הרב שניר גואטה, הרב אסי טובי, עידן טל וחן עזרא – משתייכים לרשימה חלקית של שחקני כדורגל לשעבר שוויתרו על מנעמי הספורט המקצועי, התהילה והכסף, כדי לדבוק בחיי מצוות ותורה. "הם נותנים לגיטימציה לכדורגלנים הפועלים כיום", אומר זיו אוסון שאף הוא ויתר על משחק בקבוצת הכדורגל המובילה 'מכבי חיפה' בה התברג במהירות בצעירותו – כדי לשמור שבת ולקיים אורח חיים עטוף מצוות. "היום רואים את התופעה הזאת הרבה יותר מפעם", הוא אומר.
אוסון גדל בחדרה למשפחה חובבת כדורגל. אביו שימש שופט במשחקי כדורגל והחלום הגדול שזרם בעורקיו היה להיות כדורגלן מקצועי. בגיל 7-8 כבר התחיל לשחק ב'הפועל חדרה'. הילד היה ענק. מהר מאוד מכבי חיפה התעניינו בעלם ובגיל 12 מצא את עצמו עובר לקבוצה הבכירה. "כל החיים שלי היו כדורגל", הוא מתאר את התקופה ההיא. "הייתי נוסע בשני אוטובוסים ושתי רכבות ביום – כדי להגיע לאימון ולחזור הביתה. זאת הייתה הקרבה ועשיתי את זה כי הייתי טוב בזה ואהבתי את זה. היה את הרצון והחלום להיות כדורגלן ואז הגיע הפרדוקס".
קצת שקט – ואתה מבין מה יעשה לך טוב באמת
"היה לי דחף להגשים את החלום ומצד שני, כבר מגיל 15, היה לי הרבה זמן בנסיעות – והזמן הזה אפשר לי לחשוב ולשאול שאלות. אהבתי מאוד לקרוא והתחלתי לקרוא יותר פרשת שבוע וספרים שקשורים ליהדות". עם קריאת הספרים והחשיבה על היהדות"
כשהיה בן 18 התגשם החלום העגול, ואוסון עבר לקבוצת הבוגרים של מכבי חיפה. "שחקנים שגדלתי עליהם כמו יניב קטן – הפכו לאנשים שפגשתי כל יום באימונים. זה נתן לי את ההרגשה והאישור שאני בדרך להגשים את החלום. התחלתי לחוות חיי זוהר. הסתובבתי בחדרה, הכירו אותי וסוכנים היו מתקשרים, מציעים הצעות". למרות הכל, בשלב הזה היה ברור לזיו שהוא לא ממשיך את משחק חייו בקונספט הנוכחי, ממספר סיבות. "חיפשתי קבוצה בליגה יותר נמוכה כדי לשחק יותר וגם כדי שאוכל לשמור שבת כי התחלתי להבין עם הזמן שזה מה שאני רוצה".
אורח החיים של כדורגלן מאוד חשוף לרעשי רקע- עיתונאים, סוכנים, מאמנים, קהל- ופתאום באה שבת ומכבה את הכל ומאזנת אותך
הרצון החדש לשמור שבת גבר על החלום הישן.
"זה הכוח של היהדות, של האמת", אומר לי זיו. "ברגע שאתה מכיר את היהדות ואת ההרגשה – אתה בוחר בזה. אורח החיים של כדורגלן מאוד חשוף לרעשי רקע, עיתונאים, סוכנים, מאמנים, קהל – ופתאום באה שבת ומכבה את הכל ומאזנת אותך. מרגישים את זה ממש בגוף, נחת. תחושות שלא חווים בעולם ספורט הישגי". זיו ירד לליגות נמוכות כמו ליגה א' וליגה ב'. "הסתכלתי על זה שאני דוגל באמת. נכון, זאת חתיכת הקרבה אבל זה שווה לי את זה. שווי פנימי, רוחני, לא משהו חומרי, אנטי תזה לחומרי. פשוט הרגשתי טוב עם עצמי ולא היה לזה תחליף".
נטשת לכאורה את החלום הראשי. איך הסביבה הגיבה?
"הרבה הרימו גבה. באתי ממשפחה חילונית. אבל התנתקתי מזה והלכתי עם האמת". מה עזר לך? אני שואל וזיו מהרהר. "ההיבט הפנימי", הוא אומר לבסוף. "זה מה ששמר עליי והחזיק אותי. הרצון לנהל אורח חיים דתי; לשמור שבת, ללכת לשיעורי תורה – זה גבר על הכל. עם הזמן, ההורים שלי הבינו שזה מה שעושה לי טוב והם התחילו 'להתיישר' ולא להרים גבות. בסופו של דבר, לא עזבתי לגמרי את התחום. המשכתי לשחק כדורגל אבל בליגות יותר נמוכות. החלום כבר לא היה להיות כדורגלן בליגת העל".
