הכלכלה הישראלית נמצאת בנקודת רתיחה, ולא מהסוג החיובי. בעוד שרבים בציבור נושאים עיניים אל שער הדולר שצונח, מומחים בתחום הפיננסי מזהירים כי השילוב בין ריבית גבוהה לשקל חזק מדי עלול להוביל לקריסה של ענפים שלמים. בראיון מיוחד, מסביר רואה חשבון אלון לוי מרצה לכלכלה וחשבונאות במכללה האקדמית רמת גן את המנגנון שמאחורי המספרים ומה הצעדים שחייבים לקרות עכשיו כדי למנוע נזק בלתי הפיך למשק.
מה המצב כיום מבחינת הריבית?
"היום הריבית במשק עומדת על 4 אחוזים, מה שאומר ריבית פריים (ריבית בנק ישראל בתוספת מרווח קבוע של 1.5%) של 5.5 אחוזים. מדובר בריבית גבוהה מאוד ביחס לעולם. המצב הזה יוצר ביקוש אדיר לשקל, כי משקיעים רוצים לקבל את הריבית הגבוהה הזו, וכתוצאה מכך השקל מתחזק והדולר נחלש. לראשונה מזה עשרות שנים ראינו את הדולר יורד מתחת לרף שלושה שקלים, והוא הגיע אפילו לאזור 2.94 שקלים".
על פניו, דולר נמוך נשמע כמו בשורה טובה למי שנוסע לחו"ל או קונה באינטרנט. איפה הבעיה?
"זה נכון שזה נוח לקנות באתרים כמו שיין או לטוס בזול, אבל שוכחים שזה פוגע בלב של הכלכלה שלנו – היצוא. בן אדם שהיה רגיל למכור מוצרים בחו"ל ב-100 דולר, קיבל בעבר 350 שקלים. היום, בגלל הצניחה, הוא מקבל פחות מ-300 שקלים על אותה עבודה. מדובר בפגיעה של כ-20 אחוזים בהכנסות בתוך שנה אחת בלבד. עסקים גדולים עם שולי רווח קטנים פשוט לא יכולים לשרוד את זה, והם יצטרכו לצמצם עובדים או לסגור את העסק".
הפגיעה האנושה בלב הכלכלה
מי הם המגזרים שנפגעים הכי קשה מהמצב הזה?
"כולם מדברים על ההייטק כי שם שולי הרווח גבוהים יותר, אבל שוכחים את החקלאים, חברות הייעוץ והעסקים הקטנים שמוכרים שירותים לחו"ל. החקלאי הישראלי או בעל עסק שנותן שירותים מוצא את עצמו פתאום עם ירידה דרסטית במחיר המכירה שלו רק בגלל שער המטבע. במקביל, הריבית הגבוהה חונקת את העצמאיים שלקחו הלוואות כדי להתקיים, וכל הרווח שלהם הולך היום לבנק במקום למשכורות או לפיתוח העסק".
מה קורה בתחום המשכנתאות? זה נשמע כאילו הנטל על המשפחה הממוצעת הפך לבלתי נסבל.
"זה המצב הכי כואב. משכנתא ממוצעת היום עומדת על כ-1.05 מיליון שקלים. בגלל שהריבית עלתה בארבעה אחוזים בשנים האחרונות, ההחזר החודשי של משפחה ממוצעת עלה ב-2,000 עד 3,000 שקלים נטו בכל חודש. כדי לעמוד בזה, משפחה צריכה להרוויח עוד כ-5,000 שקלים ברוטו רק כדי להישאר באותו מקום. הפיגורים בתשלומי המשכנתא הגיעו לשיא של כל הזמנים ועברו את ארבעה מיליארד השקלים, ואנשים פשוט פורסים את המשכנתא לעוד שנים כדי לשרוד את החודש".
הפתרון: הורדת ריבית ורכישת מט"ח
שאלה: למה נגיד בנק ישראל לא מוריד את הריבית אם המצב כל כך קשה?
"הנגיד חושש מאינפלציה (עליית מחירים כללית המורידה את ערך הכסף). הוא טוען שאם הוא יוריד את הריבית, המחירים יעלו. אבל בפועל, אנחנו כבר כמה חודשים נמצאים בתוך יעד האינפלציה של אחד עד שלושה אחוזים. האינפלציה היום היא סביב שני אחוזים, אז אין סיבה אמיתית לא להוריד את הריבית. הנגיד יושב על הגדר בגלל חוסר הוודאות של המלחמה, אבל בינתיים העצמאיים והלווים נגמרים".
מה לדעתך הצעדים הדחופים שחייבים לבצע בשעה זו?
"חייבים לעשות שני דברים במקביל: קודם כל להוריד את הריבית ב 0.5 אחוז בזמן הקצר ולבחון בהמשך הורדה נוספת של עוד 0.25-0.5%. זה יוריד את הביקוש לשקל ויעזור ללווים. דבר שני, בנק ישראל צריך לרכוש מט״ח כדי לייצב את מחיר הדולר שלא ימשיך להתרסק. אם לא תהיה פעולה מוניטרית (צעדים של הבנק המרכזי לניהול הכלכלה דרך הריבית וכמות הכסף) נחושה, הדולר עלול להגיע גם לכיוון 2.80 שקלים, וזה עלול להיות הסוף של יצואנים רבים ושל עסקים קטנים שלא יעמדו בזה".
מה לדעתך הסיכון העיקרי?
"בחיים הכל זה ניהול סיכונים. בנק ישראל חושש מאינפלציה, ולכן הוא משאיר את הריבית גבוהה. אבל הניהול סיכונים שלו שגוי. הסיכון שיש למשק מהריבית הגבוהה ומהדולר הנמוך פוגע קשות גם בעצמאים גם בלווי המשכנתאות וגם ביצואנים כאשר שער דולר נמוך עלול לגרום לחברות היצואניות לעשות התאמות להוצאות שזה אומר קיצוצים, פיטורין וסגירת עסקים, ולכן הסיכונים האלה יותר מוחשיים מאשר עליית מחירים.
לסיום, מה המסר שלך לאזרח הקטן שרואה את המחירים עולים למרות הדולר הנמוך?
"היבואנים שקונים בדולר אמורים למכור לנו יותר בזול, אבל אנחנו מכירים את השוק – הם שומרים את הרווח אצלם בגלל השנים הקשות. לכן האזרח הקטן לא באמת נהנה מהדולר הנמוך, אבל הוא כן סובל מהריבית הגבוהה ומהפגיעה הכללית במשק. זה מצב של הפסד כפול, ורק שינוי מדיניות מהיר של בנק ישראל יוכל להוציא אותנו מהסחרור הזה".
