אם השם אח"י דרקון מצלצל לכם זה לא סתם, אתמול (חמישי) הגיעה לישראל הצוללת השישית של חיל הים, אח"י דרקון, לאחר שיצאה לדרכה מגרמניה בתחילת חודש ספטמבר בטקס מרגש. המסע הימי החל כאשר צוות ישראלי של לוחמים ותיקים מהשייטת הפליג בצפון אירופה תחת דגל ישראלי לצד צוות גרמני משותף, זאת לאחר כמעט שנתיים של תהליכי בדיקה והרצה של כלל מערכות הכלי. הגעת הצוללת מהווה נקודת שיא נוספת בפעילותה של שייטת 7 – יחידת הצוללות של זרוע הים בצה״ל, המונה כ-400 לוחמים ואנשי צוות המפעילים את צי הצוללות של ישראל בחשאיות ובפעילות מבצעית מסביב לשעון.
זיכוי ביטחוני וחשש מסייבר
מאחורי הקלעים של בניית הכלי והפלגתו לישראל עומדים מבצעי אבטחה ואימות קפדניים ביותר. מכיוון שהצוללות נבנות על ידי פועלים גרמנים, לקראת סיום ההפלגות בוצע מבצע זיכוי מורכב המשלב פעולות סייבר, חומרי נפץ וכלבים כדי לשלול הטמנת מכשירי ריגול או איומים אחרים. הצוללת צפויה לעבור מבצע זיכוי נוסף גם במהלך החודש הקרוב, כאשר בשנים האחרונות החשש המרכזי במערכת הביטחון מתמקד באיומי סייבר.
החיים בצוללת: 50 איש בלב ים
החיים בתוך הכלי האמתני הזה בלב ים מוגדרים כמורכבים במיוחד. לוחמי השייטת פועלים בכל מקום אפשרי בים התיכון ובים האדום, ומבצעים פעולות מהפכניות הרחק מעין הציבור. בשל אופי הפעילות החסויה, שעל פרטיה כמעט ולא תשמעו, נמצאות בכל רגע נתון בממוצע שתי צוללות של חיל הים בים, כשמשך הפלגה מבצעית נע בין 10 ל-30 ימים.
על כל צוללת משרת צוות של כ-50 איש. נכון להיום, היחידה אינה פתוחה לשילוב משותף של נשים וגברים בשל מורכבות החיים בצוללת, ומשולבים בה לוחמים דתיים.
המיון הקפדני: רק 40% מסיימים את המסלול
הדרך להצטרפות ליחידה נחשבת למורכבת וממיינת ביותר, והלוחמים מגיעים מכל רחבי הארץ. כל הקצינים בצוללת הם בוגרי קורס חובלים, בעוד שהלוחמים מגיעים דרך יום שדה/סיירות וגיבוש ייעודי.
- תהליך הסינון: מתוך כ-1,000 מועמדים שמתמיינים, רק 25-30 עוברים בהצלחה את תהליכי המיון.
- סיום המסלול: מתוך העוברים את המיון, כ-40% בלבד מסיימים את מסלול ההכשרה שנמשך 14 חודשים.
- גיוס נתונים: מדי שנה מצטרפים לשייטת כ-50 לוחמים חדשים, המתחייבים לשרת ארבע שנים לאחר סיום המסלול.
הקשר הגרמני: אין "תכנית ב'"
בכל הקשור להצטיידות ורכש, בעולם הצוללות הישראלי אין "תכנית ב'". ישראל אינה קונה צוללות מארצות הברית מכיוון שהאמריקאים בונים אך ורק צוללות בהנעה גרעינית – קטגוריה שונה לחלוטין במורכבותה ובמחירה. בנוסף, בדור הנוכחי לא קיימת יכולת לבנות צוללות בישראל בשל המורכבות הטכנולוגית הגבוהה, ולפיכך נסמך הצי הישראלי על ייצור בגרמניה כבר משנות ה-80.
כיום כבר נבנות בגרמניה שלוש צוללות חדשות נוספות שיחליפו את שלוש הצוללות הראשונות בסד״כ הישראלי.
התעצמות אזורית ולקחי השבעה באוקטובר
על אף שבזירה הציבורית התנהל בעבר דיון סוער על מספר הצוללות הנדרש לצה"ל, בצה"ל אומרים כי המספר הנוכחי מוכח כהכרחי כדי לייצר זמינות מבצעית ממשית ולעמוד במשימות שהוגדרו. בשנתיים האחרונות לא התקיים שיח בצה"ל על צמצום הצי, בפרט לאור לקחי השבעה באוקטובר המדגישים כי ישראל אינה יכולה להרשות לעצמה צבא קטן.
על רקע הגעת הצוללת החדשה ולקחי התקופה האחרונה, בחיל הים מבינים כי השמירה על העליונות הימית דורשת מוכנות רציפה ומענה לאיומים מתפתחים.
הזרוע הימית של צה"ל עוקבת בדריכות אחר התעצמות הציים של המדינות השכנות במרחב הים התיכון – ובהן טורקיה, המחזיקה בצי מרשים של 14 צוללות.
מול אתגרים אלו והשינויים האזוריים, אח"י דרקון מעניקה לזרוע הים עומק אסטרטגי חיוני ויכולות מתקדמות, שמבטיחות כי שייטת 7 תמשיך להוות את זרוע המחץ החשאית של מדינת ישראל; והכול, כמובן, בשקט-בשקט, הרחק מעיני הציבור.
