אם חשבתם שחזירי הבר הם הבעיה הבלעדית של תושבי חיפה, תחשבו שוב. המציאות ברחובות גוש דן משתנה במהירות, וכעת גם תושבי המרכז נאלצים להתמודד עם אורחים לא רצויים ומסוכנים ליד הבית. דיון סוער שהתקיים אמש (שני) בכנסת חושף תמונה מדאיגה של אזלת יד ממשלתית, כשבתווך נמצאים התושבים שמשלמים את המחיר – בביטחון האישי ובבריאות.

הוועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ אלון שוסטר, הציפה את המחדל: גוש דן מוצף בחיות בר, אך לרשויות המקומיות אין כתובת אחת ברורה בממשלה לפנות אליה. שוסטר הגדיר זאת במדויק כשאמר כי המצב שבו הרשויות נותרות בחזית ללא גורם מתכלל הוא "בלתי מתקבל על הדעת". לדבריו, "לא ייתכן שכל גוף יפרש את סמכויותיו בצורה שמותירה את הרשות המקומית ללא מענה".

חור שחור של אחריות

הנתונים היבשים מספרים סיפור של אובדן שליטה. ח"כ יסמין פרידמן חשפה כי בין השנים 2020 ל-2024 הומתו בישראל כ-24 אלף חזירי בר וכ-42 אלף תנים. פרידמן תקפה את המדיניות הקלה של "האצבע על ההדק" וטענה כי הבעיה היא בנייה באזורי מחיה טבעיים: "המדינה תמיד בוחרת בפתרון הקל – המתה. מעל 380 אלף בעלי חיים נטבחו בציד ספורטיבי בשנתיים האחרונות ללא פיקוח".

אבל הבעיה האמיתית היא הבירוקרטיה. נציגת משרד המבקר, עו"ד רוני להבי, הצביעה על מה שהיא מכנה "חור שחור" רגולטורי: רט"ג היא הגורם המקצועי, אך אין לה סמכויות בתוך העיר ופעולות דילול לא מבוקרות עלולות דווקא להגדיל את האוכלוסייה. המשרד להגנת הסביבה? הם טוענים שהם רק גורם מסייע. המשטרה? סנ"צ ברק ערוסי הבהיר כי הם אחראים רק על התיאום הבטיחותי. התוצאה: כולם צודקים, והתושבים נשארים עם התנים בחצר.

סכנת חיים בלב השכונות

ההשלכות של הברדק הזה מסוכנות מתמיד. אבי צרפתי ממרכז השלטון המקומי הניח על השולחן נתון שאמור להדליק נורה אדומה בוהקת: אנחנו נמצאים בשנת שיא של מחלת הכלבת, עם כ-100 מקרים מתועדים. "המצב בשטח חמור בהרבה מהנתונים היבשים", הזהיר צרפתי, "גוש דן כולו, מחולון ועד תל אביב, מוצף בחיות בר".

נציגים מערים כמו חולון ונשר תיארו מציאות בלתי אפשרית. עלות פקחי הדילול מגיעה לסכומים של כ-400 אלף ש"ח בשנה מקופת העירייה, וגם כשיש תקציב – השימוש בנשק בלב שכונות מגורים הוא מורכב, מסוכן ונתקל בהתנגדות המשטרה. אפילו בתל אביב, כך דווח בדיון, נאלצים לנקוט באכיפה משמעותית מול מאכילי חתולים ותנים ולהטמין פחים כדי לצמצם את התופעה.

זעקת הרשויות המקומיות ברורה: די לגלגול האחריות. ד"ר צחי צורי מקריית טבעון סיכם זאת היטב: "יש כאן הפרדה פסולה בין הסמכות להחליט לבין האחריות לביצוע". הדרישה המרכזית שעלתה היא מינוי פרויקטור ארצי ותקצוב ייעודי. עד שהממשלה תתעורר ותחליט מי בעל הבית, נראה שהג'ונגל העירוני כאן כדי להישאר.