אבל העובדה שלמרות מלחמה מתמשכת וקשה שישראל לא ידעה כמותה הכלכלה ממשיכה לשבור שיאים, היא בגדר הבלתי ייאמן. ההישג הדרמטי של השנה הוא זרם ההשקעות הזרות הישירות בישראל, שזינק ל-26.2 מיליארד דולר, עלייה חדה של 78% בהשוואה לשנה הקודמת. ברבעון הראשון של 2026 נרשם הרבעון החזק ביותר אי פעם בשל השקעות בהיקף של 14.1 מיליארד דולר, מה שהציב את ישראל במקום השמיני בעולם בדירוג ההשקעות הזרות של ה-OECD. 

אחרי התכווצות זמנית ברבעון הראשון של 2026 בעקבות המלחמה נגד איראן ומבצע שאגת הארי רשם המשק הישראלי זינוק מרשים של 15.4% בחישוב שנתי ברבעון השני. קצב הצמיחה השנתי של בנק ישראל לכל 2026 התייצב על כ-4%, נתון גבוה בהרבה מממוצע מדינות המערב. האינפלציה ירדה השנה מ-2.5% ל-1.5%, והשקל התחזק ב-11% לעומת הדולר. הגירעון בתקציב המדינה ירד ל-3.3% (מ-4.7%). יחס החוב לתוצר עומד על 67.9%, נתון נמוך בהרבה מממוצע מדינות ה-OECD, העומד על 111%. בשוק העבודה נרשמה יציבות בשל שיעור אבטלה נמוך של 3.3%, לעומת 4.9% בממוצע מדינות ה-OECD. 

נרשם גידול מפתיע בהכנסות המדינה ממיסים, הפוך מהמצופה לתקופת לחימה ארוכה ומתישה. תחזית ההכנסות הממשלתית ממיסים עודכנה כלפי מעלה ב-17 מיליארד שקלים מעל התכנון המקורי והגיעה ל-567.4 מיליארד שקלים. ההכנסות הללו סייעו לממשלה לממן את הגידול הדרמטי בתקציבי הביטחון והשיקום בלי לפרוץ את המסגרות שנקבעו. 

בתחום הבינה המלאכותית ישראל ממשיכה לבסס את מעמדה כמעצמה טכנולוגית עולמית, ומדורגת במקום השלישי בעולם במסחר בבינה מלאכותית, במקום השישי בפיתוח ובמקום השביעי במחקר (מ-83 מדינות). 

נדרשו כמעט שנתיים של לחימה בלבנון כדי שצה"ל יתיר לעצמו לאחוז מחדש במבצר, והוא השתלט עליו ללא כל נפגעים. נקווה שהפעם לתמיד

כל זה זועק כשמשווים את המצב למדינה שממש כמותנו טעמה השנה את נחת זרועם של האיראנים ועמדה לכאורה בצד שלנו במלחמה: קטר. ובכן, קטר החלה את תשפ"ו חזקה, עשירה וביתרון כלכלי לא קטן עלינו, אולם מסיימת אותו פגועה וחבולה ובבעיה כלכלית לא פשוטה. למעשה הכלכלה של ישראל והכלכלה של קטר הציגו בשנה העברית היוצאת מגמות הפוכות לחלוטין: בעוד בישראל נרשמה מגמת צמיחה ואפילו זינוק, בקטר, ממש במקביל, נרשמה התכווצות חדה בכלכלה. קרן המטבע הבין-לאומית צופה צניחה של 8.6% בתוצר הקטרי ואפילו צפי להתכווצות דו-ספרתית. 

בישראל ההיי-טק והחדשנות הם מנוע הצמיחה המרכזי, ובקטר זה היה עד עכשיו ייצוא נפט וגז טבעי נוזלי. אלא שהמתקפות האיראניות בראס לאפן וסגירת מצרי הורמוז הביאו לצניחה של 96% בייצוא. קטר הצליחה להוציא רק 18 מכליות גז נוזלי לעומת 509 בתקופה המקבילה אשתקד. הייצוא החודשי, שהיה יציב ועמד על כ-7.2 מיליון טונות בחודש, קרס בחודש שחלף ל-0.4 מיליון טונות בלבד. 

