בניגוד לשרים אחרים ברשות הפלשתינית, הכיר ואליד עסאף את המערכה על השטחים הפתוחים לא רק מהחדר הממוזג. הוא לא צמח במסדרונות הנוצצים של קריית הממשלה ברמאללה אלא בא מהשטח, היישר משנים ממושכות בכלא הישראלי בגין פעולות טרור.
השילוב שהחזיק, בין יכולת ארגונית, ראייה אסטרטגית רחבה ולחימה שכם אל שכם, זיכה אותו בתפקיד הנחשק: השר למאבק בהתנחלויות ובגדר.
משימתו של המשרד שעמד בראשו הייתה בדיוק כשמו: מאבק, גם אלים אם נדרש, בהתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, כדי להצר את צעדיה ולוודא שבמקומה תוקם מדינה פלשתינית. בתקופת הזוהר של הרשות הפלשתינית הכריז עסאף במפתיע באחד הימים על תוכנית אסטרטגית חדשה שיוצאת לדרך. בשלהי שנת 2020 למניינם הגיעה לשיא חדש פעילותה של הוועדה למאבק בהתנחלויות בראשותו של עסאף.
ההתיישבות החלוצית רק החלה להתעורר ולהשיב מלחמה שערה כשהרשות הפלשתינית כבר סיכמה 11 שנות פעילות לפי תוכנית פיאד.
בתוך חודשים אחדים יזמה הוועדה עשרות התפרעויות אלימות נגד חוות וגבעות חדשות שקמו, ארגנה פרובוקציות אלימות במסגרת המסיק וערכה שורת מבצעי בזק להשתלטות ולקביעת עובדות בשטח במאחזים ערביים בנקודות אסטרטגיות. דפוס הפעולה האלים של עסאף ופעיליו היה קבוע וצפוי, אולם איש לא נעצר.
עסאף, מסופק מרשימת ההישגים שקטף במערכה על השטחים הפתוחים, החליט לזנק ליעד השאפתני הבא. עם רכזי השטח במשרדו שמרביתם אף הם מחבלים משוחררים – שרטט השר הפלשתיני תוכנית שהציבה ליעד את כיבוש פסגות ההרים הגבוהים ביהודה ושומרון.
האסטרטגיה של התוכנית הייתה פשוטה: נוכחות במרחב הפתוח היא דבר נחמד, אך מי שיתפוס את השליטה במעוזים הגבוהים הללו הוא שישלוט על הכול ברגע האמת.
הרש"פ השיקה תוכנית לכיבוש 17 פסגות הרים ביו"ש
לתוכנית נבחר השם המתעתע והתמים "הקמפיין הלאומי להגנת פסגות ההרים". הגנה מפני מי? מפני המתנחלים, כמובן. בהשקת הקמפיין, שנערכה בהר עיבל, הודיע עסאף כי התוכנית תכלול בשלב ראשון 17 פסגות הרים ברחבי יהודה ושומרון. התוכנית החלה לפעול מייד, וממש לא כללה רק הצהרות וכנסים. היעד שהוצב היה כיבוש הפסגות במהירות האפשרית.
עם מועצות הכפרים החלה הרשות בהנגשת הנוכחות הערבית לרכסי ההרים. צירי עפר נפרצו ונסללו בכורכר ובאספלט בתוך זמן קצר, תשתיות של מים וחשמל הוקמו, ובמשרדו של עסאף עברו לקביעת עובדות בשטח. מאות עצי זית ניטעו במורדות ההרים באירועים רבי משתתפים. כמה ימים של עבודת טרקטור, יממה של נטיעות עם עשרות פעילים, ואפשר לסמן וי על תפיסת שטח עצום בהשקעה מועטה.
אחרי הנטיעות הגיעה הבנייה, שהלכה וצמחה כפטריות אחרי הגשם.
בתוך שנים אחדות נתפסו רכסים שולטים שהיו הרי טרשים והפכו לשלוחה קדמית של הכפר הסמוך. הרשות הפלשתינית פיתחה את התשתיות, סבסדה עלויות, תרמה חומרי בניין, וערביי האזור מצידם מיהרו להסתער על המציאה. כדי להבין ולו במעט אילו יעדים סימנה הרשות הפלשתינית, היכן ניטש קרב איתנים בימים אלו ממש ואילו נכסים אנו עלולים לאבד בכל רגע, נערוך השבוע היכרות חלקית עם מעוזי השליטה ביהודה ושומרון.
