במציאות נורמלית, אירוע שבו חייל מצבא "ידידותי" מפנה את נשקו ורוצח חיילים מבעלות הברית שלו, היה אמור לגרור זעם רבתי בוושינגטון. אבל בסוריה החדשה, החוקים כנראה שונים. אמש התרחש אירוע חמור בסוריה, כאשר חייל מצבאו של הנשיא הסורי אחמד א-שרע, שהזדהה כתומך דאעש, רצח שלושה אמריקנים – שני חיילים ואזרח. פיקוד המרכז האמריקני (סנטקום) דיווח ש"כוחות שותפים" חיסלו את המתנקש, כאשר על פי דובר צה"ל לא מדובר בלוחמי צה"ל.
הציפייה הייתה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ יביע זעם על השלטון הסורי שחייליו רוצחים אמריקנים, אך התגובה הייתה הפוכה לחלוטין. טראמפ בחר לגונן על סוריה ועל א-שרע בטענה ש"נלחמה איתנו נגד דאעש". הגיבוי הזה מתנגש חזיתית עם המאמץ הישראלי לשכנע את האמריקנים שמשטר א-שרע הוא משענת קנה רצוץ, גוף לא יציב שאי אפשר לבנות עליו הסכמים ביטחוניים.
בצל הדרמה הזו, ייפגש היום (ראשון) ראש הממשלה נתניהו עם השגריר האמריקני המיוחד טום ברק. ברק הוא דמות מעניינת: רשמית הוא השגריר לטורקיה, אך בפועל הוא משמש כנציגו של טראמפ גם לסוריה וללבנון. רק בשבוע שעבר מתח ברק את החבל הדיפלומטי כשרמז שישראל היא לא בדיוק דמוקרטיה, וכי שלטון נתניהו ("החזק", כלשונו) מזכיר יותר מונרכיה. עם הגישה הזו, ועם הגיבוי שטראמפ נותן לסורים, ישראל נמצאת בנקודת פתיחה מאתגרת.
הסכנה הרוסית בדרום סוריה
הבעיות של ישראל בזירה הסורית לא נגמרות בזה. מעל לפני השטח מרחפת סוגיית הנוכחות הרוסית. א-שרע הזמין את פוטין לפרוס כוחות בדרום סוריה, באזורים שישראל הגדירה כ"שטח אסור" לכוחות סוריים. אם הרוסים ייכנסו לשם, המשמעות היא סגירת המסדרון האווירי לתקיפות באיראן וצמצום חופש הפעולה של צה"ל.
נתניהו רמז השבוע בכנסת כי הקשר האישי שלו עם פוטין הוא החסם היחיד כרגע למהלך כזה: "אני משוחח עם הנשיא פוטין על בסיס קבוע… הקשר האישי הזה שומר על אינטרסים חיוניים שלנו, כולל ניסיונות למנוע מאיתנו להגן על גבולנו הצפוני".
השורה התחתונה מדאיגה: לעולם קשה לבין שאי אפשר לסמוך על סוריה החדשה.
