השעה הייתה ארבע לפנות בוקר כשזיהתה מצלמת האבטחה דמות חשודה מתקדמת מכיוון הכפר. ההליכה השפופה והשק שהחזיקה בידיה רק הגבירו את החשד מפני התרחיש של פעולה חבלנית עוינת. השומר התורן נדרך. אחרי הכול מדובר בכפר מרצחים מוכר וותיק שניסיונות לרצח יהודים הם חלק מהתפריט היומי של תושביו.
אלא שבאופן תמוה נמנעה הדמות מלהתקרב אל החווה ונותרה במרחק של מאות מטרים ממנה, בשטחי המרעה הרחוקים. בדיוק כמה דקות אחרי שזו נעלמה מן העין בקפל קרקע הגיעו כוחות הביטחון שהוזעקו לשטח. בחווה עוד הספיקו לראות את הדמות נמלטת בחזרה לכפר, אך את פשר מעשיה באישון לילה לא הצליחו לגלות, גם לא בתום סריקות נרחבות שבוצעו עד אור ראשון.
האירוע לא נותר זמן רב בגדר תעלומה. פחות מיממה נדרשה לתושבי החווה לגלות לחרדתם מה חיפשה אותה דמות ומה היה המטען ההרסני שנשאה בשק הלבן. רועה הצאן שיצא עם עדר הכבשים כמדי יום אל המרעה הבחין לפתע כי שתי כבשים שצעדו בראש העדר מתחילות להשתעל ולהפגין התנהגות חשודה. בתוך חצי דקה בלבד הפכו השיעולים לפרכוסים של ממש, ועד שהספיק הרועה להזעיק עזרה כבר גססו כבשים אלו למוות.
סריקה מהירה וממוקדת אימתה את החשש: רעל קטלני פוזר בין העשבייה כמה שעות לפני כן, לאחר שהוטמן בתוך פיתות יבשות ותמרים ששימשו פיתיון. המחבל שחדר בחסות החשכה התמחה כנראה בסוגי הרעלים, שכן פחות מעשר דקות חלפו מאז ליחכו הכבשים את הפיתות הטעימות ועד שנפחו את נשמתן בייסורים. לשוטרי הזיהוי הפלילי שהגיעו לזירה לא נותר אלא לאסוף ממצאים דוממים ולקוות שאלו יסייעו באיתור קצה חוט שיוביל ללכידת המחבל וסייעניו. יותר משנה חלפה מאז, קצה החוט לא נמצא עד היום.
עליית מדרגה
זהו אינו עוד טור על הפקרות "רגילה" ביהודה ושומרון, כזו שנוגעת לתופעה כללית שאינה מטופלת, אלא על פצצה מתקתקת של ממש. חוליית מחבלים קונקרטית וסדרתית שמה לה למטרה ברורה לפגוע ביהודים ומפגינה תעוזה הולכת וגוברת מיום ליום. דפוס הפעולה שלה עקבי, התוצאות עלולות להיות אסון בכל רגע, אך היא ממשיכה לפעול בחופשיות בשטח.
חוליית מחבלים זו מנהלת את טרור ההרעלות באזור כביש אלון בבנימין. זו חוליה מהכפר הידוע לשמצה אל-מועיר, שכבר הספיקה לבצע לא פחות מעשרה פיגועי הרעלה בשנה האחרונה. מי שסימנה למטרה היו עדרי הצאן והבקר של הגבעות והחוות באזור. בכפר הבינו כי אלו הם חוד החנית במערכה על השטחים הפתוחים, והפכו אותם ליעד מועדף. פעולה שקטה ונקייה בלילה בשטחי המרעה, הקלים לחדירה, והפגיעה בעדר קשה וכואבת.
סריקה מהירה וממוקדת אימתה את החשש: רעל קטלני פוזר בין העשבייה כמה שעות לפני כן, לאחר שהוטמן בתוך פיתות יבשות ותמרים ששימשו פיתיון
הפיתיונות הקטלניים מיוצרים במעבדה ביתית באחד הבתים בכפר, ובהתאם לתוצאה הקשה מפיקים המחבלים לקחים נוספים לפעם הבאה. הפיתות היבשות לא גרמו תמיד לצאן להסתער בתיאבון על הרעל, ולכן החליפו אותן המוחות השטניים בתמרים מתוקים וערבים לחיך הבהמות. כששרדו כמה עיזים בניסיון ההרעלה בזכות טיפול וטרינרי מהיר, חיש מהר נמצא רעל עוצמתי יותר, שגורם לקריסת מערכות בתוך שלוש דקות.