איך שעולמות מתחברים
בהתחלה היה נראה שעולם הספורט והיהדות מתנגשים זה בזה. עם הזמן, זיו גילה שהעולמות לא מקבילים בעליל. הוא התחתן, הקים משפחה ונקודת החיבור בין יהדות וכדורגל הגיעה מעצמה, באורח פלא. "הייתי חוזר כל שבת מבית הכנסת ומתחיל לשאוב נקודות חינוכיות מתוך הפרשה שקשורות איכשהו לספורט. כל מוצאי שבת הייתי יושב וכותב את הנקודות האלה שלמדתי דרך הפרשה מרש"י וממדרשי חז"ל. בד בבד, ניהלתי את אגף הספורט בנחל שורק וחשבתי לייצר תוכנית שמחברת בין פרשת השבוע לכדורגל; שני נושאים שלכאורה לא היו קשורים מעולם". כך נולדה עמותה חדשה עם שם מפתיע 'גול על ה" המתכתבת עם הפסוק בתהילים (פרק לז פסוק ה) והשיר הידוע של יוסף חיים שוואקי – 'השלך'.
בגול על ה' במימון קרן עזריאלי התומכת בעמותה, החבר'ה של אוסון מגיעים מזה כשנה וחצי למוסדות וקהילות ומפעילים חוג ייחודי המשלב ספורט וערכים נעלים מפרשת השבוע. אני רואה שאתם משוועים לדוגמה מוחשית שבעת קוראיי. אז הנה; למשל, בפרשת ויצא; אנחנו מוצאים את האשה הראשונה בתורה שאומרת 'תודה'. "זאת לאה, שאומרת תודה על יהודה", מסביר זיו. "אני לוקח את הערך הזה של אמירת תודה – לתרגילים מקצועיים כמו 'אסור לבעוט לשער לפני שהילד אומר 'תודה' לחברו לקבוצה שמסר לו את הכדור'. או: מי שאומר הכי הרבה 'תודה' – מקבל פנדל. זה המגרש היחיד שאומרים 'תודה' לשופט", מחייך זיו ושולף עוד דוגמה מהתוכנית של החוג. "בפרשת 'שמיני' כתוב 'וידם אהרן'. הוא בחר בשתיקה. אתה יודע מה זה תרגול פעילות גופנית בשתיקה?! אנחנו עורכים פעילות שבה הילדים מקבלים ניקוד על שתיקה. מורות יוצאות מהכיתות ואומרות שהן צריכות לסגל את האימונים האלה גם בשיעורים אחרים… עוד דוגמה: בפרשת 'וישב' יש נושא חזק של קנאת האחים ביוסף. כאן יש לנו תרגיל שבמסגרתו רק למישהו אחד מותר להבקיע גול ואז אנחנו מנהלים שיח; האם זה גרם לו לעבוד יותר קשה כי קנאו בו? האם זה גרם לאחרים לקנא בו כי הם גם רוצים להבקיע גול? והם עונים תשובות ודרך זה אנחנו עובדים על כלים לעבודת המידות. באמצעות המגרש – יש עבודת המידות חזקה יותר. ככה עובדים על שליטה עצמית".
במסגרת הנוכחית של גול על ה' משחקים ולומדים כ- 600 ילדים,
ולאחרונה נפתח גם חוג טניס
שליטה עצמית – זה שם המשחק
במסגרת הנוכחית של 'גול על ה" משחקים ולומדים כ-600 ילדים ולאחרונה נפתח גם חוג טניס המשלב ילדים חרדים בספורט שטרם התנסו בו. "אנחנו מביאים חרדים, פעם ראשונה, למגרש טניס. עשינו להם מגרש סטרילי, מותאם, בלי בעיות צניעות. גם המגזר החרדי רוצה להשתלב, אבל לא רוצה לפגוע באורח חיים שלו ולפה אנחנו נכנסים.
"הפעילות הגופנית חשובה כמו שאומר הרמב"ם. אם הפעילות היא לצורך שמירה על הגוף כדי לעבוד את ה' – זה מצוין. את ההתאמה של ספורט למגזר החרדי – מפספסים, וב"ה זכינו לעשות שזה לא יהיה תוכנית מקצועית או עם הכוונה לליגות מקצועיות. אנחנו לא שם ולא רוצים להגיע לשם. פעילות גופנית פעם-פעמיים בשבוע, מותאמת לתפישה החינוכית – זה מה שצריכים".
"יש לנו קבוצה בכלא אופק", מספר אוסון. "זה בית הסוהר היחיד לנוער. דרך רבנות שב"ס נכנסנו לפעילות שם. מתוך 120 אסירים בחרו 20 חבר'ה והם עובדים דרך פרשת השבוע והכדורגל על מידת הכעס. אלו חבר'ה שסובלים מחוסר שליטה עצמית ופתאום הם מתרגלים עבודת המידות ופירגון לזולת. זאת אחת הקבוצות המדהימות. מי שמדריך את הקבוצה זה אייל גולסה, שחקן ידוע, שעושה זאת בהתנדבות. אגב, גם הוא עובר כעת תהליך חזרה בתשובה".
