החוק, שהוגש על ידי חברות הכנסת גלית דיסטל אטבריאן, קטי שטרית וקבוצת ח"כים, נפל בגלל עימות חריף וחילופי האשמות בין מפלגת עוצמה יהודית לבין ש"ס. המשבר הוביל גם לעימות פיזי חריג וחילופי קללות קשות במסדרונות הכנסת בין יו"ר הקואליציה, ח"כ אופיר כץ, שצעק "אתה פה לשרת את הנוחבות!", לבין יו"ר חד"ש-תע"ל, ח"כ איימן עודה שענה לו "אתה יודונאצי".
צילום: דוברות הכנסת
שותפים על הנייר, אויבים בקלפי
הנפילה של חוק כה רגיש וקונצנזואלי בימין אינה טעות טכנית – היא תמצית הפרדוקס של ממשלת הימין. על הנייר, איתמר בן גביר ואריה דרעי יושבים באותה קואליציה. בפועל, המשחק הפוליטי שלהם מנוהל על פי אינטרסים הישרדותיים ומגזריים צרים, שבהם ה"קרדיט" על החוק חשוב בהרבה מעצם העברתו.
למה החוק נפל באמת? הסיבה הראשונה היא סחר המכר של ש"ס. עבור אריה דרעי, המטרה העליונה כרגע היא העברת "חוק יסוד לימוד תורה" והסדרת חוק הגיוס והתקציבים למגזר החרדי. ש"ס ניסתה להשתמש בחוק הצלב האדום כקלף מיקוח מול יו"ר הקואליציה: "לא תתנו לנו את חוק התורה ביום רביעי? לא נקדם את החוק של בן גביר ביום שני". המטרה של ש"ס הייתה לייצר זיקה ישירה בין חוקי הדת לחוקי הביטחון.
משחק ה"ראש בראש" של בן גביר
מנגד, השר לביטחון לאומי זיהה את ההזדמנות לעשות סיבוב פוליטי על גבה של ש"ס. בן גביר ידע שאם יעלה את החוק להצבעה ביום שני בניגוד לסיכומים, ש"ס תיאלץ או להתקפל, או להפיל את החוק ולהצטייר כמי שדואגת למחבלים. הוא בחר בפיצוץ מכוון כדי להציג את עצמו כ"ימין האמיתי היחיד" בקואליציה, תוך שהוא מאשים את דרעי בדיל עם אחמד טיבי.
השורה התחתונה ברורה: שני המנהיגים מעדיפים את שריפת המועדון על פני פשרה. עבור בן גביר ודרעי, החוקים האלו הם בעיקר כלי נשק בקמפיין הבחירות הבא שלהם. כשהאגו, הקרדיט והאינטרס המגזרי מנהלים את הממשלה – החוקים החשובים ביותר לביטחון המדינה הופכים לבני ערובה, והרווח היחיד נשאר בידי מחבלי הנוח'בה.