באחת הפעמים הראשונות עוד הצליחו לזהות תושבי אחת החוות את ניסיון ההרעלה בזמן אמת. שתי דמויות חשודות יצאו מבית מבודד בפאתי הכפר ונראו משוטטות בשטחי המרעה ומתעסקות בעשבייה. כשהבינו שזוהו, נמלטו השניים בחזרה לבית, אבל לא יותר מדקה נדרשה כדי לגלות עשרות תמרים מורעלים שפוזרו במקום שהלכו בו לפני רגע.
כוחות צבא ומשטרה הוקפצו ופרצו אל הבית, שידוע כביתה של חמולה תומכת חמאס, ולמרבה ההפתעה גילו כי שניים מבני הבית עוטים בדיוק את אותם בגדים שלבשו החשודים שפיזרו את הרעל. אחד מהם נעצר ואף זכה להודעת דוברות רשמית של המשטרה, אך שוחרר לביתו בתוך ימים אחדים. כששבועיים בדיוק לאחר מכן התרחש באותו מקום פיגוע הרעלה נוסף שגבה את חייהן של שתי עיזים, לא נמצא אדם אחד בנקודות ההתיישבות באזור שנפל מהכיסא. ארבעה ערבים מהכפר נעצרו מייד לאחר האירוע, אולם נפלטו גם הם בדלת המסתובבת יומיים בלבד לאחר מעצרם. בכפר מיהרו לחגוג את הניצחון.
חברי החוליה ראו כי טוב והחליטו לעלות מדרגה. בפעולה לילית השליכו מחבלים רעל ליותר מעשרה בורות מים בשטחי המרעה של גבעה וחווה באזור וגרמו למותם של כמה ראשי צאן נוספים ששתו מאחד מהם. רק בדיקה מהירה, שחשפה את כי שאר הבורות הורעלו אף הם, מנעה תוצאות קשות בהרבה.
אחרי הבורות הגיע גם תורן של שקתות המים במרעה. עוד שתי עיזים נפחו את נפשן בייסורים, ובנקודות ההתיישבות פתחו במאבק יום-יומי לסיכול ניסיונות ההרעלה. סיורים תכופים יותר בוצעו, תרופות נוגדות רעל נרכשו והוצמדו לכל בעל חווה, אבל התוצאות היו חלקיות ביותר. הפיגועים המשיכו להכות גם בתקופה האחרונה אחת לכמה שבועות, ורק בחלק מהפעמים הצליחו הרועים להביא להחלמתן של הבהמות שנפגעו בעזרת טיפול וטרינרי מהיר.
באירוע הרעלה אחר, שהתרחש בצידו השני של הכפר, נמלטו המחבלים שוב לבית מבודד ששוכן בפאתיו. כשהגיעו כוחות לסריקות בזירה, ניסתה שוטרת ממוצא ערבי לבדוק אם האירוע תועד במצלמות האבטחה של המבנה, אולם הערבי ששהה במקום הסביר בפנים תמימות כי בדיוק באותו יום "הייתה הפסקת חשמל" במקום. אין ספק, צירוף מקרים נדיר. השיחה נוהלה כולה בערבית, והשוטרת, שכבר עמדה לעזוב את המקום, הופתעה כשהתברר לה שאחד מרועי הצאן שהתלווה לכוחות הבין היטב את הנאמר ודרש לדעת מדוע היא אינה בוחרת לעצור את דיירי הבית בחשד לשיבוש הליכי חקירה. היא גמגמה משהו על "צו חיפוש שאין בידיה" ועזבה את הזירה בלי לעכב אפילו את אחד מהם לחקירה ולתשאול.
זה אולי אירוע מקומם נוסף בשרשרת המחדלים שזועקת לשמיים, אולם דווקא בנוגע לטיפול של גורמי השטח הוא מקרה חריג מאוד. במרבית המקרים העניקו חיילי הגדוד הגזרתי ושוטרי תחנת בנימין טיפול מקצועי ומהיר, קפצו לשטח בכל פעם והפגינו מוטיבציה ללכידת המחבלים, אך למרות הרצון הטוב מצאו אלו את עצמם רודפים פעם אחר פעם אחרי הרוח.
המחבלים, שכאמור נמנים עם חברי חוליה מקצועית ומאומנת, פועלים בלי להשאיר עקבות, ולתחנת בנימין על מיטב חוקריה, שניחנו במפקדת תחנה נחושה ומסורה, כנראה פשוט אין כלים מודיעיניים כדי לסגור עליה מעגל. כמוה גם למג"ד הגזרתי, התקפי ככל שיהיה, ואכן היה כזה בגזרה בתשעת החודשים האחרונים.
