לאחר הצבעת הכנסת בעד העברת חוק הכשרות בקריאה שנייה ושלישית עתר ארגון רבני צהר לבג"ץ נגד הכנסת ונגד הרבנות הראשית בדרישה לבטל את החוק החדש. בעתירה דורשים אנשי צהר משופטי בג"ץ להוציא צו ביניים מיידי שיורה על הקפאת החוק החדש וכן על ביטולו באופן מלא. בין השאר טוענים רבני צהר בעתירה כי החוק החדש נחקק ב"בליץ חקיקה".

יצוין כי חוק הכשרות הקודם, של מתן כהנא, שהיטיב עם צהר, עבר כחלק מחוק ההסדרים, ואילו החוק הנוכחי עבר כחוק רגיל בקריאה שנייה ושלישית לאחר שבועות של דיונים בוועדה בראשות חבר הכנסת אוהד טל. בעתירה נגד החוק החדש, שכפי שצוין כאן בעבר תומכים בו מרבית רבני הציונות הדתית, מאשימה צהר כי החוק החדש "פוגע בחופש הדת בהיות העותרת גוף אורתודוכסי שאינו חרדי, והכל לטובת שימור מונופול כשרות בעייתי… ולטובת חלוקת ג'ובים".

ארגון צהר עותר לבג"ץ, כושרות: "העתירה מוכיחה שהחוק נתפר למידותיהם"

עוד באותו הנושא

• האשליה, הספינים והמציאות: לאן באמת הולך הציבור הישראלי? | שלמה פילבר
• השימוש בבינה המלאכותית בישראל – בצה"ל ומערכת הביטחון | חלק ב
• תנו כבוד לתורה ושימו סוף לקצבאות האברכים
• מי שמאמין לא מפחד לדמיין | ידידיה מאיר

בעתירה חוזרים שוב ושוב על הטענה שכל מטרת החוק לשמר מונופול חרדי, ושוב מתוך התעלמות מוחלטת מתמיכת סוללה של רבני הציונות הדתית בחוק. את הרבנות הראשית ואת מערך הכשרות שלה מכנים צהר בעתירה פעם אחר פעם "המונופול החרדי", ובכלל קשה להתעלם מהרוח בנוסח העתירה שבה המילה 'חרדי' הפכה למילת גנאי בפני עצמה.

כדי להוכיח שכל מטרת החוק הוא חקיקה פרסונלית חרדית נגד צהר צירפו רבני צהר בעתירה ציטוטים של רבנים חרדים נגד כשרות צהר. את דברי הרב יעקב אריאל, שאמר בעבר בחריפות כי כשרות צהר "זה לא כשר", הם השמיטו מסיבות מובנות. נוסף על כך בנוסח העתירה בצהר מזכירים שוב ושוב את בעיית קשרי משגיח-מושגח בהתעלמות בוטה מטיפולו של החוק החדש בבעיה הזו מן היסוד.

פגיעה בחופש העיסוק

האם הסיפור האמיתי הוא בכלל כסף? בשבועות שנערכו בהם הדיונים סביב חוק הכשרות החדש הסבירו בצהר כי הם מתנגדים לחוק החדש בשם טובת מערך הכשרות, משום שלשיטתם התחרות מיטיבה את מערך הכשרות. ברם בעתירה מתברר כי הטענה המרכזית של צהר, שבגינה הם דורשים מבית המשפט לבטל חוק של הכנסת, הוא הפסד כספי של הארגון: "ביטול רפורמת הכשרות נעשתה תוך פגיעה חמורה בחופש העיסוק של העותרת, בשוויון ובתחרות החופשית", נכתב שם בהדגשה.

"הפגיעה בעותרת קשה מנשוא", מרחיבים שם בנוגע לפגיעה הכספית. "עצם שלילת היכולת ליתן תעודות הכשר ומצגי כשרות סוגרים חלקים ניכרים של שוק הכשרות בפני העותרת… מדובר בנזק עצום של עשרות ומאות מיליוני שקלים, שנשללים מהעותרת הן ביחס להשגחה על בתי אוכל, הן ביחס להשגחה על בתי מלון, הן ביחס להשגחה על מפעלים וחנויות".

לסיכום קובעים בצהר כי חוק הכשרות החדש הוא "חקיקה פסולה שאינה עומדת הולמת את ערכיה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית", ודינה, לדעת ארגון צהר, להתבטל.

