תאגיד השידור הציבורי התגייס השבוע לטהר את שופטי בית המשפט העליון מאחריותם לשחיקת ההרתעה הישראלית, לסירוס הוראות הפתיחה באש בגבול רצועת עזה ולכבילת ידי צה"ל. תוכנית התחקירים 'זמן אמת' ששודרה בערוץ כאן 11 הקדישה פרק שלם לניסיון להפריך את מה שהציבור הישראלי מרגיש על בשרו וחווה בדם בניו: מערכת המשפט הפכה לגורם דומיננטי בניהול התקופה שקדמה ל-7 באוקטובר, ולפיכך היא נושאת באחריות ישירה למחדלים המבצעיים שהובילו לטבח ועליה להיחקר בוועדת החקירה שתקום.
התאגיד, במסורת ההנדסה התודעתית המוכרת שלו, ממסגר את מבקרי המערכת המשפטית כהמון מוסת המחפש שעיר לעזאזל. עורכי התוכנית הציבו מול המצלמות שופטים בדימוס כדורית ביניש וקצינים בכירים בדימוס, אשר דקלמו דפי מסרים אחידים: בג"ץ מעולם לא מנע מצה"ל לפעול, השופטים רק מוודאים עמידה בדין הבין-לאומי, והדרג הפוליטי הוא האחראי הבלעדי למדיניות ההכלה.
ניתוח ריאליסטי של מערכת התמריצים והכוח הביורוקרטי במדינת ישראל חושף מציאות שונה בתכלית. בפרק שהקלטתי לפני יותר משנה בפודקאסט 'על המשמעות' עם עורך הדין דוד ברלינר, אשר פרסם מאמר מקיף בנושא השפעת בג"ץ על שדה הקרב, צללנו בדיוק אל תוך המנגנון הזה. השפעת בית המשפט העליון על שדה הקרב אינה נמדדת רק בשורת המחץ של פסק הדין הסופי שאוסר או מתיר. היא מתרחשת בתוך אפקט מצנן ביורוקרטי, המופעל באמצעות אסטרטגיה מתוחכמת של התערבות עקיפה.
כך פועלת השיטה
ארגוני שמאל רדיקלי מגישים עתירה לבית המשפט העליון בדרישה להגביל פעולה צבאית. שופטי בג"ץ, דוגמת השופט יצחק עמית, מחליטים להשאיר את העתירה תלויה ועומדת. הם קובעים דיון דחוף, לעיתים בעיצומה של לחימה ממש, ודורשים את תגובת המדינה. מרגע זה הדינמיקה משתנה לחלוטין. מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה והפרקליטות הצבאית נכנסות ללחץ. המשפטנים מעדיפים להימנע מהגנה על עמדות מבצעיות אגרסיביות באולם בית המשפט. הם פונים לדרג הפיקודי בצה"ל ומפעילים עליו מכבש לחצים אדיר לעדכן את הפקודות בהתאם לדעת ארגוני "זכויות המחבלים", לרכך את הוראות הפתיחה באש ולהגביל את השימוש בחימוש מסוים. הטענה הקבועה המושמעת באוזני המפקדים היא אזהרה מפני פסק דין עקרוני וגורף נגד הצבא.
צה"ל מורתע מלקבל פסק דין, ומתקפל. הצבא משנה את הפקודות בשטח, מכניס מגבלות חדשות ומגיש לבית המשפט "נוהל מעודכן". בית המשפט מעיין בנוהל המרוכך, מביע את שביעות רצונו מ"הדיאלוג" ודוחה את העתירה בנימוק: "המדינה ממילא פועלת כעת בהתאם לבקשת העותרים". כך תאגיד השידור יכול לנפנף בפסק דין אשר "דוחה את העתירה", אף שבמבחן התוצאה האמיתי ארגוני השמאל הכתיבו את המדיניות, בג"ץ כפה את רצונו ללא צורך לנמק זאת משפטית בפסק דין, וצה"ל איבד עוד נתח קריטי מחופש הפעולה המבצעי שלו.
