בחודשים האחרונים אנו עדים לכנסים, למאמרים, לראיונות ולמכתבים פומביים שהצד השווה שבכולם הוא דרישה לגנות ולשלול את פעילות הגורמים האלימים ביהודה ושומרון. הביטויים והכינויים רק הולכים ומקצינים, ולא פלא הוא שאחד מכלי התקשורת השווה תופעה זו לפעולות הרצח המתועבות של הטרור הערבי, אף שבפועל לא היה ולו מקרה רצח אחד מצד המתנחלים.
מרוב התעסקות בנושא הזה יש אפילו תאוריית קונספירציה הזויה כאילו אכן ערבים נרצחים, והמשטרה עושה יד אחת עם הגורמים האלה ומסתירה זאת. הרי לו היה מקרה כזה, תכף הרשתות הערביות היו מלאות סיקור ודיווח. אבל מי שכבר נסחף בזרם העכור עובר כל גבול. עוד תוצאה חמורה היא אלימות קיצונית של כוחות הביטחון כלפי תושבי הגבעות, כולל איומים בנשק מצד חיילים וקצינים. ירי באש חיה, החרמת עדרי צאן, טרקטורים, גריסת ציוד אישי ועוד.
כל זה גורר פעילות בין-לאומית חריגה של חרם תוצרת וסנקציות נגד המתנחלים בכלל, ארגונים מיישבים חוקיים לחלוטין ונבחרי ציבור ימניים. כמובן, אלה אינם מכוונים נקודתית כלפי ה"פורעים", כפי שזה נקרא בתקשורת, אלא כלפי הציבור כולו, שדווקא מתנגד לפעילות הזו.
למעשה זה המשך של קמפיין "אלימות המתנחלים"
למעשה זה המשך של קמפיין "אלימות המתנחלים" שהחל לפני כמה שנים במתקפה פרועה של גורמי שמאל קיצוני ואומץ בידי אישים פוליטיים. אלא שהפעם נעשה כביכול באופן נקודתי נגד החלק האלים בכותרת מאחזת העיניים "תומכים בהתיישבות, מתנגדים לאלימות", כאילו מישהו קונה את ההפרדה הזו. עובדה – לא התקשורת הישראלית המיינסטרימית (השמאלנית) ולא העולם קונים את ההפרדה הזו.
בעומק העניין יש כאן טהרנות, כלומר דרישה למאה אחוז ניקיון מוסרי-חברתי. כביכול מצופה מחברת המתנחלים – מה שלא מצופה משום חברה – להיות נקייה לחלוטין מגורמים אלימים או מגורמים שעוברים על החוק. אין דרישה כזו בכל העולם. כל ניסיון להקמת חברה טהורה נדון מראש לכישלון. כך מתקיים העולם כמעט מרגע בריאתו, ואפילו הקב"ה לא הצליח כביכול לברוא עולם "טהור", וכבר בתחילתו קין רצח את הבל. השחתת העולם שהובילה למבול הביאה לאמירה הא-לוהית "יצר לב האדם רע מנעוריו".
ביאליק הוא שטבע את המשפט כי הוא מחכה לגנב העברי הראשון כדי להגיע לתובנה שסוף סוף הצלחנו להקים מחדש את העם בארצו. כלומר, גנבים היו גם בקהילות בחו"ל, אבל גנב "עברי" – זה כבר חלק מתחיית האומה בארצה. זוהי חברה בריאה. בגורמים העברייניים צריכה לטפל המשטרה. כך היה בימי קדם, שופטים ושוטרים, וכך בכל הדורות.
הטהרנות גורמת להכללה, כי אם דורשים מהנהגת החברה המובחנת – המתנחלים – לקבל עליה אחריות, באותו רגע מטילים עליה את האשמה כשהתופעות נמשכות. זהו מקרה קלסי של השחרת ציבור שלם בכוונת מכוון. לצערנו נוספו לקמפיין זה גם "תמימים מקצועיים". אלה ממשיכים את דרכם של גורמים בתוכנו שהכתימו באירועי סברה ושתילה את מדינת ישראל באותו טיעון של הדרישה לקבל אליה אחריות, אף שבפועל מי שביצע את הפשע היו גויים. אבל נגדם כמובן איש בעולם לא יצא בחרמות ובהתקפות.
מהלך התיקון הראשון חייב להיות בתוכנו
זהו דלק שמוזרק ישירות לעורקי האנטישמיות בעולם, ואת התוצאות כולנו סובלים ועוד נסבול אם לא נתעשת. כדאי לזכור שמבחינת העולם אין הבחנות, וכל היהודים הם מתנחלים. תשאלו את מבצעי טבח 7 באוקטובר איך קוראים לשוחרי השלום בקיבוצי העוטף.
מהלך התיקון הראשון חייב להיות בתוכנו. ראשית במעגל אנשי התורה שינערו את חוצנם מתופעת הטהרנות הזו. ולא, לא צריכים באותה עת לגנות את האלימות, מה שהכול יודעים שאנו מתנגדים לה. "איזון" שכזה מרוקן מתוכן את המהלך לתיקון, שכן הוא נופל שוב באותו פח שאנו כביכול אחראים למעשי אלימות של מי שחובש כיפה לראשו. קצת מזכיר את ימי יוסל'ה שוחמכר, שההסתה התקשורתית גרמה להתנכלות חמורה כלפי כל אדם דתי, כשהטיחו בו "איפה יוסל'ה?" ואפילו עשו מזה שיר.
המהלך השני הוא קמפיין שמטרתו להגן על המתיישבים מפני נחת זרועם של גורמי שלטון שהשקפתם היא שמאל קיצוני, כדוגמת אותו קצין ששיקר לבית משפט כשהעיד על אלימות מתנחלים נגדו, ובפועל קודם בתפקיד הן בידי הרמטכ"ל הקודם והן בידי הרמטכ"ל הנכחי. על בעיית אמינות מדיחים קצינים, עד שזה מגיע למתנחלים.
המהלך השלישי הוא פוליטי חברתי, להשיב מלחמה למכפישי המתנחלים בתוכנו
בכל פעם שאני נזכר בעוד פרשה של אלימות שלטונית נגד מתנחלים תמימים וישרי דרך שכל פשעם הוא רצונם ליישב את הארץ המובטחת, ליבי נצבט בקרבי. לו הקים מישהו את מוזאון האלימות הממסדית נגד המתנחלים, היה צריך בכל יום לקנות משטחים שלמים של טישיו כדי לנגב את דמעות המבקרים בו.
המהלך השלישי הוא פוליטי חברתי, להשיב מלחמה למכפישי המתנחלים בתוכנו, אישי ציבור, עיתונאים ועוד, באותו אופן שהשמאל נאבק במי שבעיניו מאיים על ערכיו. המהלך הרביעי הוא בין-לאומי, לגייס לוחמי תקשורת שיעבדו ללא לאות יום ולילה כדי להזים את הקמפיין הנורא הזה.
את כל אלה הייתה צריכה לעשות מממשלת "ימין על מלא מלא", כפי שהיא מכונה בסלנג הישראלי. אלא שכמו בנושאים רבים נוספים, מה שלא יצמח מארגוני החברה האזרחית לא יקרה גם מצידה של הממשלה. בשם ה' ובשם אהבת העם והארץ נעשה ונצליח.