מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור, מתניהו אנגלמן, פרסם הבוקר (ראשון) דוח מקיף המצביע על הצורך בהיערכות לאומית להזדקנות האוכלוסייה בישראל. לפי הדוח, קיים פער משמעותי בין ההכרה בחשיבות האתגר לבין המעשים בשטח, כאשר גופי הממשל עדיין לא גיבשו תוכנית רב-שנתית מערכתית ומתואמת שתעניק מענה ראוי לאוכלוסיית הגיל השלישי. המבקר הדגיש בדוח כי הטיפול במבוגרים הוא "חובה מוסרית וערכית" של המדינה.
האתגר המרכזי שמעסיק את המערכת נוגע ליציבות הפיננסית של המוסד לביטוח לאומי. הרפורמה בסיעוד משנת 2018 הביאה בשורה והקלה להמוני משפחות בישראל, אך הובילה גם לזינוק אדיר בהוצאה השנתית על סיעוד – משבעה מיליארד שקלים ערב הרפורמה לכ-21 מיליארד שקלים בשנת 2025. העלייה הדרמטית הזו בהוצאות לטובת האזרחים גרמה להקדמת שנת איפוס קרן הביטוח הלאומי בלמעלה משש שנים.
כעת, הקרן צפויה להתאפס כבר בשנת 2035. בגלל זה, בשנה זו הביטוח הלאומי יימצא בגירעון תזרימי ולא יוכל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק, אלא אם כן יימצא מימון חיצוני נוסף. למרות המצב המורכב, הקבינט החברתי-כלכלי לא קיים בשנים האחרונות דיון מסודר בנוגע למאזן הביטוח הלאומי וליציבותו לטווח הארוך.
אתגרי הפיקוח ומערכת הבריאות
מעבר לצד הכספי, הדוח מראה כי יש צורך בשיפור הניהול השוטף והפיקוח. הביטוח הלאומי אינו מקיים בקרה שנתית בביתם של כלל מקבלי גמלת הסיעוד בכסף, ולא גובש נוהל בקרה על חברות הסיעוד כדי לוודא את כשירותם של בני משפחה המועסקים כמטפלים. לכן, קיים קושי לעקוב בצורה מלאה אחרי איכות הטיפול הניתן בפועל בבתים.
המבקר מצביע על נקודות נוספות שדורשות טיפול בהיערכות הכוללת, כמו היעדר מדיניות ממשלתית מסודרת להכנת אזרחים לתקופת הפרישה, ושיעור נמוך של אזרחים ותיקים המועסקים לאחר גיל פרישה. גם מערכת הבריאות צריכה לעבור התאמה משמעותית לאתגר הדמוגרפי, שכן כיום מורגש מחסור ברופאים גריאטריים ובמיטות אשפוז, לצד צורך בשיפור הרפואה המונעת בקרב בני הגיל השלישי.