הדוגמה המובהקת והטרגית ביותר למנגנון זה היא סוגיית הפרימטר, אותו אזור חיץ ביטחוני שהיה אמור לחצוץ בין רצועת עזה ליישובי מערב הנגב. תוכנית 'זמן אמת' התאמצה לנקות את בג"ץ מכל קשר לשחיקת רצועת הביטחון הזו. העובדות הקשות, כפי שפורסמו גם במחקרה של עורכת הדין יסכה בינה מטעם התנועה למשילות ודמוקרטיה, מציגות מציאות של שיתוק מערכתי בחסות המשפט.
במרץ 2018 יזם יחיא סינוואר את "צעדות השיבה". חמאס שלח עשרות אלפי מתפרעים, ובתוכם מחבלים חמושים, במטרה מוצהרת לשחוק את הגדר, להשמיד תשתיות וליצור מסך עשן לחדירה. ארגון 'יש דין' מיהר לעתור לבג"ץ בדרישה לאסור על צה"ל את השימוש באש חיה לעבר ההמון.
במדינה חפצת חיים עתירה מסוג זה נדחית על הסף בתוך שעות אגב קביעה כי ניהול גבול מול ישות טרור עוינת אינו שפיט. בפועל ניהל בית המשפט את הדיונים תוך כדי הלחימה על הגדר. תחת הלחץ המשפטי הפנימי והחיצוני שינתה המדינה את הוראות הפתיחה באש. פרדיגמת "העימות המזוין", המאפשרת לחסל אויב המתקרב לגבול, הומרה בפרדיגמה משטרתית של "אכיפת חוק". חיילי צה"ל נדרשו לפתע להתייחס להמונים המסתערים על גבול המדינה כאל אזרחים המפגינים בכיכר העיר. ההוראות המעודכנות צמצמו את הירי החי למצבים של "סכנה ממשית וקרובה" לחיים בלבד, וגם אז רק כמוצא אחרון, רק לעבר "מסית מרכזי" ורק לעבר פלג הגוף התחתון.
רק לאחר שצה"ל יישר קו עם הסטנדרט המעוות הזה, דחו השופטים את העתירה. מגישי התאגיד מציגים דחייה זו כעדות לריסון. המציאות בשטח גבתה מחיר דמים. מחבלי חמאס הבינו מייד את משמעות המגבלות המשפטיות. הם הפנימו שחציית קו ה-300 מטרים, שהיה בעבר קו אדום וקטלני, אינה גוררת עוד סכנת מוות. הם הגיעו ממש עד לחומת הבטון, הניחו מטענים, תצפתו על עמדות צה"ל ולמדו את נקודות התורפה של המערכת.
רציחתו של לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי הי"ד מטווח אפס מבעד לחרך החומה היא פועל יוצא ישיר של שלילת הפרימטר. לוחמים הוצבו כבשר תותחים צמוד לחומה בגלל איסור משפטי-מבצעי ליצור רצועת ביטחון היקפית באמצעות אש רציפה ומונעת. הכרת המרחב של הפרימטר הצה"לי הצמוד לגדר, שהושגה באותן שנות הפקרות משפטית בגבול, אפשרה את קריסת המערך כולו בבוקר 7 באוקטובר.
ברק בשירות המחבלים
תופעה דומה מתרחשת בנוגע לסיכולים הממוקדים. התאגיד שולף את פסק הדין של נשיא העליון דאז, אהרן ברק, משנת 2006, כהוכחה לכך שבג"ץ התיר את החיסולים. עיון מעמיק באותו פסק דין חושף את עומק המגבלות שהוטלו. ברק התנה את הלגיטימיות של הסיכול הממוקד בשורת סייגים כבדים. הוא דרש לבחון תמיד חלופה של מעצר, גם אם משמעות הדבר היא סיכון ודאי של חיילי חי"ר בסמטאות ג'נין. הוא דרש להקים ועדות חקירה אובייקטיביות ובלתי תלויות לאחר כל חיסול כדי לבחון בדיעבד את סבירות הפעולה ואת שיעור הנפגעים "הבלתי מעורבים".
התוצאה המיידית של פסיקה זו הייתה שיתוק כמעט מוחלט של הסיכולים הממוקדים מהאוויר באזורי יהודה ושומרון ל-15 שנים. מפקדי צה"ל, המגובים בייעוץ משפטי זהיר, נמנעו מלהורות על חיסולים מהאוויר כדי שלא להסתבך בוועדות חקירה ובפתיחת תיקים פליליים. שוב, פסק הדין "התיר" את הפעולה ברמה ההצהרתית, אך סירס אותה לחלוטין ברמה הפרקטית והביורוקרטית.