ראשי ההרים
גובה ההר מעל פני הים הוא ללא ספק אחד האלמנטים המרכזיים שהופכים רכס למעוז שליטה חיוני, אך לא תמיד דווקא ההרים הגבוהים ביותר הם הראשונים ברשימת הנקודות האסטרטגיות. הכול תלוי למעשה במרחב שסביב כל נקודה. אם ההר גבוה בהרבה משכניו, באופן אוטומטי הוא יהפוך לנקודת שליטה מרכזית. ובכל זאת, מאחר שבמרבית המקרים הפרמטר הזה מעניק יתרון רב, נפתח השבוע בסקירת עשרת ההרים והרכסים הגבוהים ביותר ביהודה ושומרון.
רכס חלחול
נקודת השיא: נבי יונס, בית ענות, 1,024 מ'. הרכס חולש על כביש 60 שמוביל לחברון וצופה עד ליישוב כרמי צור ומרכז גוש עציון. שנים פעלה הרשות הפלשתינית לתפוס את כיפות ההרים שבו ואף הקימה עם ערביי הכפרים בתים וחקלאות ענפה על שיפוליו ושדרתו.
אחרי קרוב לשני עשורים של מאבק שניהלו תנועת נחלה ותושבים מהאזור, הוקמה לפני כשנה על הרכס נקודת ההתיישבות מעלות חלחול, ואושרה בהמשך באופן רשמי להפוך ליישוב קבע. היישוב הוקם באחת הכיפות שבראש הרכס, אך לא בשיא גובהו. על אחת הכיפות שהן נקודות השיא חולשת כיום גבעת בית ענות, שהוקמה אחר כך באמצעות רעיית צאן, והכיפה השנייה שוכנת מעל צומת הזכוכית ועדיין נמצאת בשליטה ערבית.
טבעת חנק של בנייה ערבית מרחק נגיעה מרכס בעל חצור
רכס בעל חצור
נקודת השיא: תל אלעצור, 1,016 מ'. הרכס חולש על היישובים עפרה וכוכב השחר, וצופה למעשה כמעט על כל ההרים ביהודה ושומרון, מהשומרון ועד לגוש עציון. שנים היה מופקר לחלוטין למעט בסיס בקרה אווירית רגיש ואסטרטגי, שהלך והוקף בטבעת חנק של בנייה ערבית שטיפסה עד למרחק נגיעה ממנו. בשנים האחרונות הרכס מתמלא בחוות ובגבעות הסודקות את טבעת החנק הערבית, אך עבודה רבה עוד נשארה.
אחת הכתפיים ברכס, שמתנשאת לגובה של 940 מטרים ושוכנת סמוך לכפר מזרעה א-שרקיה, עדיין נותרה מופקרת ומהווה סכנה ביטחונית חמורה. במקום בנייה ערבית מסיבית ועבודות פיתוח ללא הפסקה. לפני כשנתיים עמד צלף ערבי על ההר, שמוגדר באופן אבסורדי שטח B למרות היותו עמדת תצפית ברורה על כביש 60, ביצע ירי מדויק מנשקו ופגע בשוטרת מג"ב שעמדה במרחק של 800 מטרים מהמקום.
בנס נפצעה השוטרת פצעים בינוניים בלבד, אך הכוח לא הצליח לחסל את המחבל, והוא נמלט מהמקום. בחודשים האחרונים פתחה חוות צור לבבי, שיושבת בוואדי חרמיה, מאהל רועים לקיץ לרגלי הרכס, והעפילה יום-יום עם עדר הצאן אל ההר כדי לשמור על הנקודה האסטרטגית. חרף תרומתם הביטחונית האדירה שלח השבוע מפקד אוגדת איו"ש קובי הלר כוחות מג"ב להחריב את המאהל ולהחרים את עדר הצאן. נכון לרגעים אלו הרועים מסרבים להתייאש, והמאבק על השליטה בהר נמשך.
רכס סעיר–כוזיבה
נקודת השיא: ראס טווארה, 1,012 מ'. הרכס שוכן ממזרח לרכס חלחול, מורכב מכמה פסגות שמוגדרות שטח B ונמצא כיום בשליטה ערבית מלאה. במקום שכנו בעבר היישובים הקדומים ציעור וכוזיבה. בר כוכבא, שהיה כנראה יליד המקום, נקרא בשמו הראשון בר כוזיבא, על שם מקום מגוריו.
