אולי נהייתי בורגני מדי, אבל מהיום שרכשתי את הרכב הראשון שלי התחברתי פחות לנוהג להפוך כל רכב מתנחלים ללוח מודעות שעליו תצוגת הסטיקרים העדכנית. את הרכב העדפתי נקי, ואת המסרים האידאולוגים דאגתי להפיץ במקומות אחרים. 

ובכל זאת עיטר בשנים האחרונות את דלת ארגז הטנדר שבבעלותי סטיקר אחד ובו שתי מילים פשוטות: חוזרים לשא-נור. מדבקה אחת קטנה, שביטאה את הגעגועים והרצון לשיבה הביתה, ליישוב הקטן שגורשנו ממנו בפשע לפני שני עשורים. 

השבוע זכיתי סוף סוף להוריד אותה מהרכב כשהגעתי לבקר ביישוב החדש שקורם עור וגידים. בירכתי בהודיה עצומה "מציב גבול אלמנה" וחזיתי בחלום המתגשם של משפחות יהודיות שמהלכות לבטח במקום ילדותנו. הררי הזבל פונו, המצודה עברה שיפוץ מקיף, ושורת קרוונים חדשים אכלסה את עשר המשפחות הראשונות שכבר קבעו במקום את ביתן. רק העיזים הנוסטלגיות שהיו אוכלות את המכתבים מתיבות הדואר לא נצפו. 

הרצון לסגור את המעגל ולשוב להתגורר ביישוב החם והקהילתי היה עז, אך מאז גורשנו מהמקום קבענו את שליחותנו במקומות אחרים, ואי אפשר לעוזבם כעת. על תחושת ההחמצה הקטנה הזו חיפתה השמחה הלאומית האדירה. חטא הגירוש הולך ומתוקן לנגד עינינו, ועם ישראל שב לצפון השומרון. בגאון, כבעל הבית, והפעם כדי להישאר כאן לתמיד.

סקירה קצרה של מפת האזור ממחישה בבירור כי השלב הבא, החיוני כדי שכל היישובים הללו יחזיקו מעמד לאורך זמן, צריך להיות ביטול הסכמי אוסלו

המהפכה של סמוטריץ'

החזרה ליישוב שא-נור מרחיבה את הלב, אך היא חלק קטן במהפך הרוחבי שמתרחש בשנה האחרונה בצפון השומרון. מי שמוביל את המהפך הזה הוא השר במשרד הביטחון בצלאל סמוטריץ' ומנהלת ההתיישבות שהקים במנהל האזרחי. אין מי שסולד יותר ממני מהצמדת המושג "היסטורי" לכל חמישים יחידות דיור שאושרו עד היום במעלה אדומים, אולם רשימת היישובים האחרונה שהביא סמוטריץ' לאישור הקבינט וכוללת שינוי דרמטי של מפת ההתיישבות בצפון השומרון, בהחלט מתאימה לתואר הזה.

34 יישובים אושרו. חלקם יישובים חדשים לגמרי וחלקם חוות שהוקמו בשנים האחרונות וזכו לגושפנקה רשמית. החשיבות ההיסטורית של ההחלטה הזו אינה בגלל המספר אלא בשל מקומם ופריסתם של היישובים. אתמקד ברשותכם באלו שאושרו בצפון השומרון, והם הכותרת הראשית של החלטת הקבינט הזו.

נתחיל ממה שקדם לגל הנוכחי של אישור היישובים. בשנה האחרונה הביא סמוטריץ' עם יהודים יקרים אחרים לידי תיקון ממשלתי של פשע הגירוש בצפון השומרון, חלום שנשאנו שני עשורים תמימים. הסדרת ההתיישבות בחומש בכיפה 690, הסמוכה למקום ששכן בו היישוב בעבר, העלאת היישוב שא-נור ואישור להקמה מחודשת של היישובים גנים וכדים. אלו ארבעת הישובים ששכנו בצפון השומרון ערב הגירוש, והקמתם המחודשת כבר בוצעה בפועל או אושרה באופן רשמי בממשלה. 

נוסף על ארבעת היישובים הוותיקים הללו הביא סמוטריץ' לאישור הקבינט בימי המלחמה עם איראן את הקמתם של עוד ארבעה יישובים. הראשון, עמק דותן, נקרא על שם מקומו הגאוגרפי בחלקו המערבי של האזור. הוא עתיד להיבנות סמוך לחטמ"ר מנשה, שחוזר בימים אלו למקומו הישן וההיסטורי. 