כך השופטים מכסים את עצמם
ניתוח התמריצים של שופטי העליון חושף מדוע הם אימצו את שיטת ההתערבות העקיפה. מוסד ביורוקרטי רוצה תמיד למרב את כוחו והשפעתו אגב מזעור הביקורת כלפיו כדי לשמר את הלגיטימציה שלו בעיני הציבור. שופטי בג"ץ הפיקו לקח מפסילת נוהל שכן באינתיפאדה השנייה, פסיקה שעוררה זעם ציבורי עצום נגד בית המשפט על הפקרת חיי לוחמים.
אילו כתבו היום שופטים כמו יצחק עמית בפסק דין מפורש כי הם אוסרים על חיילי צה"ל לירות לעבר מחבלי חמאס המתקרבים לגדר, הציבור הישראלי היה מתקומם ומאלץ את הפוליטיקאים לרסן את סמכויות בית המשפט בחקיקה. שיטת הלחץ בדיונים הסגורים והאילוץ של המדינה להתקפל מיוזמתה פותרת לשופטים את הבעיה. כך בית המשפט משיג את התוצאה הערכית והמבצעית שהוא רוצה – סירוס כוחו של צה"ל – ללא טביעות אצבע משפטיות, משאיר לעצמו מרחב הכחשה נוח מול זעם הציבור.
האבסורד המשפטי הגיע לשיאו בסוגיית ההספקה ההומניטרית. פסק הדין הידוע בעניין אלבסיוני משנת 2008, שכתבה דורית ביניש, יצר יש מאין חובה משפטית פוזיטיבית המוטלת על מדינת ישראל לספק תשתית וצרכים אזרחיים לרצועת עזה אף לאחר ההתנתקות ויציאת כוחותינו מהשטח. קביעה זו שוללת מראשי הממשלה את היכולת להפעיל מצור כלכלי מלא, שהוא כלי מלחמה אסטרטגי, היסטורי ולגיטימי בתכלית.
גם אילו ביקשה הממשלה (מה שהיא לא עשתה) לעצור לחלוטין את העברת החשמל, המים והדלק לאויב, יועצים משפטיים נעמדים על רגליהם האחוריות ומציגים את פסיקות בג"ץ הללו כחסם בלתי עביר.
אי אפשר להכריע אויב כאשר המערכת המשפטית שלך מחייבת אותך לתדלק את הגנרטורים שלו ולשנע לו אספקה אל תוך מנהרות הטרור.
בדיונים שאני משתתף בהם בוועדות הכנסת אני רואה מקרוב כיצד המערכת הבירוקרטית והמשפטית מתנהלת. נציגי הייעוץ המשפטי עוטפים את עצמם במונחים של "הדין הבין-לאומי" ו"בית הדין הפלילי בהאג". תוכנית 'זמן אמת' הדהדה את הטענה הקבועה כי בית המשפט העליון הישראלי הוא שכפ"ץ המגן על קציני צה"ל מפני צווי מעצר בין-לאומיים, וזהו שקר שקל להפריך.
בית הדין בהאג הוא גוף פוליטי המונע מאינטרסים מדיניים של קואליציות אנטי-מערביות ואנטי-ישראליות. הוצאת צווי המעצר נגד בנימין נתניהו מעידה כאלף עדים כי שום כניעה משפטית של צה"ל לא תעצור מוסד המכוון להשמיד את הלגיטימציה של קיום המדינה היהודית.
מערכות יחסים בין-לאומיות מבוססות על אינטרסים קרים, על מאזני כוח כלכליים וצבאיים, ולא על התרפסות משפטית. חיזוק ההרתעה שלנו מול מוסדות עוינים יושג דרך בריתות אסטרטגיות וסנקציות אמריקאיות נגד הפקידות הבין-לאומית, ולא על ידי הקרבת חיילי צה"ל על מזבח המידתיות.
