צעד דרמטי בדרך להשבת המשילות: ועדת החוקה של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק של ח"כ אליהו רביבו וקבוצת חברי כנסת, המסדירה את מעמד חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה. החוק החדש מעגן את התפקיד של היועמ"ש כמסייע לממשלה, ומאפשר לה לסטות מחוות דעתו ובמידת הצורך לבחור ייצוג משפטי חלופי.
הצעת החוק הזו מבקשת לעגן את הכללים שנוגעים לייצוג המשפטי של הרשות המבצעת בערכאות השונות, ומגדירה את מנגנוני הפיקוח והאחריות הנדרשים. היא מבוססת על עקרונות "מתווה רביבו" וקובעת את האופן שבו יינתנו חוות דעת משפטיות. בגלל זה, החוק יסדיר את היכולת של הממשלה לקבוע את עמדתה בהליכים משפטיים ואת הייצוג שלה.
המהלך הטקטי של רוטמן
למרות השינויים המוצעים, ההצעה מדגישה כי עצמאותו של היועץ המשפטי לממשלה תישמר במלואה בכל הנוגע לעיסוק בעניינים פליליים. בגלל חוסר זמן, העביר יו"ר הוועדה ח"כ שמחה רוטמן הצעת חוק שאינה מפצלת את התפקיד לחלוטין, אלא מעגנת לראשונה בחוק את תפקידו כמי שמסייע לממשלה להגשים את מדיניותה במסגרת הדין, מציג בפניה חלופות משפטיות ופועל להבטחת שלטון החוק.
החוק מאפשר לממשלה לסטות מחוות דעת היועץ ולקבוע בעצמה את עמדת המדינה, כאשר היועץ יגבש ויציג את העמדה אלא אם הממשלה קבעה אחרת. בנוסף, נקבע כי המדינה תוכל להיות מיוצגת על ידי עורך דין אחר, במקרה שהיועץ הודיע שאינו יכול לייצג את עמדתה, או אם השר הנוגע בדבר סבור כי עמדת הממשלה אינה מוצגת או לא תוצג כראוי.
התגברות על אלפי ההסתייגויות
המהלך עבר בהצלחה למרות ניסיונות עיכוב משמעותיים, כאשר 14,500 הסתייגויות הוגשו לחוק היועמ"שים מצד האופוזיציה. בתוך הסבך הבירוקרטי הזה, הצליחו היו"ר ח"כ שמחה רוטמן וח"כ אביחי בוארון לקדם הסתייגות משותפת, שמטרתה להוציא מהחוק את הסעיף השנוי במחלוקת בדבר כפיפות יועמ"שי המשרדים.
"אנחנו לא משדרגים לרמת חקיקה את החלטת הממשלה, אלא משאירים את המצב הקיים, כשהמשמעות של ההסתייגות היא שהחוק בנושא הזה ישתוק", הבהיר רוטמן. ח"כ בוארון ביקש לנצל את ההזדמנות כדי לנתק את הכפיפות המקצועית של יועצי המשרדים ליועמ"שית לממשלה, על רקע טענות לשיתוק יועמ"שים בגלל חשש מהדרג הממונה. עם זאת, רוטמן בחר במהלך טקטי של "שתיקת החוק", מה שמשאיר את המצב המשפטי הקיים – המבוסס על החלטת ממשלה בלבד – על כנו.
עו"ד אלעזר שטרן, סגן יועמ"ש הוועדה, הבהיר כי הסרת הסעיף אכן מותירה את המצב כפי שהוא כיום, דבר שעורר את זעמו של ח"כ גלעד קריב. האחרון טען כי מדובר בשינוי מהותי הדורש דיון נפרד, וזאת בתוך מציאות שבה הוועדה נאלצת לבלות שעות ארוכות בהכרעה על אלפי הסתייגויות שחלקן הגדול משמש כלי לעיכוב הליכי חקיקה.