השליטה ברכס חיונית לחיבור מרכז גוש עציון למזרחו
מההר נובעים מעיינות רבים שמהם אספה האמה שהובילה לירושלים את המים דרך מנהרות וגשרים. השליטה ברכס חיונית לחיבור מרכז גוש עציון למזרחו, שנכון להיום מנותקים זה מזה על ידי גוש ערבי עוין.
חברון–קריית ארבע
נקודת השיא: גבעת החרסינה, רכס האלף וגבעת גל (ג'בל ג'אליס), 1,008 מ'. נקודות הגובה מיושבות על ידי יהודים, וסביבן בנייה ערבית צפופה.
נווה דניאל–אלעזר–אפרת
נקודת השיא: מצפור האלף, 996 מ'. האזור כולו מיושב על ידי יהודים. נקודות גובה נוספות: נווה דניאל: 984 מ', שדה בועז: 956 מ', ראש צורים: 955 מ'.
הר עיבל
נקודת השיא: 940 מ'. ראש ההר מוגדר שטח C, אך מורדותיו כמעט עד שיא גובהו מוגדרות שטחי B ו-A. שנים ניהלה הרשות הפלשתינית מבצעים רבים לביסוס השליטה בהר, שנותר ריק מיהודים למעט בסיס צבאי קטן ששכן בראשו. המאבק הערבי לתפיסת הרכס כלל פריצת תשתיות, הכשרת שטחים חקלאיים והתקפות טרור רבות נגד חווה יהודית שהוקמה בו ופונתה לבסוף בלחץ הרשות הפלשתינית.
לאחרונה הוקם בראשו יישוב יהודי לצד נקודת התיישבות נוספת בשיפוליו המזרחיים, לכיוון מזבח יהושע. ביתר מורדותיו עדיין יש סכנת השתלטות ערבית או כזו שכבר מתרחשת בפועל.
הר גילה
נקודת השיא: 927 מ'. בראש הרכס, שנמצא בחלקו הצפוני של גוש עציון, יש יישוב יהודי, אך סביבו בנייה ערבית צפופה מהכפר בית ג'אלא.
רכס מעון
נקודת השיא: ראס א-תוואמין, 911 מ'. הרכס חולש על היישובים מעון, סוסיא ויתיר. שנים שלטה במקום חמולת מוּר הערבית, שסולקה לאחר שרצחו בני החמולה את יאיר הר סיני הי"ד, אולם בצעד מקומם החזירה צה"ל למקום. לפני כשלוש שנים, לאחר מערכה ממושכת שניהלו פעילי התיישבות מהאזור, סולקו הפולשים הערבים בשנית, ועל ההר שוכנת כיום חוות שדה הראל, שהוקמה לזכרו של הראל מסעוד הי"ד.
פסגות–בית אל
נקודת השיא: 909 מ'. בשתי נקודות הגובה יש יישובים יהודיים, אולם חלק ניכר מהמרחב שסביבם עדיין בשליטה ערבית.
ג'בל עין עינה
נקודת השיא: 904 מ'. פסגה אסטרטגית שיושבת על התפר בין חבל בנימין לשומרון וחולשת על גוש שילה מדרום, על גבעת היובל בעלי ממערב, על היישוב מגדלים ממזרח ועל רחלים ואביתר מצפון.
ההר הוגדר שטח B בהסכמי אוסלו חרף חשיבותו הביטחונית. בשל היותו נקודת מפתח לשליטה אזורית ניהלה הרשות הפלשתינית מאמץ נרחב בשנים האחרונות לתפיסתו: בניית בתים רבים, שרובם לא אוכלסו כלל, פריצת דרכים והקמת תשתיות. לפני כשמונה חודשים הוקמה בראש ההר נקודת התיישבות יהודית שזכתה לשם תל תלפיות. מאז הקמתה עוברת הגבעה שורת התקפות ערביות בלתי פוסקות, לצד ניסיונות של כפרי האזור להשלים את טבעת החנק סביב ההר ולהעפיל אל פסגתו.
בימים אלו המאבק על השליטה היהודית בהר בשיאו. ה"סערה" התקשורתית על "המצור בקוסרה", שפרצה לחיינו בשבועיים האחרונים והצליחה לסחוף אחריה גם יהודים תמימים שנפלו בפח, הייתה התוצאה של מאמץ האדירים הזה מצד האויב שהלך ורקם את תוכניתו במשך חודשים.
"חלוץ הוא מי שגבו ירוי בחיצי חבריו"