בעתירת צוהר: "הרבנות הראשית היא גורם חרדי בעיקרו"

לפני 15 שנים, ערב הבחירות לרבנות הראשית, קידמו בצהר את בחירתו של הרב דוד סתיו לתפקיד הרב הראשי. לשם כך פרסמו בצהר את תוכנית ג' אלול, חוברת מלאה בציטוטים של הרב קוק על חשיבות תפקידה של הרבנות הראשית. בחוברת אף הובאו עקרונות ההפעלה של הרבנות הראשית. וכך נכתב שם בפרק העוסק בכשרות: "הרבנות הראשית תעצב כשרות ממלכתית לציבור יהודי רחב ככל הניתן".

בתוכנית ההיא לא היה שום אזכור של הפרטה או של תחרות בנושא הכשרות. בעתירה לעומת זאת בחרו בצהר פעם אחר פעם לנקוט שפה מזלזלת כלפי הרבנות הראשית ונגד רבני הערים: "הרבנות הראשית היא גורם חרדי בעיקרו", נכתב בעתירה בטענה שהרבנות הראשית יוצרת פגיעה ב"חופש דת". "רוב רובם של רבני הערים אוחזים בהשקפות חרדיות. מדובר במתקפה כנגד זכאותם של אזרחי המדינה לצרוך שירותי כשרות שהם שירותי דת מגוף הקרוב לליבם ולהשקפתם הדתית".

למען העמדת הדברים על דיוקם חשוב לציין כי הרב הראשי הרב קלמן בר מזהה עצמו כציוני, וכמחצית מחברי מועצת הרבנות הראשית הם ציונים-דתיים, ובהם הרב שמואל אליהו, הרב אייל קרים, הרב שמחה אליעזר וייס מכפר הרא"ה והרב יעקב שפירא, ראש ישיבת מרכז הרב.

שידוד מערכות

רב בכיר מקרב הציונות הדתית המשמש במועצת הרבנות הראשית תקף באוזניי בחריפות את העתירה של צהר. לדבריו, כיוון שמועצת הרבנות טרם התכנסה בעניין, הוא בחר להתבטא בעילום שם. "לא היה כדבר המזעזע הזה", קבע בצער אותו רב. "זהו שידוד מערכות. ארגון המכנה עצמו ארגון רבנים עותר פעם אחר פעם לבית משפט אזרחי, ערכאות בלשון ההלכה, נגד הרבנות הראשית לישראל.

לאן הגענו? מאיפה הבוז הזה לנבחרי הציבור, לרבנות הראשית, שגם היא רבנות נבחרת, ולכלל הרבנים שתומכים בחוק הזה? "מומלץ לצהר לעשות חשבון נפש עם עצמם. חוק הכשרות החדש הוא חוק מצוין שיביא לשיפור ממשי ולטיפול בבעיות שהתגלו בעבר. על כלל הנוגעים בדבר לכבד אותו ולעשות כל שאפשר כדי לקיים אותו ככתבו וכלשונו".

צוהר: "החוק החדש הוא חוק פוליטי"

ממערך כשרות צהר נמסר בתגובה: "החוק החדש הוא חוק פוליטי, שלא נולד מתוך דיון מקצועי בכשלי מערך הכשרות ובדרכים לתקנם, אלא מתוך רצון להשיב על כנו את המונופול הקיים ולשמר את האינטרסים הפוליטיים, המוסדיים והכלכליים התלויים במערך הכשרות. כשרות צהר אינה מבקשת לפעול ללא הרבנות הראשית אלא להפך: אנו מבקשים שהרבנות תהיה הגוף המפקח עלינו ועל כלל גופי הכשרות, תקבע אמות מידה ותאכוף אותן באופן שוויוני".

"בעולם מתוקן היו שאלות של כשרות נקבעות בראש ובראשונה בידי רבנים והקהילות המקבלות את סמכותם, ולא במסגרת דילים פוליטיים ועסקניים. משעה שהכשרות הפכה מסוגיה הלכתית לכלי פוליטי, פנייה לבית המשפט היא צעד מתבקש בעבור מי שמבקש להגן על האפשרות לקיים כשרות כהלכתה".

"העתירה הוגשה נגד המשרד לשירותי דת והשר הממונה עליו, משום שבידיהם האחריות והסמכות לעיצוב המערכת. אין בכך זלזול ברבנות, אלא מאבק על מערך כשרות הלכתי, מקצועי, מפוקח ושקוף. הפגיעה הכלכלית בצהר הוזכרה בעתירה כחלק מהתשתית המשפטית, אך המאבק שלנו היה ונשאר ציבורי ועקרוני״.