המכשול הטבעי שהתנשא לגובה עצום היה הדבר היחיד שהצליח לבלום את סיר הלחץ שבעבע במחומש הכפרים בצפון השומרון מלגלוש אל בקעת הירדן הסמוכה. גדודי טרור שרחשו בקסבות הערים טמון וטובאס הציבו מארבים לכוחות צה"ל, התחמשו עד צוואר וניסו להרחיב את פעילותם לשטחים נוספים.
למרות התסיסה המסוכנת בלב הכפרים נותרו באופן חריג יישובי הבקעה חודשים ארוכים מחוץ לעין הסערה. גל הטרור שיצא מצפון השומרון והכה במקומות רבים בארץ פסח דווקא על היישובים שבמרחק נגיעה והיו איכשהו ליישובים ביקום מקביל.

הסיבה המרכזית לכך לא הייתה קו הגנה איתן של כוחות צבאיים מובחרים אלא גבול בראשיתי שעמד בפני מחבלי הגדודים: קו טופוגרפי הררי נמתח לכל אורך ספר המדבר מצפון לדרום וחצץ בפועל בין השומרון רוחש המחבלים לעמקים ממזרח. אלו לא היו רק הרים, אלא רכסים של ממש שביניהם מעברים צרים. הר בזק בצפון, ומדרום לו גדיר וטמון. בצה"ל ניצלו זאת היטב, שמו פילבוקס או מחסום צבאי בכל אחד מהמעברים שבין ההרים, וכך הקשו על המחבלים עוד יותר לפרוץ החוצה. הדבר אומנם בלם זמן ממושך את גלישת הטרור מזרחה, אך גם הציב בפועל גבול לצד הישראלי.

קריסת הגבול

רכס ההרים היה למחסום תודעתי ופיזי, וממערב לו צמחה באין מפריע אוטונומיה ערבית. איש לא הודה במפורש, אך במערכת הביטחון התעניינו פחות במתרחש שם, מעבר להרי החושך, ובחרו להתמקד במניעת זליגה למקומות אחרים. אלא שכמו כל מחסום או גבול סטטי, אימתני ככל שיהיה, גם הגבול הזה קרס באחד הימים.

השולט בהר ישלוט בארץ: התוכנית המסוכנת של הרש"פ לכיבוש המעוזים ביו"ש | אלישע ירד

אחרי סדרת תצפיות ותכנון קפדני החליטו ב-2022 שלושה מחבלים מצפון השומרון לרדת לבקעת הירדן ולבצע דווקא שם פיגוע רצחני. רכובים על גבי טנדר איסוזו בעל מכל סולר ענקי וחמושים ברובי M16 הם יצאו לדרך בשבילי עפר, ובחסות ההשתלטות הערבית הטרייה הצליחו לחצות את העמק שבין ההרים גדיר וטמון בלי שזוהו. הם עלו על כביש אלון וחיכו לטרף קל. אוטובוס של טירונים שעבר בציר נבחר מייד למטרה המושלמת.

הם פתחו לעברו באש תופת, וכשחשבו שהחיילים נפגעו החלו להתיז על האוטובוס סולר בניסיון לשרוף בחיים את הנותרים. כמה מאות מטרים אחרי שסבו על עקביהם השתבשה תוכנית המילוט. מכל הסולר שנותר בטנדר עלה באש, והמחבלים ניסו להימלט ברגל. שניים מהם נפצעו באורח קשה ונתפסו, אך השלישי הצליח להימלט וחוסל רק כעבור חודשים ארוכים. שנתיים לאחר מכן שוב הכה גל טרור בכבישי הבקעה השלווים.

חוליית מחבלים יצאה מטובאס דרך הוואדי שבין הר גדיר להר בזק, ארבה לרכבים יהודיים בציר אלון וירתה למוות ביונתן דויטש הי"ד.  ציר מילוט נוסף סמוך להר בזק הוכן מראש, ורכב הטויוטה הגנוב שבעזרתו בוצע הפיגוע נמצא נטוש בשטח פתוח. ברשתות הערביות עוד פורסם תיעוד של האמר צבאי מנסה לדלוק אחר המחבלים בנתיב בריחתם, אולם הם, שהתמצאו בשטח, הקדימו אותו בדקות יקרות וארוכות.