אפילו בעיצומה של מלחמת התקומה הוכיח בג"ץ כי הוא אינו מרפה מהרגליו. באוקטובר 2023 הגישו ארגוני שמאל עתירה הקוראת למנוע מצה"ל לתקוף את בית החולים אל-קודס בעזה. במקום להשליך את העותרים מכל המדרגות בשל חוצפתם להתערב בניהול טקטי של אש בזמן מלחמה קיומית דרש בג"ץ תשובות מהמדינה באמצע הלילה.
התוצאה הייתה חשיפת המידע המבצעי כי נכון לאותו רגע צה"ל אינו מתכוון לתקוף במקום, והדבר העניק למחבלי חמאס אינדיקציה מודיעינית ברורה בחסות ההליך המשפטי. בפרשת הסיוע ההומניטרי הנידונה בחודשים האחרונים ניהל השופט יצחק עמית משא ומתן קטנוני עם המדינה על מנגנוני הבדיקה של משאיות ואילץ את כוחות הביטחון להשקיע משאבים אדירים בתיעוד ובניסוח מסמכים לבית המשפט במקום לרכז את המאמץ בהכרעת האויב.
מכבים בלב החשכה: כך חשף כוח 100 את פניו האמיתיים של ה"דיפ-סטייט" המשפטי
בית משפט, מוכשר ככל שיהיה, נטול כל ידע צבאי מקצועי, נטול היכרות עם מודיעין השטח, ובעיקר נטול כל אחריות ציבורית ואישית לתוצאות פסיקותיו.
כאשר אזרחים נרצחים משום שהגדר הפכה פריצה, איש אינו פוקד את בתיהם של שופטי העליון לדרוש הסברים, והם בתורם מתעקשים על ועדת חקירה ממלכתית בראשות שופט כדי למנוע מהוועדה לחקור את המעורבות שלהם בכשלים.
אין בכוונתי לנקות מאחריותם את הדרג המדיני או את הדרג הצבאי הבכיר. הפוליטיקאים שישבו בקבינטים לאורך השנים, דוגמת נתניהו, סמוטריץ', בנט ואפילו בן גביר, נושאים באחריות להזרמת הכספים הקטריים ולהימנעות מטיפול שורש בהתעצמות חמאס. המטה הכללי של צה"ל, בראשות הרצי הלוי וקודמיו, כשל כישלון מהדהד בתפיסת ההגנה, בבניין הכוח ובסירוב עיקש להתעמת עם המציאות המתהווה על הגבול. הם האחראים הישירים והראשונים לכשל.
עם זאת מערכת המשפט הישראלית תרמה תרומה מכרעת ופעילה לעיצוב תפיסת ההכלה, לשחיקת הקטלניות של כוחות היבשה ולכיבוי רוח הלחימה בדרג הטקטי. הניסיון של תאגיד השידור להנדס מחדש את ההיסטוריה ולמרק את מצפונו של הממסד המשפטי הוא עלבון לאינטליגנציה ולמשפחות השכולות. השבת הביטחון למדינת ישראל מחייבת תמרון קרקעי מסיבי, השמדת תשתיות אויב ללא רחם והפעלת אש מוחצת ללא חשש מכללי מידתיות מערביים שמקומם בסלונים של אירופה ולא בשכונה שלנו. כדי לנצח בחוץ עלינו קודם כול לשחרר את הצבא ואת המדינה מלפיתת החנק של הפקידות המשפטית מבית.
אבל בסוף כולנו חיים בדמוקרטיה, והציבור הישראלי הוא האחראי המרכזי לתפקוד הממשלות שלו, והדרך לגרום לפוליטיקאים שלנו לעבוד בשבילו אינה מסתיימת בקלפי אלא עוברת בהפעלת לחץ תקשורתי באמצעות כלי תקשורת בלתי תלויים, כמו זה שאני יזמתי בעזרת הציבור, שמטרתו להפעיל לחץ על נבחרי הציבור באמצעות חשיפת הסכנות, הגדלת הידע והנעת דעת קהל לראות את האמת הלא נוחה.
לתגובות: [email protected]
Mexgana, ¡Ándale! That name lets me know it's serving some Mexican flavor. This name means Win in Mexico. A ver si ganamos aqui mexgana
I appreciate how secure everything feels here. I can focus on my game knowing that my data is handled properly. thdk7b
The customer support is incredibly helpful. They answered my questions in minutes and got me back into the game quickly. betxicocasino
למה תמונה לא צנועה מתוך הסרטון?????