משרד החינוך הודיע כי לא הצליח בשלב זה להביא לפתרון המשבר מול בג"ץ סביב סוגיית התקציב, וכתוצאה מכך כ-4,000 בנות שירות לאומי קיבלו הנחיה שלא להתייצב במקומות השירות שלהן בראשון בספטמבר. ההנחיה נקבעה לפחות עד יום ראשון הבא, בתקווה שעד אז יימצא פתרון משפטי ותקציבי שיאפשר את קליטתן.
המשבר הנוכחי נובע ממהלך של הקפאת תקציבים שאינם מופיעים בבסיס התקציב אלא מוגדרים במסגרת הכספים הקואליציוניים. הקפאה של כ-70 מיליון שקלים מתוך כספים אלו בוצעה בהחלטת בג"ץ, וכל עוד לא יימצא מקור תקציבי חלופי, אלפי התקנים אינם יכולים להיות מתוקצבים. לכן, נעצרה קליטתן של אלפי המתנדבות שאמורות היו להתחיל את פעילותן ביום שלישי.
בעמותות השירות הלאומי מדגישים כי מדובר בפגיעה קשה בבנות עצמן ובמוסדות החינוך, הרווחה, הבריאות והקהילה שממתינים לבואן. במשך חודשים ארוכים נערכו בשטח לפתיחת השנה, שובצו תקנים, נחתמו הסכמים ונשכרו דירות עבור המתנדבות ברחבי הארץ. בעמותות אמרו: "כעת הכול עומד באוויר. הדירות כבר הושכרו, תשלומים כבר בוצעו, ומקומות השירות נערכו לקליטת המתנדבות – אך נכון לעכשיו, הן אינן רשאיות להגיע".
תגובות חריפות ומצוקת כוח אדם
גורמים בכירים במערך השירות הלאומי תקפו את ההתנהלות ואמרו: "זהו מהלך שעלול למוטט את השירות הלאומי ולפגוע קשות במערכת. המצב שבו השירות מתבסס על כספים קואליציוניים הוא מעוות ופסול מיסודו". חשוב לדעת גם כי לפני ארבעה חודשים התעורר משבר דומה שנפתר בסופו של דבר במאמצים משותפים של משרד החינוך ומשרד האוצר, אך הפעם טרם נרשמה פריצת דרך.
הפגיעה במערך השירות מתרחשת במקביל למצוקת כוח אדם נרחבת שעימה מתמודדת המערכת כולה. שר החינוך, יואב קיש, הודה באחרונה כי הלחימה העמיקה את הפערים והובילה לפשרות באיכות ההוראה, כאשר אמר: "במערכת של 250 אלף איש, לפעמים מתפשרים והרמה יורדת".
לצד המחסור במאות מורים, נרשמת ירידה גם בביקוש לתפקידי ניהול. בעוד בארגון "מנהיגים" מעריכים כי כאלף מנהלים ומנהלות עזבו את המערכת השנה, במשרד החינוך טוענים כי חסרים 22 מנהלים בלבד. עם זאת, המשמעות בשטח נותרת קשה ומביאה לפשרה על איכות המנהלים והמורים כאחד.