שיתוף האלוף

שני הפיגועים הללו היו אזעקת השכמה מהדהדת בקרב אנשי החוות הסמוכות. מיום ליום הלכה והתחדדה ההבנה שאת החוות שהוקמו בעמקי הבקעה המצהיבים יש להרחיב מייד גם לראשי ההרים. בסיוע של פעילים מבנימין שהגיעו לתגבר יצאה לדרך תוכנית שסימנה יעד: תקיעת יתד בהר בזק, הצפוני שבשלושת ההרים.

ראש חץ בדמות חווה נודדת ועדר פרות החל לחתור מערבה מהיישוב מחולה. השטח סבל מהפקרות קשה, וההתקדמות לוותה באתגרים שצצו בכל יום: פלישה ערבית מסיבית לשטחי אש צה"ליים, תושבי כפרים שחשו בעלי הבית באזור, וגם מערכת ביטחון שעדיין התקשתה להבין את חשיבות המהלך. מראה ההר שהתנשא באופק הזכיר בכל יום את חיוניות המשימה, עד שצץ רעיון במוחו של אחד החוואים.

"בואו נביא את מפקד הפיקוד לכאן, לשטח. ברגע שהוא יעמוד על ראש ההר הוא כבר יבין הכול". לא חלף זמן רב, והאלוף בלוט ניאות להגיע לבחון את האירוע מקרוב. הציץ ונפגע. במקום שיצטרכו להסביר ולשכנע, השקיף בלוט לכל עבר ופרס בעצמו את הסיבות שמחייבות שליטה ביטחונית בהר. נקודת תצפית על בקעת הירדן, מעוז שליטה ופיקוח על מחומש הכפרים כולו, מניעת הברחות מהגבול לצפון השומרון, נקודה להקמת בסיס מודיעין ופיקוח ועוד.

מגורם שהסתכל על תפיסת השטח בחשדנות מהולה בעוינות, הצטרף האלוף למהלך ואישר הקמת חווה בראש ההר לצד בסיס צבאי. החלטת הקבינט שהגיעה לאחר מכן השלימה את המהלך. החווה אושרה להפוך ליישוב, ויישוב אושר גם בהר טמון. גם בהר גדיר בעז"ה עתידה לקום בקרוב חווה אחרי סדרת עיכובים ארוכה.

היישובים לישראלים והמרחב לערבים?

העלייה לשורת ההרים הללו פתחה לפתע צוהר רחב לכל אזור צפון השומרון. תפיסת העולם שגרסה כי היישובים בשליטה ישראלית אך המרחב שייך לערבים קרסה, ובגורמים רבים חלחלה ההבנה שיש לתפוס גם את השטחים הפתוחים ואת מעוזי השליטה שבהם. היישובים שהוקמו בשנה האחרונה במרום יהודה, בהר עיבל ובהר חצור הם רק כמה מהדוגמאות לשינוי הזה. אבל בהרים הללו, שמוגדרים שטחי C, אישרה המדינה לכונן התיישבות יהודית, ואילו בפסגות הרים רבות אחרות, שהוגדרו שטחי A ו-B, נמנעה עד כה האפשרות הזו.

במרבית המקרים אף מדובר בהרים שטרם נכבשו והם עדיין שטח פתוח, אך למרות זאת כל ניסיון היאחזות בהם נתקל בפינויים ובהרס. סטטוס הקרקע שהוגדר בהסכמי אוסלו בכלל לא נמצא בלקסיקון של האויב. אם הרכס שולט על הציר או על היישוב הסמוך, זהות האות באנגלית תהיה הדבר האחרון שיעניין אותו כשיבחר למקם שם את עמדת הירי או מגדל התצפית.

השליטה סביב היישובים ובפאתי הגושים הערביים ביהודה ושומרון חשובה, אך כל אדם מבין כיום שבלי נוכחות גם במעוזים האסטרטגיים שבעומק יוכל האויב לבסס שם אוטונומיה עצמאית מסוכנת. בהמשך לטור שפורסם כאן בשבוע שעבר, נערוך היכרות הפעם עם עוד עשרה הרים שחיוניים להשגת ריבונות ישראלית ביהודה ושומרון.