מדוע יש פער קיצוני כל כך בין שתי מדינות שהיו לכאורה באותו צד של המתרס במבצע שאגת הארי השנה, כלומר לימין האמריקנים ונגד איראן? בין השאר כי בניגוד לשכנותיה, סעודיה למשל, לקטר אין צינורות עוקפים, והיא תלויה לחלוטין במצר הורמוז. הקשיים והחסימות במצר שיתקו לחלוטין את ייצוא הגז הטבעי שלה. הנזק הכספי אדיר: אובדן הכנסות האנרגייה מוערך במיליארדי דולרים מדי שבוע. 

הדו"ח מוכיח: למרות המלחמה הארוכה – הכלכלה הישראלית יציבה

מעבר להתכווצות התוצר המיידית קטר מתמודדת עם סיכון ארוך טווח שלקוחות עולמיים יחששו לחתום איתה על חוזים ארוכי טווח בשל חוסר היציבות באספקה. ייתכן שתשפ"ו מסמלת אפוא היפוך תפקידים היסטורי, וישראל נוטלת את הבכורה באזור מידי הקטרים המושחתים. זאת תוצאה נלווית של שאגת הארי שלא הובאה בחשבון מראש כלל, וגם כיום נוטים שלא לשים לב אליה. 

ובעוד קטר נאנקת, דווקא הגז הישראלי הוא אחת מסיבות הפריחה הכלכלית כאן: המשך הזרימה הסדירה של גז ממאגרי לווייתן, תמר וכריש גרם שבעוד באירופה – כן, גם באירופה – סובלים מתנודתיות קיצונית וממחירי אנרגייה מאמירים עקב המלחמות במפרץ ובין רוסיה לאוקראינה, מחירי החשמל והאנרגייה בישראל נותרו נמוכים בחצי מהממוצע באירופה. המבנה המיוחד של חוזי הגז בישראל, המבוסס על מחירים קבועים ארוכי טווח, הביא לניתוק חיובי מטלטלות השוק העולמי ולחסינות של הכלכלה שלנו. ואגב, כמעט מחצית מהפקת הגז מופנית לייצוא למדינות השכנות, מצרים וירדן, וזה הזרים מיליארדי שקלים נוספים לקופת המדינה וגם מאלץ אותן לחרוק שיניים ולשמור על יחסים תקינים איתנו. 

ובחקלאות: רובוטים מחליפים את הפלשתינים ואת העובדים הזרים

עוטף עזה, האזור המוכה כל כך במלחמה הזו, דווקא הוא עתיד להפוך כעת למעבדה עולמית של החקלאות העתידית. רובוטים, בינה מלאכותית וחיישנים חכמים ייבחנו בשדות העוטף בתוכנית חדשה שהיקפה 4.5 מיליון שקלים ותאפשר לחברות הזנק ישראליות להפוך פיתוחים חקלאיים מתקדמים למוצרים מסחריים. 

בשנה האחרונה הופך עוטף עזה ביוזמת המדינה לזירת ניסויים לדור הבא של החקלאות, והמדינה תעודד חברות לבדוק את המוצרים שלהן בתנאי אמת בשדות העוטף. בטכנולוגיות שיוכלו להשתתף בתוכנית יש מערכות בינה מלאכותית לניהול גידולים ולזיהוי מוקדם של מחלות, רובוטים אוטונומיים לקטיף, לשתילה ולגיזום, פתרונות לחיסכון במים, חקלאות מדייקת המבוססת על חיישנים ועל ניתוח נתונים וזנים חדשים העמידים בפני תנאי אקלים ומזיקים. המהלך מגיע על רקע אתגרים הולכים וגדלים בענף החקלאות העולמי: מחסור בכוח אדם, התחממות הכדור, מחסור במים והצורך להגדיל את התפוקה אגב צמצום המשאבים. את המטרה היה מי שהגדיר: לגדל יותר מזון בפחות מים, בפחות כוח אדם וביותר טכנולוגיה.

הגירעון בתקציב המדינה ירד ל-3.3% (מ-4.7%). יחס החוב לתוצר עומד על 67.9%, נתון נמוך בהרבה מממוצע מדינות ה-OECD, העומד על 111%

בכלל, הצורך להבטיח אספקת מזון עצמאית תחת אילוצי מלחמה ומחסור בידיים עובדות הזניק את החדשנות החקלאית, בפרט בשנה החולפת: השנה נרשמה פריסה מסחרית נרחבת של רובוטים אוטונומיים לקטיף פירות וירקות ורחפנים חכמים לניהול מטעים. הטכנולוגיות הללו פתרו חלק ניכר מהמחסור בפועלי בניין וחקלאות בשטחי העוטף ובצפון.

