כשאנחנו מביטים לאחור על צמתים היסטוריים גורליים, השאלה הזו מהדהדת בעוצמה: תגידו, אם היו נותנים לכם היום את ההזדמנות לעצור את עקירת היישובים והגירוש מגוש קטיף – האם לא הייתם עושים הכל כדי למנוע את המכה האנושה הזו להתיישבות? ואם הייתה מונחת בפניכם האפשרות לגדוע את הסכמי אוסלו עוד לפני שהביאו עלינו את הטרור ברחובות – הייתם מהססים לרגע לפני שהייתם עושים את זה?
אלא שהטרגדיה החוזרת של המחנה הלאומי היא התעוררות מאוחרת מדי. שוב ושוב, מול מהלכים פוליטיים ומדיניים הרסניים שמסכנים את עתידה וביטחונה של מדינת ישראל, אנחנו מוצאים את עצמנו עומדים על הרציף אחרי שהרכבת כבר מזמן יצאה מהתחנה, ומנסים בכוחות אחרונים להחזיר את הגלגל לאחור. האשליה כאילו אפשר לתקן נזקים אסטרטגיים בדיעבד מתנפצת פעם אחר פעם, והפעם – בשעה גורלית זו – פשוט אסור לנו להגיע שוב לאותה נקודת עיוורון.
חייבים להתעורר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי
חייבים להתעורר עכשיו, לפני שיהיה מאוחר מדי, ולבלום מראש את הסכנת הקמתה של ממשלת שמאל קיצוני וערבים; ממשלת כניעה שתמיט אסון כבד על ההתיישבות ביהודה ושומרון, תרסק את הביטחון האישי של כל אזרח במדינה, ותאים על עצם חוסנו של המפעל הציוני כולו. הגיע הזמן שהציבור הלאומי יתעשת ויעצור אחת ולתמיד את הפיצולים והקרעים המסוכנים בשורות הימין.
הקריאה הזו מופקדת היום בידיים של מנהיגים ודמויות מפתח שיכולים לשנות את התמונה. אני פונה ישירות אליכם, עופר וינטר, משה פייגלין, גלעד ארדן, חזי נחמה, יוסף חדאד – אתם הרי מכירים היטב את המערכת, שומעים את הקולות מהשטח ומזהים היטב את הסימנים המדאיגים באופק. כולנו, ללא יוצא מן הכלל, יודעים בדיוק איך הסרט הזה עומד להיגמר אם נמשיך באותו קו פלגני. לא תוכלו לטעון בדיעבד שלא הזהירו אתכם מראש.
כמי שפועל כבר יותר עשור בשדה העשייה של החברה האזרחית, וכקצין מילואים שלחם כתף אל כתף עם חבריי בשדות הקרב בעזה ובלבנון בשנים האחרונות, אני אומר את הדברים מתוך דאגה עמוקה ויוקדת לשלום הארץ. אנחנו קוראים לכם בקול ברור וחד: תתעשתו. אתם צועדים בעיניים פקוחות ומובילים את המחנה כולו לאסון לאומי שיהיה קשה מאוד לשקם ממנו.
כאשר רצים במפוצל ובנפרד, גוזרים על עצמכם אי-מעבר של אחוז החסימה
הרי כל אדם סביר מבין כי כאשר רצים למערכת הבחירות במפוצל ובנפרד, גוזרים על עצמכם אי-מעבר של אחוז החסימה וזורקים לפח קולות יקרים של מאות אלפי בוחרים נאמנים. אם תבחרו להמשיך בפיצול הזה, אתם תהיו חתומים באופן אישי על עלייתה לשלטון של ממשלת קפלן והאחים המוסלמים.
המציאות הזו מחייבת פעולה אזרחית נחושה. אני קורא לכל מי שקורא את הטור הזה ומדינת ישראל יקרה ללבו – אל תישארו אדישים. חתמו על העצומה שלנו להצלת מדינת ישראל, כי השינוי האמיתי לא יצמח מעצמו; הוא עובר אך ורק דרך לחץ ציבורי איתן ובלתי מתפשר. עלינו להבהיר חד-משמעית לראשי מפלגות הימין החדשות: אם תבחרו לרוץ בנפרד, הציבור המאוכזב פשוט לא יילך איתכם לקלפי.
לעומת זאת, אם תשכילו להתאחד תחת אלונקה אחת, תבנו כאן כוח פוליטי לאומי חזק, יציב ובעל גיבוי רחב שייתן תקווה חדשה ואמיתית לעם כולו. עם ישראל לא ייסלח לעולם למי שזורק את הקולות לפח בשביל שיקולים זרים או אגו פוליטי. הבחירה המונחת כיום לפתחכם היא חד-משמעית ואין בלתו: או שתתאחדו לאלתר – או שתפרשו.