אל ההרים הגבוהים

הר בזק. נקודת השיא: 713 מ'

נמצא על התפר שבין בקעת הירדן לצפון השומרון. בראש ההר שוכנת חווה שמגדלת עדר בקר הרועה במרחב, לצד יישוב בהקמה. במקום יש גם מוצב צבאי מחלקתי. ראש ההר מוגדר שטח C, אך שיפוליו המערביים כבר מוגדרים שטח A. ההר צופה על בקעת תיאסיר עד לפאתי הר גדיר מדרום, כפרי צפון השומרון ממערב, רכס הגלבוע מצפון ושטחים רבים בבקעה ממזרח. בדרך אליו מיישובי הבקעה, סמוך לכפר ברדלה, שוכנת חווה נוספת.

הר גדיר. נקודת השיא: 712 מ'

נמצא על התפר שבין בקעת הירדן לצפון השומרון. ראש ההר מוגדר שטח C, אך מורדותיו הצפוניים והמערביים כבר מוגדרים שטח A. ההר שולט שליטה מלאה על העיר טובאס שפרוסה לרגליו ועל בקעת טמון, שמשתרעת עד לכביש אלון וליישוב בקעות. גדיר הוא השני בשרשרת ההרים שחוצצת בין ההר לבקעה. הקמתה של החווה בראש ההר תוכננה לצאת לפועל כבר לפני כמעט שנתיים, אולם עד היום עיכבו אותה כל מיני גורמים במערכת מסיבות תמוהות. פעילים באזור מעריכים כי לאחר עיכוב ממושך יצא המהלך לפועל בזמן הקרוב.

טמון. נקודת השיא: 588 מ'

נמצא על התפר בין בקעת הירדן לצפון השומרון. למרות גובהו הנמוך למדי, הוא השלישי ברכס שחוצץ בין ההר לבקעה ושולט באופן ברור על בקעת טמון ועל העיירה טמון שפרוסות לרגליו. שיא הגובה בהר מוגדר שטח B, אך בחלקו המזרחי והנמוך יותר, שמוגדר שטח C, הוקמה לאחרונה חווה יהודית שעתידה בעז"ה להפוך בקרוב ליישוב רשמי לאחר שאושרה בקבינט. בשנים האחרונות פעלו ברשות הפלשתינית באינטנסיבית לתפיסתו, בין השאר באמצעות הצבת דגל אש"ף ענק בראשו, פריצת צירים והכשרת שטחים חקלאיים.

תל אל-מוצלה. נקודת השיא: 430 מ'

ההר מוגדר שטח A ושוכן מעל עמק דותן, בצפון השומרון. אף שגובהו אינו מגיע אפילו ל-500 מטרים, הוא גבוה בהרבה מסביבתו, ולכן הוא נקודת שליטה מרכזית. הוא צופה על הרים רבים בצפון השומרון מדרום ועל עמק יזרעאל מצפון. לפני מלחמת ששת הימים הוצבה במקום סוללת תותחנים ירדנית שטיווחה ללא הרף את בסיס חיל האוויר ברמת דוד, אירוע שהביא בסופו של דבר לפתיחת המבצע לידי כיבוש ג'נין ופרבריה.

נח"ל עירית. נקודת השיא: 663 מ'

נמצא בנקודת מפתח מרכזית בלב צפון השומרון שמחברת למעשה בין הרכסים הסמוכים לחומש ובין בזק וגדיר. ההר שולט על העיר טובאס ממזרח ועל העמקים שממערב לו. לפני הסכמי אוסלו הוקמה במקום היאחזות נח"ל מתוך הבנה של חשיבות הנקודה, אך כיום ההר כולו מוגדר שטח A. בשנים האחרונות שימש ההר לסירוגין שטח אימונים לחיילי צבא הרשות הפלשתינית ושטח היערכות למחבלי גדוד הטרור בטובאס.

ג'בל חוריש. נקודת השיא: 764 מ'

נמצא בלב צפון השומרון, ממזרח ליישובים חומש ושא-נור. מרבית ההר מוגדרת שטח A, אך חלקו הצפוני הוגדר שטח B לאחר ששימש שטח אש לפני האינתיפאדה השנייה. ההר הוא נקודת הגובה הבולטת ביותר באזור, וחולש על בא"ח צנחנים לשעבר ועל כביש הגישה משא-נור ליישובים גנים וכדים. באופן חריג, רכס חוריש כולו נותר שטח פתוח שיש בו השתלטות ערבית דלילה, והיאחזות יהודית בו היא דבר ריאלי לגמרי. שליטה יהודית בג'בל חוריש ובנח"ל עירית, שנצפה ממנו בבירור, תיצור רצף טריטוריאלי יהודי מצפון השומרון לבקעת הירדן.