בנת ג'ביל איננה

צאו וראו מה בין קרב בנת ג'ביל 2006 לקרב בנת ג'ביל 2026. במלחמת לבנון השנייה התנהלו בעיר קרבות קשים בין צה"ל לחיזבאללה, שנפלו בהם שמונה לוחמי גולני, וכשמונים חללים נמנו לאויב. הקרב הסתיים אז בלי שצה"ל כבש את העיר. לעומת זאת בקרב בעיר הזו ב-2026 אומנם נפצעו 11 מלוחמינו, אולם חוסלו כמאתיים מחבלים לפחות ונשבו שלושה מחבלי חיזבאללה. 

באצטדיון של בנת ג'ביל נאם חסן נסראללה באביב 2000 את נאום הניצחון שלו, שנודע עד היום בגלל הביטוי "קורי עכביש" ביחס לישראל. ב-2010 ביקר בבנת ג'ביל נשיא איראן דאז מחמוד אחמדינז'אד. 

לאחר ששב חיזבאללה לירות לעבר ישראל עם פרוץ מבצע שאגת הארי, צה"ל כיתר את העיר. בכ"ה בניסן (12.4.2026) החלו כוחות צה"ל בכניסה קרקעית לבנת ג'ביל לאחר כיתור של כמה ימים. מאז צה"ל משמיד את העיר בשיטתיות. רובה המוחלט מושמד, הקסבה מחוקה, ואצטדיון הכדורגל של נסראללה וקורי העכביש הפך לארגז חול. המגמה היא למחוק לחלוטין את בנת ג'ביל. בקרוב לא יישאר ממנה זכר. 

יש כשרות בישראל

שבוע וחצי לפני פיזור הכנסת חוקקה הכנסת את חוק הכשרות החדש, שתפקידו להסדיר את מערך הכשרות הממלכתי. 

למרות התנגדויות עזות שכללו הצגת נתונים חסרי בסיס על תקציבי עתק שיצריך החוק, העבירה אותו הכנסת, והוא עתיד להביא לבשורה של ממש במערך הכשרות: לראשונה מאז קמה המדינה מקבלת עליה אחריות על מערכת הכשרות הממלכתית שלה, מפרידה משגיח ממושגח ומחייבת העמדת נהלים אחידים ושקיפות.

בדקה ה-90 הקואליציה העבירה את חוק הכשרות וביטלה את רפורמת כהנא

אחרי שלושים שנה: בנייה ב-E1

E1 הוא השם הסתמי עד מאוד שהעניקה מדינת ישראל לשטח של כ-12 קילומטר רבועים המחבר בין ירושלים למעלה אדומים, שסופח לגבולות המוניציפליים של מעלה אדומים. כבר ב-1994 ייעדה ישראל את השטח לבניית שכונת מגורים כדי ליצור רצף התיישבות ישראלי בין מעלה אדומים לירושלים. 

ראש הממשלה יצחק רבין הוא שחתם על הצו הראשון שסיפח את שטח E1 למעלה אדומים והורה על תכנון השטח, אולם היוזמה הוקפאה שוב ושוב בלחץ בין-לאומי, מהסיבה הפשוטה שבנייה יהודית בנקודה האסטרטגית הזו תפריד ללא יכולת איחוי בין שני חלקי המדינה הפלשתינית העתידית, רמאללה–שכם–ג'נין מצפון ובית לחם–חברון מדרום, ותשבש את התוכניות ליצור רצף ערבי בין שני החצאים. 

בה' באלול (18.8.2026) פורסמו סוף סוף ברשומות מכרזים ראשונים לבנייה בשטח הזה. שבע מדינות – בריטניה, צרפת, גרמניה, איטליה, הולנד, קנדה ונורווגיה – הודיעו על התנגדותן לבנייה במתחם וגינו את החלטת הממשלה, וארגוני שלום וזכויות אדם עתרו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד התוכנית, אולם נראה שאחרי עיכוב ממושך מאוד העגלה יצאה לדרך.