מדוע גם אחרי שישראל נעשתה למעצמת התפלת מים אדירה, מצב הרוח הלאומי עדיין מושפע
מחוסר בגשמים, אילו תופעות מדהימות שלא הכרתם רק הגשם יכול לחולל, ומדוע דווקא
ההתפלה מזמינה אותנו לעלות מדרגה בתפילות החורף

יוסף רוסו, הקול היהודי

כבר אלפי שנים מחנכים אותנו שמזג האוויר בארץ ישראל, ובפרט עצירת גשמים, הם מסר של אלוקים אלינו. האם הדבר הזה נכון גם בעידן שהמים מותפלים ולכאורה לא חסרים לנו ברמה הקיומית?
בשלושת העשורים האחרונים עברה ישראל מהפכה שקטה במשק המים: היום רוב המים שזורמים
לנו מהברזים כבר אינם באים מהכינרת או מן האקוות (אקוויפרים) אלא מן הים הגדול. לאורך רצועת
החוף פועלים כיום חמישה מתקני התפלה ימיים גדולים: אשקלון, פלמחים, חדרה, שורק ואשדוד. הם
מספקים יחד בערך 600 מיליון מ"ק מים מותפלים בשנה, שהם סביב 70% מצריכת מי השתייה
הביתיים בישראל.

יש עוד שני מתקנים ימיים בתכנון מתקדם – שורק ב' והמתקן בגליל המערבי – שאמורים להעלות
את הסך השנתי ל-900 מיליון קוב מים מותפלים בשנה בעשור הקרוב. במילים אחרות: ישראל
הפכה בתוך זמן קצר לאחת המדינות המובילות בתחום גם באיכות הטכנולוגיה וגם בחלק של המים
המותפלים בתוך סל המים הלאומי.

טהראן מתייבשת

קשה להתעלם מהניגודיות החריפה שבין ישראל לאיראן בכל הקשור למשק המים. הרי גם בטהראן
יש יכולות טכנולוגיות ברמה גבוהה, בטח בכל מה שקשור לגרעין. אומנם עצירת הגשמים באיראן
ממושכת מאוד, אבל גם אחרי שנה שחונה במיוחד בישראל הפערים זועקים לשמיים: בישראל החלו
במיזם השבת המים לחלק מנחלי הגליל, ואילו נשיא איראן הכריז שתושבי הבירה יצטרכו להתפנות
בהדרגה.
התפלת המים הישראלית מחוללת פלאים ברוך ה' ובע"ה לא נשקפת סכנת הישרדות במדינת
היהודים מסגירת הברזים, ואפילו החקלאות תוכל לשרוד ולהשתמש במים מותפלים ובדשנים שיאזנו
את החוסרים.
ובכל זאת במדינת היהודים ממשיכים להביט לשמיים, מוטרדים מהגשם שנטש אותנו כמעט לחלוטין
בחורף תשפ"ה, ונכון לתחילת כסלו השנה עדיין לא מגיע מעבר לגלים קטנים.

קבלת אחריות

מתניה מיה, גאוגרף ומתכנן ערים וגם איש ידיעת הארץ, אינו מתרגש מהבצורת המתמשכת: "שנים
שחונות אנחנו מכירים גם מאברהם אבינו, התופעה הזאת נפוצה באזור שלנו" אבל גם הוא מודה
שהעצירה שחווינו בשנה שעברה הייתה חריגה: "שנה אחת שיורדים בה 70% מהגשמים או אפילו
שלוש שנים שיורדים בהן 70% הן לא תופעה יוצאת דופן. ובכל זאת העצירה בשנה שעברה הייתה
בעוצמה מאוד חריגה ולא מוכרת ב-150 השנים האחרונות"
מתברר שכללי האקלים שהתרגלנו אליהם כאן בארץ הם תופעה אקלימית חריגה למדי: "אקלים ים-
תיכוני הוא אקלים נדיר, אזור שאמור להתנהג כמו אזור מדברי מבחינת קווי הרוחב שלו, למעשה לא
מתנהג כך רק כי יש לו ים ממערב"

אבל התופעה המעניינת יותר היא דווקא האי-יציבות שמאפיינת את ארץ ישראל, תלותיות אם נרצה
לדבר במונחים יהודיים. "אקלים ים-תיכוני מתבטא בתנודתיות מאוד גדולה, זה חלק מהאירוע",
מסביר מיה. "העם היהודי צמח כך גאוגרפית: אנחנו מתפללים לגשם, אנחנו מחכים לו, וכשהוא יורד
הוא אחלה, כי הוא יורד בחורף, ויש המון פריחה ויבול. יש הרבה יתרונות גם לאקלים ים-תיכוני, והם
הצמיחו את העם היהודי למה שהוא"
וכאן באופן הכי טבעי מבחינתו משתלבת לצד התפילה גם ההתפלה: "התנודתיות היא חלק אינטגרלי
מהאקלים הים-תיכוני, ולכן לימדנו את עצמנו גם תפילות וגם מעשה. צריך לשלב בין השניים.
המעשה פה הוא שיהיו לנו מדענים, ומדינת ישראל היא חלוצה בתחום. היא מודל לא רק בשל
תפילות האנשים, אלא גם בשל היכולת שלנו לנהל מערכת מקצועית מאוד של משק המים.
"אנחנו חלוצים בהכול: גם ביכולת השימוש במי קולחין ובהשבה של מים, גם ביכולת של שינוע של
מים וחיסכון במים להשקיה".