תל ארומה. נקודת השיא: 843 מ'

שוכן מדרום לרכס הגדעונים שבאיתמר וחוצץ בינו ובין כביש 505 והיישוב רחבעם. בראש ההר, שמוגדר שטח B, שוכן מבצר חשמונאי עתיק, מהמרשימים בארץ, שעבר הרס קשה ושוד עתיקות. בשנים האחרונות פעלה הרשות הפלשתינית עם ערביי הכפרים הסמוכים ביתא ועקרבא להשתלט על ההר במסגרת התוכנית לכיבוש מעוזי השליטה ביהודה ושומרון, הציבה דגל אש"ף ענקי בראשו ואף הקימה אוהל התנגדות, שפעילי טרור מטעמה שהו בו חודשים ותקפו באלימות יהודים שניסו להגיע למקום. בהר גם פעלה עד לא מכבר מזבלה ערבית פיראטית שהפיצה עשן רעיל ליישובי האזור, אך לאחר מאבק ממושך נפסקה פעילותה. בחודשים האחרונים נעשים מאמצים גדולים לכינון נקודת התיישבות יהודית בהר.

ג'בל טרוגה. נקודת השיא: 801 מ'

שוכן בין היישובים נופי נחמיה ומעלה לבונה, על התפר שבין בנימין לשומרון, וחולש על כביש 60, צומת רחלים ויישובי הסביבה. ראש ההר מוגדר שטח A, ושיפוליו – שטח B. בפסגתו הקימה הרשות הפלשתינית אנטנות לקליטה סלולרית, והיא פועלת באינטנסיביות עם ערביי הסביבה להקים בתי קבע לצורך ביסוס השליטה בו. הכפר לובאן א-שרקיה הוביל בשנים האחרונות מערכה לכיבוש צידו המזרחי של ההר, פרץ כבישים והקים מבנים, ובצידו הצפוני של ההר פועלת בימים אלו חמולת המרצחים אבו סנינא מחברון להקים שישה בניינים לבני החמולה. עדיין אפשר לכונן בהר התיישבות יהודית, אך עיכוב של שנה או שנתיים נוספות עלול לגרום להחמצת המועד.

רכס 917. נקודת השיא: כשמו

שוכן בצידו הצפוני-מערבי של ואדי חרמיה בבנימין וחולש על כביש 60 וצומת המשטרה הבריטית. ראש הרכס הוגדר בהסכמי אוסלו שטח A, ושיפוליו – שטח B, חרף קרבתו לציר התנועה המרכזי ביהודה ושומרון. בשל האפקטיביות שגילה המחבל בפיגוע הירי הקטלני שהתרחש בתחילת שנות האלפיים במחסום הצבאי בצומת וגבה את חייהם של עשרה בני אדם, האיצה הרשות הפלשתינית את תוכניותיה להשתלטות על הרכסים הסמוכים.

על ראש הרכס מכיוון הכפרים סִנגִ'ל וגִ'לג'יליה נפרצו ונסללו בשנים האחרונות כבישים, ובתים ערביים הוקמו כדי שישמשו בעתיד עמדות שליטה על הציר.  בתנועת רגבים ניהלו מערכה משפטית ממושכת נגד הבנייה המסוכנת ברכס, אולם מאחר שהשטחים הוגדרו בשליטת הרשות, סירבה המדינה לפעול בעניין. לפני כשנה החל לרעות במקום עדר צאן יהודי מחוות צור לבבי, היושבת מדרום לצומת, ולאחר כמה חודשים הוקמה במקום נקודת התיישבות קבועה.

תל אל-חדב. נקודת השיא: 797 מ'

נמצא בדרום הר חברון ומוגדר שטח B. ההר שוכן מדרום ליישוב עתניאל וחולש על האזור כולו. בשל מקומו בקצה רמת דהריה, יש מההר תצפית נרחבת עד לגדר המערכת ואחריה, וכן מזרחה. על ראש ההר כבר יש בנייה ערבית של עשרות מבנים, אך חלקים אחרים בו טרם נתפסו ויכולים להיות נקודה להתיישבות יהודית. הבנייה הערבית במקום היא שלוחה של הכפר עלקה אל-פוקא, המזוהה עם הכפר גולות עילית המקראי, שהעניק כלב בן יפונה לבתו.

בהכנת הכתבה סייעו מאיר אטינגר ובן ציון אפרסמון