חג שמח! עכשיו סוכות, ואני בסוכה המשנית שלי, הסוכה שבניתי מחוץ לסוכה המשפחתית, סוכה להתבודדות, סוכה בשביל להסתכל על הסכך.
סוכות הוא חג עצום, חג מלא ועמוס בכל כך הרבה רוחניות, ונקשור את זה למצב שלנו, למקום שלנו, לשאלה מה אנחנו מוצאים בסוכה, מה אנחנו מחפשים בסוכה. יש הלכה שיטייל בסוכתו. מה זה לטייל בסוכה? זה לטייל בדעת.
צל האמונה
העניין של סוכה עצום וגדול. נתחיל בזה שהסוכה היא צילא דמהימנותא, צל האמונה. אני יודע שמעל הסכך יש עולם שלם ששומר עליי, וכרגע אני תחת סכך, משהו סוכך עליי, מגן עליי, מזין אותי.
הסוכה היא מרחב. כשהייתי ילד לא היינו בונים סוכה, אבל אני זוכר שהייתי סקרן נורא להיכנס לסוכות של השכנים, לראות את הקישוטים. זה מרחב אחר. זו יציאה מהמקום שלי, יציאה מהתפיסות שלי, יציאה ממה שאני רגיל אליו, יציאה מהקונספציה.
לא בכדי כשיצאנו מהסוכה, פתאום התעוררנו. לצערנו זה קרה גם בסוף סוכות. אבל היציאה לסוכה היא יציאה מהקבע, התבוננות על המצב במבט בלתי תלוי, בלתי משוחד. הסוכה מנטרלת מהחיבור ומהשיוך שיש לנו לחומר ובאה לתת לנו להתבונן.
זה גם מרחב של אמונה שאני מאמין שהכול לטובה וה' עושה לי הכול טוב, מגן עליי ומכניס אותי לשבעה ימי התבוננות מיוחדת. לכן רק מבט כזה על הסכך, הסוכה, הקרשים, הוא עוצמה רוחנית. זה כמו שמים יכולים להיות בריכת אינטקס, ויכולים להיות מים של מקווה. זה עולם אחר בדעת. זה כל העניין.
להיכלל באין-סוף
רבי נחמן מלמד שהסוכה היא מקום שהאדם יכול להיכלל בו באין-סוף. גם בבית אפשר לחפש את החיבור הזה, אבל בסוכה הוא נעשה טבעי יותר. המרחב הזה נועד להזכיר לאדם שהוא אינו עומד לבדו מול העולם, אלא יכול להיות חלק ממשהו גדול ממנו.
אפילו בעזרת ארבעת המינים, אומר רבי נחמן, באמצעות הלולב והאתרוג, מתאפשר לאדם לחבר בין עצמו ובין הקב"ה. זו אהבה שהיא בדעת – אהבה שאינה תלויה בדבר חיצוני. אהבה שהיא בדעת היא אהבה שאינה תלויה במשהו, היא תלויה בדעת. יש אהבות שאנחנו יודעים עליהן עוד לפני שהן מקבלות צורה במציאות. אדם יכול לאהוב את ילדיו עוד לפני שנולדו. זו אהבה שאינה נובעת ממה שכבר קיים מול העיניים, אלא מדעת עמוקה יותר. זו אהבה נקייה וטהורה.
אם ככה, יש לנו גם צל האמונה, גם מקום שהוא מחוץ לבית וגם מרחב שהוא שונה מהמרחב הרגיל. גם את האפשרות הזאת הסוכה מעניקה לנו. אנחנו יוצאים מהבית לשבוע, ישנים בסוכה, אוכלים בה ומשנים את זווית ההתבוננות שלנו. המקום משפיע על התודעה. וגם הזמן משפיע: שבוע שלם החיים שלנו מתנהלים במרחב הזה, כולל חג ושבת, ואנחנו עושים הכול בסוכה.
יש בזה משהו שדומה לאינקובטור רוחני. מעלינו נמצא סכך האמונה, ומתחתיו אנחנו מקבלים מרחב וזמן להתבונן, להתרחק מעט מן הקבוע ולהתחבר מחדש למה שנמצא מעבר לו.
השיבה הביתה
אני חושב שהסיפור הוא גם עניין העראיות. בני ישראל כמובן בנו סוכות כשהם יצאו ממצרים ועוד לא הייתה להם ארץ ישראל. אנחנו יוצאים אל העראיות שלנו כדי להבין שיש לנו בית, אבל גם כדי לחזור אליו בהערכה גדולה יותר, באהבה גדולה יותר ובהבנה מחודשת של משמעותו.
עכשיו, ברגעים האלה, יש סוכות בעזה, יש סוכות בלבנון, בסוריה. הרי מה היא סוכה? סוכה יכולה להיות שבעה טפחים על שבעה טפחים. זה כלום, זה 75 סנטימטר. היא יכולה להיות אפילו שבעים סנטימטר על שבעים סנטימטר בגובה שבעים סנטימטר, קובייה קטנה כמו בגן משחקים, קצת ירק עליה וזהו, אתה בסוכה.
הקופסה הזאת אומרת שאני יכול להתחבר בכל מקום, ואני יוצא לעראיות כדי להתבונן על הקבוע שלי. רק ככה אפשר להתקדם. יהודי שקם בבוקר ואומר: אפשר אחרת, זו סוכה. יהודי שקם בבוקר ואומר: אני רוצה להיכלל באין-סוף, לא בדברים המתכלים, זו סוכה. יהודי שקם בבוקר ואומר: אני יודע שהכול מושגח פה, וכל מה שנעשה פה גם זה לטובה, זו אמונה. זה צל האמונה.
ואני בכלל לא מדבר על ענני הכבוד ואורות מקיפים וכל מיני דברים שיש בסוד בדבר המקסים הזה שקוראים לו סוכה. אני פשוט אוהב לשבת בסוכה, רק ככה, להיות בשקט ולהתבונן, לנסות להיכלל באין-סוף. מה זה להיכלל? זה לא צעד, זה לא הילוכים, זה פשוט רצון. לסוכה אנחנו מביאים רצון, והקב"ה מביא לנו את המרחב.
בראש כמובן אני עובר על כל הסיפורים של שמיני עצרת, שמחת תורה, שהיו מי שהתחבאו בסוכות בקיבוצים, והסוכה גם הגנה עליהם. ואנחנו כולנו יצאנו מהקונספציה בסוכות ההוא שלפני שלוש שנים, ונצא שוב לסוכה כדי לבדוק כמה אנחנו בקונספציה, כמה אנחנו מתחדשים, כמה אנחנו רוצים את הטוב, את האין-סוף, את הנשמה ולא את החומר. כמה אנחנו רוצים שהעראיות תלמד אותנו להיות טובים יותר בקביעות.
בסוף הכי חשוב לבנות סוכה, להתארח בסוכה, לא משנה איפה, ופשוט להיות שמחים. לשמוח שזכינו להיות חלק מהעם הזה של החיילים הגיבורים האלה, הנשמות הטובות הללו שאיבדנו בשנים האלה, וגם של הפצועים הגיבורים, שעדיין נלחמים, ומפה לתת להם כוח בשמחה מהסוכה שאני יושב בה. וגם בשנה הבאה אשב בסוכה, אתבונן, ובעזרת ה' כולנו נהיה יותר טובים.
חג שמח!