למי יש כלים כאלה, ובשפע? לימ"ר ש"י ולשב"כ, יחידות שכל כולן מושתתות על מערך מודיעיני עשיר שמסוגל לחבר את קצוות החוטים לכדי תמונה ברורה בתוך ימים אחדים. באופן אבסורדי שגובל ברשלנות פושעת, יותר משנה לא חשבו שני הגופים הללו שיש צורך בהצטרפותם לחקירה. את הנוהל האוטומטי שמכניס את אנשי המחלקה היהודית ובכירי ימ"ר ש"י לתמונה על כל גיהוק של נער גבעות לא טרח איש מראשי מערכת הביטחון להפעיל כלפי הפצצה המתקתקת הזו. מי יודע אם בכלל הגדירו זאת בשב"כ "חיכוך" או "עבירות רכוש ברף נמוך" במקום להבין שמדובר בטרור לכל דבר ועניין, שעלול לעבור בקלות לאירוע של השלכת קופסת רעל לתוך מגדל מי שתייה באחת החוות.
בינתיים רשמו המחבלים בכפר אל-מועיר עליית מדרגה נוספת ביום שישי שעבר ועברו לשימוש בנשק חם. טרם ידוע אם מדובר בחוליית המרעילים או שמא בפעילי טרור אחרים שקיבלו רוח גבית, אך היינו כפסע מאסון נוסף. תושב חוות מצודת דוד ששהה בקצה החווה בסמוך לריינג'ר הביטחון שחנה במקום, שמע קולות ירי קרובים אבל התקשה לזהות אם היו מכוונים אליו. כשעלה על הריינג'ר כעבור כשלוש שעות גילה כי קליע שנורה מקלצנ'יקוב חדר את קורת הברזל הקדמית והחמיץ את מושב הנהג בסנטימטרים מעטים. הירי היה מדויק, אלא שהמחבלים פספסו ככל הנראה את העובדה שכלי הרכב היה ריק מאדם.
טרור ההרעלות חרג מזמן מעבר לגבולות כביש אלון, אולם הכפר אל-מועיר היה ונותר סמל לקן טרור עקשן ונועז. לא ירחק היום שההפקרות הפושעת ששוררת בגזרה הזו תקרין גם על מקומות רחוקים ושקטים יותר שעלולים לרצות ללכת בדרכם. סמלי טרור דוגמת כפר המרצחים הזה יש לגדוע ובמלוא העוצמה עוד לפני שיספיקו להרים את הראש. האויב יושב כעת ובוחן בשבע עיניים את רף ההכלה של מערכת הביטחון. אם חפצי חיים אנו, עליו לגלות עוד השבוע ששגה באופן טרגי בהערכותיו.
תגובת משטרת ישראל: "כל דיווח או תלונה המתקבלים במשטרה נבחנים ונבדקים באופן מקצועי ויסודי, לרבות כניסת כוחות משטרה לשטח בליווי כוחות צה״ל לאיסוף ממצאים וראיות, תוך שימוש בכלל האמצעים העומדים לרשות המשטרה במטרה להגיע לחקר האמת".
- 19 ביוני 2025: מחבלים פיזרו תמרים מורעלים בשטח. שתי פרות שאכלו מהם גססו ומתו.
- 16 בנובמבר 2025: מחבלים הרעילו בור מים בשטחי המרעה במרחב הכפר. אין נפגעים ב"ה, הודות לערנות הרועים ולטיפול וטרינרי מהיר.
- 29 בנובמבר 2025: פיתות ותמרים מורעלים פוזרו בשטחי המרעה. עז מתה ושלוש נוספות סבלו מתסמיני הרעלה קשים.
- 25 בפברואר 2026: פיתות ותמרים מורעלים הוטמנו בשטחי המרעה. כבשה אחת נפגעה ומתה.
- 8 באפריל 2026: תמרים מורעלים הוטמנו בשטח. שתי כבשים נפגעו מהרעל, אך לא מתו בזכות טיפול וטרינרי מהיר.
- 05 במאי 2026: יותר מעשרה בורות מים הורעלו בשטחי המרעה. שתי כבשים מצאו את מותן.
- 7 ביולי 2026: תמרים וחלקי פיתות מורעלים פוזרו בשטח. שתי כבשים מתו, ו-15 נוספות סבלו מתסמיני הרעלה קשים.
- 18 באוגוסט 2026: פיגוע משולב כלל הרעלה של בור מים ופיזור פיתות ותמרים מורעלים במקום סמוך. כבשה אחת ושלושה כלבי רועים מתו.
- 26 באוגוסט 2026: תמרים מורעלים פוזרו בשטח. אין נפגעים בזכות טיפול וטרינרי מהר.
- 2 בספטמבר 2026: תמרים מורעלים וחלקי פיתות פוזרו בשטחי המרעה. עז אחת מתה.