פלאי הגשם

אחרי שכמעט השתכנענו שהתפלת מים היא פתרון גורף למשבר המים בישראל, מתברר שהתפלת
מים מספקת מים, אבל אינה מתקרבת בכלל להיות המחליפה של הגשם בכל מה שקשור למה
שמתרחש מחוץ לברז שלנו.
המערכת האקולוגית של ישראל זקוקה ברמה הקיומית לא רק למים אלא לכל הדרמה שמתלווה
לגשמי החורף: המינרלים, האבק, הברקים, השיטפונות, התזמון העונתי והפעילות המיקרוביאלית
העזה שמתעוררת בכל טיפה. הנה כמה מהתופעות שמתברר שמתחוללות בארץ ישראל ביתר שאת,
יותר מבמקומות אחרים בעולם:

1. גשם איננו סתם מים, הוא גם מזון לאדמה – מים מותפלים הם מים "ריקים" במקרה הטוב:
לאחר סינון עמוק כמעט אין בהם מגנזיום, ברזל, אשלגן או זרחן. אבל גשם אמיתי, במיוחד
באזור שלנו, נושא מינרלים ממקור טבעי.
לפי מחקר בין-לאומי מ-2004, שבחן תנועת אבק ומינרלים במזרח הים התיכון, נמצא כי
גשם בישראל ממס מינרלים מהאבק ומהקרקע ומעבירם לשכבות העמוקות, פעולה שמיים
מותפלים אינם עושים.
2. אבק סהרה: הדשן שמגיע לישראל עם הרוח – מעניין לגלות שישראל נמצאת במסדרון
טבעי של האבק שבא מסהרה ומחצי האי ערב. האבק הזה עשיר בזרחן, במגנזיום ובסידן.
לפי מחקר ישראלי שנערך באוניברסיטת חיפה ופורסם ב-2005, נמצא שאבק סהרה שמגיע
לאזורנו מכיל כמות מינרלים יוצאת דופן, עד כדי כך שהוא מסוגל להעשיר את הקרקע ואת
הים בזרחן, יסוד שחסר מאוד באזורנו.
מחקר אחר, שנערך במכון ויצמן, מצא שצמחים במדבר הנגב קיבלו עד 50% מהזרחן שלהם
מאבק מדברי שהתמקם על העלים ונספג בגשם.
3. ברקים מייצרים דשן טבעי בחינם – ידעתם שכשברק מכה החום העצום מפרק את
מולקולות החנקן באוויר ויוצר תחמוצות חנקן שנשטפות לקרקע עם הגשם? זהו דשן טבעי
ועתיק מאוד.
לפי מחקר מ-1984 שבדק את ייצור תחמוצות החנקן בברקים, ברקים יכולים להוסיף כמויות
מדידות של חנקן זמין לקרקע. ממש דישון שבא בחינם מהשמיים. בישראל התופעה נפוצה
אף יותר, כי רוב הברקים כאן הם חורפיים, תוצאה של מפגש בין אוויר קר לים חם.
4. מתנות המינרלים של היורה והגשם של אדר – האקולוגיה של ישראל בנויה על מחזור
עונתי חד: קיץ יבש לחלוטין, ואחריו חורף עשיר במים. שני רגעי מפתח במעגל הזה הם
היורה והמרווה. היורה, הגשם הראשון, מפעיל בום מיקרוביאלי. במחקרים שנעשו בקרקעות
ים-תיכוניות נמצא שעם הגשם הראשון משתחררות כמויות גדולות של חנקן וזרחן עקב
התעוררות חיידקים ופטריות שהיו רדומות בקיץ.
גם בגשם שיורד לקראת סוף החורף, בסביבות אדר (פברואר-מרץ), כשהטמפרטורות עולות
מעט, חלה קפיצה נוספת בפעילות המיקרוביאלית. זה מוביל לפרץ פוריות גדול בקרקע ונותן
דחיפה לצמחים החד-שנתיים ולפריחה המפורסמת של ישראל.
5. שיטפונות: מנגנון עיבוד קרקע שאין שני לו – במדבר יהודה ובנגב השיטפונות החורפיים
הם לא רק תופעה מרהיבה אלא חלק מהחיים המדבריים. מחקרים גאומורפולוגיים בישראל
הראו ששיטפונות מניעים חומר אורגני, שוחקים סלעים, מכניסים מינרלים לערוצים ומשקמים
את פוריות הקרקע באזורים שכמעט לא יורד בהם גשם ישיר.
6. חורף ישראלי: עונת הפירוק ולא עונת התרדמה – באירופה, בצפון אמריקה וגם בחלק
מאסיה החורף קופא והחיים קופאים איתו. בישראל לעומת זאת החורף הוא עונת שיא של
פעילות ביולוגית. לפי מחקרים שנעשו על בתי גידול ים-תיכוניים, נמצא שהטמפרטורה