שר התפוצות עמיחי שיקלי: "אנו צריכים להיגמל מהחלוקה של שטחי A, B ו-C. אנחנו צריכים להתקדם קדימה, ובמקומות שיש היתכנות כמו נקודות שולטות שקריטיות לביטחון היישובים צריך לשבת שם, ולשבת חזק. וזה לא מעניין אותי טרמינולוגיית אוסלו"

החזרת החטמ"ר ללב צפון השומרון אחרי שישב בשני העשורים האחרונים בקיבוץ עין שמר, בתוך הקו הירוק, היא צעד חשוב ומשמעותי בפני עצמו. שלושת היישובים האחרים יעבו את גוש היישובים גנים וכדים בחלקו הצפוני-מזרחי של האזור וייצרו רצף יהודי מרכס הגלבוע וגדר המערכת לגנים וכדים. האסטרטגי ביותר שבשלושתם הוא היישוב נועה, שעתיד להיבנות מדרום לגנים וכדים, לכיוון עיירת המרצחים קבאטיה, שהפכה לקן טרור בשל היעדר נוכחות יהודית במרחב. השניים האחרונים הם רום גלבוע ומעיינות, והם יוקמו סמוך לגדר המערכת שמול מלכישוע ובית אלפא. 

צפון השומרון הוגדר בהסכמי אוסלו ברובו המוחלט שטחי A ו-B למעט כמה רצועות דקות של שטחי C, כפי שאפשר לראות במפה המצורפת לטור. אך כמעט בכל מובלעת או רצועה כזאת דחף סמוטריץ' יישוב, ונראה כי עבד קשה לעשות זאת גם אם הדבר דרש היערכות ביטחונית ופריסת כוחות מחודשת. 

סקירה קצרה של מפת האזור ממחישה בבירור כי השלב הבא, החיוני כדי שכל היישובים הללו יחזיקו מעמד לאורך זמן, צריך להיות ביטול הסכמי אוסלו. לא רק ביטול על הנייר, כמובן, אלא התיישבות פיזית בשאר המרחב שמוגדר כעת A ו-B, שתהפוך את היישובים ממובלעות לגושים איתנים. הנסיגה מצפון השומרון לא באה כרעם ביום בהיר. למעשה ביום חתימת הסכמי אוסלו החל לתקתק לאחור השעון לפינוי היישובים, ולכך גם התכוונו מראש ההוגים של הסכמי הדמים. המציאות שבה יהודים גרים במובלעות בשטח אויב לא יכלה להימשך לעד, ופינוים היה לשאלה של זמן.

השלב הבא: ביטול הסכמי אוסלו

בצפון השומרון דרוש פתרון מיידי בדמות ביטול הסכמי אוסלו בפועל או בהחלטה מדינית כדי שלא לשוב אל המצב המסוכן טרום הגירוש. יחס השטח שנותר בשליטה ישראלית באזור הזה לעומת השטח שבשליטת הרשות הפלשתינית הופך את הצורך בשינוי המפה לקריטי עוד יותר, אולם גם בשאר יהודה ושומרון נראה כי הגיעה השעה לעבור לשלב הבא. 

במשך עשורים היו שטחי ההפקר בשטחי C עצומים, וכמעט לא הייתה בהם נוכחות יהודית. בזכות פעילות מאומצת של מאות חלוצי התיישבות, תמיכה של רבבות יהודים מעם ישראל וגיבוי מדיני שנתנה הממשלה לרבות מהחוות השתנה השטח לבלי הכר בתוך זמן קצר. בסייעתא דשמיא ובחסות המלחמה עשתה המערכה על השטחים הפתוחים ביהודה ושומרון קפיצת דרך וגמאה במהירות שלב אחר שלב. 

כעת אנו ניצבים בצומת דרכים קריטי: שטחי C הפתוחים – ובייחוד אדמות המדינה – הולכים ואוזלים. במידה רבה בשל הקמה מסיבית של יישובים, גבעות וחוות, אך גם בשל השתלטות פראית של הרשות הפלשתינית שהתנהלה כאן בעשור האחרון. אנו הולכים ומתקרבים לעת שיהיה אפשר להכריז בה כי עברנו את שלב הכיבוש הראשוני של שטחי C הפתוחים והריקים, אך בה בעת שטחי A ו-B, שהם 55% משטחי יהודה, שומרון ובנימין (בניכוי בקעת הירדן), עדיין ריקים כמעט לגמרי מנוכחות יהודית. 