המתונה והלחות הקבועה יוצרות תנאים שבהם פטריות מפרקות עלים בקצב מהיר,
משחררות חומרי הזנה לקרקע ומחדשות את הצמחייה.
7. חדירת מים לעומק ושיקום אקוות – הגשם חודר לעומק הקרקע וממלא את האקוות. הוא
גם שוטף מלחים כלפי מטה ומאזן את הקרקע. בהקשר הזה שימוש בהשקיה של מים
מותפלים אפילו מזיק: לפי מחקרים הידרולוגיים שנעשו בישראל, נמצא שמים מותפלים,
בגלל היעדר מינרלים, נוטים דווקא להגביר המלחה בקרקעות חקלאיות אם משתמשים בהם
לאורך שנים ללא איזון.
יותר מזה, מחקרים חקלאיים בארץ מצאו שמים מותפלים ללא תוספת מגנזיום פוגעים
במבנה החרסיתי של הקרקע וגורמים להתכווצות ולחוסר יציבות. לכן חקלאים רבים
מערבבים מים מותפלים עם מי אקווה.

האנושות מתבגרת באמונה

כשאנחנו פונים לרב אורי שרקי כדי לדבר על הגשמים, הרב מספר על מכתב בפרסית, לא פחות,
שהוא שיגר למנהיגי הדת באיראן בעקבות משבר המים הקיומי ששרויה בו מדינת האויב הכי
מובהקת שלנו, מתקיימים דברי הנביא, שאחרי שינסו להשמיד את ישראל, "לא עליהם יהיה הגשם"
האם ההתפלה מפריעה לשיח הא-לוהי שקריאת שמע מתארת? מבחינת הרב שרקי, הפוך בדיוק.
ההתפלה מאפשרת לאנושות לעלות מדרגה מהשלב ההישרדותי: "הבעיה היא כבר לא בעיה קיומית
אלא אם אנחנו מרגישים קשר בין העליונים לתחתונים.

בזכות זה האנושות בוגרת יותר. היא לא צריכה דווקא מים פיזיים כדי להרגיש את זה. אבל הגשם
גורם לנו לזכור את זה. כשאין גשמים טבעיים, יש במה להשקות ויש מה לשתות, אבל האקלים
משתנה. אקלים גשום יוצר בנפש שלווה פנימית. הגמרא אומרת שכשיש גשם, יש יותר צלילות
הדעת"

מה א-לוהים אומר בעצירה הנוכחית?

"יש קושי באחדות באומה. המשימה העיקרית שלנו היא משימת האחווה. אני חושב שלא צריך להיות
נביא, אפשר לראות בגשם הזמנה לתיקון הזה"

מים עליונים או מים תחתונים?

איתיאל גלעדי, תלמידו הצמוד של הרב יצחק גינזבורג, מצא את המים המותפלים בפשט של מאמר
חז"ל הקדמון: "בזמן שישראל עושים רצונו של מקום, הארץ שותה ממים העליונים, ובזמן שאין עושים
רצונו של מקום, הארץ שותה מתמצית מי אוקיינוס" טוב, בעידן של מים מותפלים שבאים ממי הים
כבר אין צורך להרחיק לכת לפירושים עמוקים על מה הם אותם מי אוקיינוס שעליהם דיברו חז"ל.

גם הוא מדבר על מערכת חדשה בתקשורת עם ה' "אדרבה, ככל שהעולם התחתון הגשמי מסתדר
יותר לבדו, כך חשוב יותר לבקוע אותו. בעידן של רובוטיקה ובינה מלאכותית, כשכולם דואגים שעוד
מעט לא יהיה לנו מה לעשות, רק מי שיהיה מחובר למעלה ויבין שהמטרה שלנו היא להשכין את
השמיים על הארץ וידע איך לעשות את זה, יהיה לו מה לעשות כאן. האחרים פשוט ימותו משיעמום"
הוא אומר בחיוך. "במובן הזה תפילה על הגשמים היא תפילה למים עליונים, תפילה לקשר בין
העליונים לתחתונים"
ובכן, אם שאלתם את עצמכם למה דווקא בארץ שהצליחו להתפיל בה מים יותר מבכל מקום בעולם,
משהו באינטואיציה שלנו לא נרגע עד שהגשם לא מגיע, זאת אולי התשובה: התפלה מצילה חיים;
גשם לעומתה בונה חיים.

יש ועוד איך על מה להתפלל. ברך עלינו את השנה הזאת, ותן טל ומטר לברכה על פני האדמה.