בצפון השומרון היחס כאמור מטורף אפילו הרבה יותר. שטחי A ו-B רחוקים מלהיות רק גושי כפרים עוינים. כלולים בהם רבבות דונמים ריקים לגמרי שחסומים כעת להתיישבות בשל חוקי אוסלו, שטחים שסמוכים ליישובים, הרים שחולשים על צירי התנועה המרכזיים או רכסים אסטרטגיים שאין שום פריווילגיה לוותר עליהם למען האויב.

בלי איי-בי-סי

אחרי פריצת גבולות אוסלו ברגליים בידי הציבור והקמת כמעט עשרים נקודות התיישבות בשנתיים האחרונות בשטחי B, בשבועות האחרונים נראה שהצורך בהבקעה לשלב הבא מתחיל לחלחל גם לדרג המדיני. שר התפוצות עמיחי שיקלי ביקר לפני כשבועיים בתל תלפיות, גבעה אסטרטגית ביותר שהוקמה בפסגתו של ג'בל עין עינה, בין השומרון לבנימין, באזור שמוגדר שטח B, וקרא לביטול הסכמי אוסלו. "אנו נמצאים באחת הנקודות האסטרטגיות ביותר ביהודה ושומרון שצופה על כל גוש שילה, עלי, נופי נחמיה, אריאל ותפוח", תיאר שיקלי בסרטון שתיעד מנקודת ההתיישבות בפסגת ההר. 

"אנו צריכים להיגמל מהחלוקה של שטחי A, B ו-C. הייתה מערכה אדירה על שטחי C, בחלק מהמקומות בהם לא היינו הפסדנו את השטח לערבים – אך איפה שהוקמו חוות הושג ניצחון. עכשיו אנחנו צריכים להתקדם קדימה, ובמקומות שיש היתכנות כמו נקודות שולטות שקריטיות לביטחון היישובים צריך לשבת שם, ולשבת חזק. וזה לא מעניין אותי טרמינולוגיית אוסלו", הצהיר שיקלי.

כמה ימים אחרי ביקורו של שיקלי הגיע חברו למפלגה חבר הכנסת עמית הלוי לנקודת ההתיישבות כפר טרפון בבנימין, שיושבת אף היא בשטחי B, והסביר את חשיבותה של ההיאחזות בנקודה: "אנחנו במרחב עצום שעד היום לא הייתה בו התיישבות ולא היו בו יהודים בכלל, בין כביש חוצה בנימין לגוש ערורה. כל המרחב הזה גם בעל חשיבות היסטורית, אבל גם בעל חשיבות אסטרטגית, והנוכחות כאן היא קריטית". 

הלוי הוסיף ופנה לתושבים וביקש לחזק את ידיהם. "לא תמיד הבינו את החלוצים, את אלו שהלכו צעד קדימה, והחלוציות שלכם כאן היא קריטית בעיקר בכל מה שנוגע לחלוקה הנוראית המכונה A, B ו-C. אתם שוברים את זה, וטוב שאתם שוברים את זה. ההסכם הזה כבר מזמן בתהום הנשייה, ולצערנו גם בתהום דמים ששילמנו עליו. זה שאתם כאן, מאתגרים את השיח הרווח בישראל ומציבים עובדות בשטח, הוא דבר חשוב ביותר".

דבריו הנחרצים של חבר הכנסת אביחי בוארון בכנס הליכוד בבית אל בסוף השבוע שעבר כבר סימנו בבירור את התהליך שמפלגת השלטון בישראל עוברת. בוארון לא הסתפק בקריאה כללית אלא הצהיר כי יפעל לקדם התיישבות באזורים הללו. "מכוח ההתפקדות שלכם אנחנו – ולא תאמינו כמה מהר זה יקרה – נלך לשטחי A ו-B וניישב שם את הגבעות הפתוחות. אנחנו לא נתגדר רק בשטחי C חס וחלילה. יש שם אדמות מולדת שמחכות לנו. וכך ברגליים אנחנו נמחק את הסכמי אוסלו. זה הייעוד שלנו, זו המשימה שלנו לתקופה הקרובה. בשם ה' נעשה ונצליח".